אוף!! איזה חוסר אונים.

בינתיים דיברתי איתו

הוא מבין אותי והבטיח לא לעלות מעל 120 כשהוא עם הילדה באוטו.
אתן צודקות, הבטיחות של הילדה היא הדבר הכי חשוב, אבל גם היחסים בינינו חשובים, וגם פיתרון בעיות בדרך נעימה ותוך אמון הדדיזה דבר חשוב. לכן קשה היה לי לקפוץ מיד למלחמה מכוערת ולערב משטרה, הייתי עושה את אם הוא לא היה מבין את החשיבות של העניין, אבל אני מרגישה שהוא הבין כמה זה כואב לי. מעניין שדווקא כששאלתי אותו "איך היית מרגיש אם היית שומע שאני נוסעת איתה על 180?" הוא ממש הזדעזע, ואילו כל ההסברים על כמה זה מסוכן בכלל לא הזיזו לו, הוא פשוט בטוח שהוא נהג מצוין ושאין סיכוי שיקרה לו משהו.
בכל מקרה תודה על ההתייחסות. אני מקווה שהוא יעמוד במילה שלו, אני לא מבינה איך אדם בן ארבעים חושב שזה כזה מגניב לנסוע מהר, הוא עוד חשב שזה ירשים אותי שלבד הוא נוסע על 240 קמש....
 

רפסודיה

New member
אני לא מבינה איך התקפלת

אם הבטיחות של הילדה היא הדבר הכי חשוב בעיניך לי לא מובן איך הגעת כל כך מהר מהאמירה בה פתחת את השרשור לאמירה שלך כעת כאן.
אז הוא אמר שהוא מבין אותך.
והוא גם נורא הזדעזע מהרעיון שאת עלולה לנהוג במהירות 180 (מהמרת על זה שהוא לא רואה בך נהגת "מצויינת" כמוהו, יותר מעצם האפשרות שהמכונית בה ילדתו נוסעת דוהרת במהירות 180, מול המהירויות שהוא שואף אליהן הרי זה "קטן").
והוא הבטיח לא להעלות מעל 120 (באיזה כביש בכל ארץ ישראל המהירות המותרת 120?)
 
אוף!! איזה חוסר אונים.

?כתבתי את זה כאן כבר. ממש מזמן. טוב, מה זה משנה?
העניין הוא שבעלי לשעבר, אבא של הבת הגדולה שלי, נוהג כמו משוגע.
אני יודעת שכאשר היא איתו באוטו, הוא טס.
כבר שלוש פעמים שהוא עשה תאונה כשהיא איתו ברכב, היא לא נפגעה, כל פעם זה מזל גדול...
לאחרונה נפלט לו בטעות שהוא הגיע עם האוטו ל-180 קמש בכביש 6. הוא אמר לה "זוכרת?" ואני התכווצתי. אמרתי לו שכשהיא באוטו, שיסע יותר לאט, הוא ענה "מה זה משנה?" אוף!
אנחנו ביחסים טובים, הוא אבא נהדר והכל, רק בעניין הזה הוא ממש מפגר.
מה אפשר לעשות? לפעמים אני ממש חושבת להלשין עליו למשטרה, המעשה הכי מגעיל בעולם, לדעתי.
הוא כבר היה בשלילה תקופה ארוכה, זאת אומרת שהוא שילם מחיר יקר על צורת הנהיגה שלו, אבל זה לא שינה כלום.
יש משהו שאני יכולה לעשות?
 
לכי עד הסוף וקחי אחריות ! !

 
זה לא אפשרי

הוא לוקח אותה בשישי בערב, הרבה פעמים, לאכול במסעדה בת"א. אני לא אעזוב את המשפחה שלי בשביל להסיע אותה, בעוד אבא שלה נוסע במקביל.
 

רפסודיה

New member
את לא צריכה לשתף פעולה בדינמיקה של מתבגר

פתרי קודם כל את הקונפליקט הפנימי שיש לך בגישה שלך כלפיו, ותחליטי שאינך יכולה לסמוך עליו על אף הנהדרות שלו בכל התחומים האחרים, ואז כשתהיי חד משמעית בעניין אני בטוחה שתמצאי את הדרך להסדיר את הנושא איתו. (למשל, אמא של הילדה שלכם את יכולה להטיל וטו מעין "שלילת רישיון" שלך על נסיעה של הילדה שלך איתו כל עוד הוא מצידו אינו מתחייב לצעדים מסוימים בנושא...)
הקונפליקט שיש לך נראה בולט לעין:
מצד אחד את מדברת על איש שכבר עשה תאונה שלוש פעמים כשבתכם הייתה איתו ברכב (יש אולי עוד תאונות, בהן לא הייתה ברכב, שאינך יודעת עליהן?) וכבר היה בשלילה לתקופה ארוכה.
מצד שני בגישה שלך יש גם חלק בו את מצטרפת להתיילדות שלו כשאת נשארת חסרת אונים מול התשובה האינפנטילית שלו "מה זה משנה?". במקום להפנים שהוא נתקע בגיל ההתבגרות ומגיב כמו מתבגר שעדיין רואה בטיסה על הכביש רק את הצד המגניב שהוא רץ להשוויץ אתו לח'ברה.
 
צודקת

דבר ראשון, אני צריכה להיות יותר אסרטיבית ופחות חסרת אונים מולו, בנושא הזה.
דבר שני, אני יכולה לדרוש ממנו התחייבות לנהוג כחוק בנוכחותה, או שהיא לא תיסע איתו. אולי זה יבהיר לו שוב כמה הנושא חמור בעיניי.
חידדת לי פה דבר חשוב, תודה.
 

רפסודיה

New member
להיות לגמרי אסרטיבית וחד משמעית בעניין

חשוב שתעמדי על דעתך ושתהיה זו עמדה חד משמעית. אין כאן מקום לפשרה.

לגבי הדרישה ממנו שינהג כחוק, זה לא ממש יחזיק מים. גם אם יחתום לך על התחייבות (במסגרת הסכם רשמי ביניכם), אין לך למעשה דרך לפקח על הנהיגה שלו וגם אין לך דרך לאכוף עליו. אולי עלייך כבר עכשיו להודיע לו שבעקבות 3 התאונות שידוע לך שעשה, העובדה שהיה בשלילת רישיון ושידוע לך כי הנהיגה שלו מסוכנת, אין את יכולה לסמוך עליו ולכן בתכם לא תוכל לנסוע עמו ברכב. ולמצוא מסגרת מוסכמת ביניכם של צעדים מעשיים שעליו לעשות לפני שתאפשרי לה לחזור לנסוע איתו. אולי קיימות מסגרות פרטיות (לא הקורסים הממשלתיים של משרד התחבורה) עם מורה לנהיגה מונעת וגם תשתית מתאימה עם מתקני נהיגה, שבהן אפשר ללמוד באופן עצמאי נהיגה מונעת. אם יש כאלה תוכלי לחייב אותו לעבור קורס כזה לפני שתוכלי לשקול שהילדה תיסע איתו שוב?
 

azaria

New member
יש מכשירים למדידת אופן הנהיגה ודיווח בזמן אמת

זה בעיקר עבור הורים לנהגים חדשים, בעלי צי רכבים ונהגים, וכדומה - אבל נשמע לי מתאים גם למקרה שלנו.
מסכמים על רכישה משותפת של מכשיר כזה, ומכתיבים לאב שיוכיח X זמן מראש שהוא מסוגל לנהוג לפי החוקים ובזהירות. שיסע X זמן או מספרקילומטרים מבלי לגרום למכשיר לדווח על נהיגה חריגה (מהירות גבוהה, שינויים חדים במהירות, סטיות מנתיבים, ובימינו הדברים האלה בטח יודעים לזהות עוד ועוד התנהגויות נהיגה מסוכנות).
אחרי שנסע "נקי" במשך תקופת המבחן שהוגדרה, הוא יוכל להסיע את הבת אבל כמובן שעדיין עם המכשיר וכל דיווח על חריגה בנוכחות הילדה גוררת אוטומטית "שלילת רשיון להסעת הילדה" למשך זמן שיוגדר מראש.
בזמן "שלילה" כזו, הסעת הילדה תיעשה במוניות או תחבורה ציבורית או כל דרך אחרת אבל באחריות בלעדית של האב, ומבלי לפגוע בהסדרי הראיה של הילדה.

כמובן שבנהיגה ללא הילדה הוא רשאי להשתולל כמה שרק ירצה. על זה את לא יכולה ולא צריכה לשלוט. הוא אדם בוגר ועצמאי. זכותו להתאבד איך ומתי שמתחשק לו.
 

azaria

New member
הנה כמה דוגמאות למכשירים כאלה:

איווקס

טריפילוג

Safe דרייב

צירפי למטה עוד כמה כתובות אינטרנט רלוונטיות


ובטח יש עוד, פשוט לא ציינתי את כמה הראשונים שעלו בחיפושי גוגל קלילים.
 
הסתכלתי בקישורים....

קופסא ירוקה עולה 300 ש"ח וכ- 70 ש"ח לחודש...
בהחלט נראה לי אפשרי...
וגם לנוכח "צפירת ההרגעה" שהבאת,
עדיין נשמע בהחלט מדאיג !
אדם שמדבר על מהירות נסיעה של 240 קמ"ש,
ייתכן ולא יוכל לעמוד במהירויות סטנדרטיות
(ולמה 120 ולא 90?)...
בהחלט נשמע לי שעם כל הקושי שנשמע שאת
חווה בהקשר לעניין (מבוכה, לא בטוחה בצדקתך וכו')...
הייתי ממשיכה ובודקת את העניין בצורה רצינית, למשל
בצורה שעזריה מציע.
משום מה נשמע שאת שבויה בבטחון של גרושך.
 

mother cat

New member
אוי!


אני ממש לא יודעת מה להציע, כי אני לא כל-כך מבינה בהתנהלות מול אקס. אבל נשמע לי שאת חייבת לעשות משהו.

להסיע אותה בעצמך? אני מניחה שזו מעמסה גדולה, אבל מה עוד אפשר לעשות?

אוי!!!!!!!
 

azaria

New member
אלה צרות טובות. והפיצוץ הנוכחי הוא הזדמנות!

כמו שכבר כתבו לך, זה דווקא מאוד יפה ומחמם את הלב שהיא תמנהגת איתך כמו שהתנהגה עם הבת שלה. זה שההתנהגות היא שוללת ומבקרת זה בעיית אופי שלה. אבל עצם השוויון מראה עד כמה עמוק ואמיתי היא מקבלת אותך.

את עם החינוך הבריטי שלך מאופקת ובולעת צפרדעים בשקט, אבל עכשיו שהתפוצצת - זו הזדמנות נהדרת להרים טלפון, לבוא אליהם ולשבת ולדבר. ממש שיחת "יחסינו לאן".
תניחי על השולחן את זה שמפריע לך היחס הביקורתי כל הזמן. שקשה לך עם ההערות הנבזיות וההתערבויות הבלתי פוסקות. (כמובן שתתחילי בחיובי שציינתי קודם, ותתבלי את כל התרוניות שלך בתודות והערכות לכמה הם אוהבים ומקבלים ועוזרים ותומכים וחשובים, אבל...)

תגידי שאת מבינה את הצרכים שלהם ושהאמירות שלהם באות ממקום טוב ומתוך כוונה להועיל - אבל המינון והעוצמה גדולים עליך, וההצטברות כבר הגדישה את השאה שלך ולכן סף הרגישות שלך עוד יותר עדין.
ולכן תבקשי מהם לשים לב קצת יותר. למתן את הביקורתיות. להבליג על הבדלים בהשקפה או בדרך החינוך אם זה לא משהו שמאוד עקרוני להם. למצוא מילים וניסוחים פחות חריפים. פחות להשוות לביתם (אם זה מה שמפריע לך).

בקיצור, הבלגת, התפוצצת, עכשיו זה הזמן לנצל את כך שהלבה טריה ולדאוג שבתהליך ההתקררות היא תתגבש ותתייצב בצורה הכי מתאימה לך. כי אחרת עלולים להתגבש משקעים וסלעים שרק יקשו עליך.
 

azaria

New member
אופס! רק עכשיו שמלבתי ששירשרתי למקום שגוי

אפשר למחוק את התגובה שלי כאן. כבר העתקתי אותה לשירשור הנכון.
 
בעיני זה ממש לא

המעשה הכי מגעיל בעולם, אלא להיפך - המעשה הכי נהדר בעולם.
אני חושבת שאת צריכה בשלב הראשון להבהיר בצורה מאוד ברורה וחדה, שאת לא מוכנה שיסע ככה כשהבת איתו (כשהוא לבד - בעיה שלו), ושאת תעשי כל מה שצריך כדי שזה יפסק.
ואם זה לא עוזר - לגמרי לפנות למשטרה. ואם זה רלוונטי, גם לעובדת הסוציאלית. במקום של סכנת נפשות, לא עושים חשבון של עלבונות.
 
למעלה