אוףף../images/Emo7.gif../images/Emo10.gif../images/Emo59.gif
דווקא כשהתחלתי את היום הזה בטוב... הרגשתי טוב... עד לפני כמה דק'.. אני זוכרת איך שקמתי חשבתי שזה יהיה יום טוב, ניסיתי לא להשבר.. הלכתי עם חברות שלי.. ניסיתי להתעלם מהסיוט.. ניסיתי להתעלם מהפרחות.. והצלחתי... בערך.. אני לא מסתכלת עליהן אפילו... כולן באו כבר לבקש סליחה, חוץ מאחת.. כשהיה את הריב הגדול אני נפגעתי כ"כ, אני אפילו לא יכולה לתאר את הפגיעה, תארו לכם, אתם הולכים לכם ולפתע מאחוריכם אתם רואים קבוצה של בנות, שכל אחת לפי תורה אומרת משהו פוגע יותר, "לא רוצים רוסים פה" (אני לא רוסיה-אבל אני לבנה) "הנה הזונה.. חה חה שנותנת" או ששרים עליך "בדד" או שמסתכלים עליך במבט שטני כל כך, שנשאר לך בזיכרון הרבה זמן. התקופה הזאת בסיומה, אני חושבת. אבל ברגע שזה חוזר ולו במעט, אני נופלת. עד עכשיו התעלמתי, ולמרבה הצער הצלחתי ליפול. למרות שלא הראתי את רגשותיי, בתוך תוכי אני נפלתי. נשברתי לרסיסים. השתטחתי על הרצפה, ולא יכלתי לקום יותר. כרגע המצב הרבה יותר טוב כיוון שהתפייסתי עם כמה בנות. אבל הכל זה "לחץ חברתי". ברגע שנשארת אחת, אז לשאר אין בעיה להמשיך עם זה. אלוהים, אני בוכה פה, תפסיק את הסבל הזה.. זאת שכבר התנצלה, זאת שניסתה להתפייס, חוזרת בה. היא לא מפסיקה. משפילה אותי ודורכת עליי. כל זה גורם לי להאמין שאני לא שווה כלום בעולם. אני לא מרגישה בכלל אהבה, כיוון שהשנאה גדולה פי כמה. מה חטאתי? מה עשיתי רע? למה דווקא לי?! בבקשה, אני רוצה שהכל ייגמר.. המשפט שאני הכי שומעת והכי נכון זה-"באינטרנט היא מדברת חופשי ואומרת כל מה שהיא רוצה, אבל במציאות, היא כמו דג. שותקת ולא מעיזה לדבר. הכל צביעות". אני לא רוצה יותר את הסבל הזה בחיים, בבקשה תרחיק את זה ממני.. אני לא רוצה להרגיש ככה ואני יודעת שזה הכל אצלן, הן מקנאות, הן לא בסדר. אבל אני זאת שנפגעת! אני כמו שבריר זכוכית דק, שכל פגע הופך אותו לחלקיקים יותר קטנים.. כל פעם שאני קמה במצב רוח טוב תמיד יש משהו שחייב להרוס אותו. אני לא יכולה לחכות כבר. להתעלם זה הפתרון היחידי בשבילי. אין לי כוח להתמודד. הכל רוע.... הכל אכזריות.... השנאה גוברת על האהבה.. הדברים הרעים על הטובים.. ואני נבלעת בפנים... כל מה שאני אעשה לא יהיה טוב.... למה... למה?!?!!? אני לא יכולה להתנהג כמו בנאדם רגיל בלי דאגות, אני חייבת ללכת עם חששות... נמאס לי....אני לא רוצה את זה.... די...תפסיקי...תפסיקי לבכות.. זה לא יעזור...
דווקא כשהתחלתי את היום הזה בטוב... הרגשתי טוב... עד לפני כמה דק'.. אני זוכרת איך שקמתי חשבתי שזה יהיה יום טוב, ניסיתי לא להשבר.. הלכתי עם חברות שלי.. ניסיתי להתעלם מהסיוט.. ניסיתי להתעלם מהפרחות.. והצלחתי... בערך.. אני לא מסתכלת עליהן אפילו... כולן באו כבר לבקש סליחה, חוץ מאחת.. כשהיה את הריב הגדול אני נפגעתי כ"כ, אני אפילו לא יכולה לתאר את הפגיעה, תארו לכם, אתם הולכים לכם ולפתע מאחוריכם אתם רואים קבוצה של בנות, שכל אחת לפי תורה אומרת משהו פוגע יותר, "לא רוצים רוסים פה" (אני לא רוסיה-אבל אני לבנה) "הנה הזונה.. חה חה שנותנת" או ששרים עליך "בדד" או שמסתכלים עליך במבט שטני כל כך, שנשאר לך בזיכרון הרבה זמן. התקופה הזאת בסיומה, אני חושבת. אבל ברגע שזה חוזר ולו במעט, אני נופלת. עד עכשיו התעלמתי, ולמרבה הצער הצלחתי ליפול. למרות שלא הראתי את רגשותיי, בתוך תוכי אני נפלתי. נשברתי לרסיסים. השתטחתי על הרצפה, ולא יכלתי לקום יותר. כרגע המצב הרבה יותר טוב כיוון שהתפייסתי עם כמה בנות. אבל הכל זה "לחץ חברתי". ברגע שנשארת אחת, אז לשאר אין בעיה להמשיך עם זה. אלוהים, אני בוכה פה, תפסיק את הסבל הזה.. זאת שכבר התנצלה, זאת שניסתה להתפייס, חוזרת בה. היא לא מפסיקה. משפילה אותי ודורכת עליי. כל זה גורם לי להאמין שאני לא שווה כלום בעולם. אני לא מרגישה בכלל אהבה, כיוון שהשנאה גדולה פי כמה. מה חטאתי? מה עשיתי רע? למה דווקא לי?! בבקשה, אני רוצה שהכל ייגמר.. המשפט שאני הכי שומעת והכי נכון זה-"באינטרנט היא מדברת חופשי ואומרת כל מה שהיא רוצה, אבל במציאות, היא כמו דג. שותקת ולא מעיזה לדבר. הכל צביעות". אני לא רוצה יותר את הסבל הזה בחיים, בבקשה תרחיק את זה ממני.. אני לא רוצה להרגיש ככה ואני יודעת שזה הכל אצלן, הן מקנאות, הן לא בסדר. אבל אני זאת שנפגעת! אני כמו שבריר זכוכית דק, שכל פגע הופך אותו לחלקיקים יותר קטנים.. כל פעם שאני קמה במצב רוח טוב תמיד יש משהו שחייב להרוס אותו. אני לא יכולה לחכות כבר. להתעלם זה הפתרון היחידי בשבילי. אין לי כוח להתמודד. הכל רוע.... הכל אכזריות.... השנאה גוברת על האהבה.. הדברים הרעים על הטובים.. ואני נבלעת בפנים... כל מה שאני אעשה לא יהיה טוב.... למה... למה?!?!!? אני לא יכולה להתנהג כמו בנאדם רגיל בלי דאגות, אני חייבת ללכת עם חששות... נמאס לי....אני לא רוצה את זה.... די...תפסיקי...תפסיקי לבכות.. זה לא יעזור...
