אוף! אוף! אוף!

[גם למבי]

אוף! אוף! אוף!

חוזרת עכשיו מאולטרא סאונד. העובר לא במצג עכוז אבל גם לא בראש. משהו כה באמצע, אלכסוני - ראש קצת מעל המותן השמאלי, טוסיק למטה לכיוון הרצפה, והרגליים לכיוון צד ימין למטה. לא טרנסברס עדיין. הפנים פונות לגב שלי, דבר שלפי הרופא שלי, יקל עליו עוד להתהפך נכון. מה שמפריע לטרנסברס הוא השליה שהיא צידית (ימין) וכנראה מקשה עליו להתמקם לרוחב (אבל אולי גם להתיישר). לקחתי את זה נורא קשה ובכיתי. אני אומרת לעצמי שאין מה לבכות כי העובר בריא ובסדר ובסה"כ זה לא אסון אבל האמת היא שאני מבואסת תחת (בדיוק הביטוי המתאים למקרה). אני בשבוע 31+1 אז גם יש זמן. הרופא שלי, שראה את הדמעות, ניסה להרגיע: "לא נורא, אז יהיה קיסרי ויהיה בסדר..." אפילו לא רצה לדבר על היפוך חיצוני (בגלל שאני ויב"ק ויאללה - מה רע בקיסרי? זה כייף) ואני אמרתי לו שאני עושה היפוך ןלא אכפת לי מה הוא אומר. טוב, אז חוץ מזה שבא לי לבכות גם לכן (עכשיו אני לא יכולה לבכות כי חזרתי לגל), רוצה לקבל המלצות לגבי דיקורים, מוקסות והיפוכים: קבלתי מאיימי את השם של מיכל קאופמן - מישהו עשתה אצלה דיקור . מוקסה מוצלחים? יש לכן שמות של מדקרים (מוקסאים) שהצליחו? היפוך חיצוני (יש לי עדיין זמן - אני יודעת) - המומלץ הוא רקנטי מכפ"ס נכון? מה אתן יודעות? ממליצות? תודה רבה!

 

[mise]

תשמעי, זה נשמע מאוד מלחיץ,

ואני לא יודעת איך הייתי מרגישה אם הייתי עושה א"ס עכשיו וזה מה שהיה מתברר, אבל מה שנראה לי ומרגיש לי, שיש עוד זמן לעובר להתהפך! כל עוד יש לו מקום בבטן, למה לו להתהפך לתנוחה הזו? אני בשבוע 30 וחצי ועדיין מרגישה את הבעיטות שלו למטה, היינו, הוא עוד לא התהפך. כשאראל התבססה עם הראש למטה (בהריון הראשון), הרגשתי את זה בבירור, הרגשתי אותה מתהפכת ונשארת ומתמקמת שם, ונדמה לי שזה היה בשבוע מאוד מתקדם, אולי 34, או 35 (היא גם היתה קטנטנה, נולדה 2,450). אז מה שאני מנסה לומר, ש - קחי נשימות עמוקות, תרגעי, תנוחי, היו כאן הצעות (נדמה לי מסטיוויה) בשרשורים קודמים, לדבר אל העובר, לעשות מדיטציה, לשיר. ובסך הכל, קחי בחשבון, שיש לו עוד זמן להתהפך.

 

[גם למבי]

זה אכן מלחיץ

תודה על ההרגעה ותאמיני לי שאנסה הכל...

 

[כרמית מ.]

אבל זה עוד ממש מוקדם

המצג והמנח עוד רחוקים מקיבוע. את גם יכולה לעזור לזה. ללכת המון-המון. לשים לב לא להיות בתנוחות השענות לאחור, אלא רק השענות קדימה. וגם לשיר הרבה. לא לקחת את גל על הבטן. לשאר הדברים יש לך עוד זמן. גל גם היה עכוזי, נכון? הרופא אמר משהו על מבנה הרחם?

 

[גם למבי]

הולכת 4 פעמים בשבוע 40 דקות

נשענת רק קדימה. אבל הנה נפלתי - מרימה את גל. תודה על הטיפ!!!! ההליכות מספיקות או צריך יותר? גל היה עכוזי והרופא לא אמר כלום על המבנה (והוא גם היה הרופא שלי אז) חוץ מלנסות לשכנע אותי שקיסרי זה מגניב וסבבה וכיף - כיף. פלא שאני לא עושה קיסרי סתם כשמשעמם לי גם כשאני לא בהריון. הוא לא הבין מאיפה אני באה לו כשזלגו לי הדמעות. צירפתי גם פורטרט עצמי - שתבינו איך הוא שוכב

 

[שָׂרָה]

גם אצלי זה היה ככה בהיריון, וילדתי!

 

[גם למבי]

תוכלי להסביר? הוא התהפך? ילדת עכוז?

 

[שָׂרָה]

אפילו לא טרחתי לבדוק איזה תנוחה היא

הרגשתי בהתחלה את התנועות בצדדים. השיליה שלי היתה קדמית ונמוכה עד לייאוש. 'הם' התייחסו לזה בחומרה שזה בעייתי והזהירו אותי מדימומים ולידת חירום (כלומר קיסרי) ואחרי זה היא היתה במצג פנים, שהרגשתי את כל התנועות מקדימה. אבל סמוך ללידה היא הסתובבה למצג גב האידיאלי ונולדה.

 

[כרמית מ.]

תשתדלי להרים על הירך, ולא על הבטן

 

[גם למבי]

מה זאת אומרת? את

הירך הימנית (איפה שהרגליים?)

 

[כרמית מ.]

זו ההגדרה שקראתי

אני מעריכה שהכוונה היא למותניים - על הצד, ולא על הבטן. האמת היא שזו המלצה למצג עכוז, אבל במצג רוחבי היא נשמעת לי עוד יותר יעילה, כי היא תהפוך את התנוחה הזו ללא נוחה. כלומר, הייתי אפילו מרבה לקחת אותו, כל עוד הוא מסכים, אבל רק על הצד.

 

[גם למבי]

אההההה לא הבנתי על מה את

מדברת - על איך להרים את גל!!!! ואללה - אני ארים אותו בצד שמאל - איפה שהראש כדי הראש ירד למטה. המון תודה!!!! את בטח צולקת "כל עוד הוא מסכים" - הוא רק מבקש על הידיים (כי אני כמעט לא מסכימה כבר - כבד הבחור).

 

[גם למבי]

צולקת = צוחקת

 

[סוס של נייר]

את דומה לאקווריום ../images/Emo19.gif

וגם מאוד מוכשרת בציור

. סתאאאאם, אני ממש מבינה לליבך, נשמע מלחיץ לאור ההיסטוריה. עם זאת, הלחץ הוא מאוד תוקע, ולא מועיל. ולפיכך - במידת היכולת - לנסות להרפות ממנו, לזכור שיש עוד הרבה זמן, לזכור שבתסריט ה-כ-י גרוע מיילדותית, תנחלי אכזבה בתחום ה"איך ללדת" (ויש אכזבות בחיים) אבל תשאי בזרועותייך תינוק נהדר ונפלא. מאחלת לך לידה כרצונך ומוכנה לעמוד על הראש בשבילך ולשלוח אנרגיות הפוכות

 

[גם למבי]

../images/Emo6.gif במציאות אני יותר יפה ../images/Emo3.gif

המון תודה. את צודקת בכל מה שכתבת ואני מהבוקר אומרת את זה לעצמי ואוהממים ותנוחות שיעזרו וחבח שגשם כי גם הייתי יוצאת להליכה... זהו. וחוץ מזה, סומכת עלייך שאת בעמידת ראש עכשיו

תודה

 

[swann]

יש לך זמן ../images/Emo24.gif

לפי מה שקראתי, חוץ ממה שכרמית כתבה - גם לא להיות בתנוחת כריעה. וגם לשיר, והרבה. לא מכירה המלצות על הופכים למינהם, אבל אור מגיע כאן בפורום עשתה היפוך מוצלח אצל רקנטי במאיר והבנתי שהוא ה-מומלץ. מקווה שלא תצטרכי להגיע אליו. וכמובן לא להיות בלחץ ולדבר אליו ולשכנע אותו להתהפך. יש גם את שיטות הפנס והקול שהוזכרו כאן כמה פעמים. אבל לא הייתי נוקטת בשומדבר כרגע, זה עוד מוקדם. אצלי, בערך בשבוע שלך - היתה התהפכות שממש הרגשתי. אחרי תקופה ארוכה של ריקודים על השלפוחית היו איזה יום- יום וחצי של תנועות מטורפות ואז הבנתי שהיא התהפכה. הלחץ השתנה, סוג התנועות השתנה ועכשיו אני יודעת לרוב בדיוק איזה איבר שלה אני מרגישה (לפעמים בו זמנית רגל/ברך/טוסיק מלמעלה ויד קטנה למטה). בכל מקרה אני אחזיק לך אצבעות שהכל יפנה לכיוון הנכון

ובקרוב!

 

[גם למבי]

תודה רבה!!!! ../images/Emo23.gif

את צודקת - דברתי קודם עם רונית פרז (מורה ליוגה בהריון) והיא אמרה לי להפסיק עם כל תנוחות הכריעה. תודה על החזקת האצבעות - צריכה כל אצבע ומקוה שאתן צודקות. לא הייתי לחוצה כ"כ אם לא הייתי כבר בסרט הזה...

 

[כרמית מ.]

ד"ר חגי קנטי. רקנטי זה מסיפור אחר..

 

[swann]

../images/Emo6.gif (רואים שאני לא גרה בארץ, אה?>

 

[Manty]

../images/Emo24.gif

You might find the website spinning babies to be usefull in determening presentaion and in giving tips to spin the baby. I personally do not frett about the presentation any more after my eldest went from breech to heads down at 37 weeks, my dd turned into breech at 37 weeks, flipping back at 39 weeks, and my baby came out heads first even though I swore he was transverse. (No ultrasounds that time) This time, I have no idea how my baby is lying , but trust he/she will find the best way for him/her to birth.​