אוף אני כל כך מבואסת ../images/Emo10.gif ../images/Emo23.gif
שלום, רובכם לא מכירים אותי, אבל בכל זאת אשמח מאוד לקבל מכם עזרה אני ממש זקוקה לה. אולי זה ייראה לכם כל כך מטופש, אבל זה משגע אותי, משגע אותי כל כך. יש לי הפרעת אכילה, לא אנרוקסיה ולא בולימיה ברוך השם, אבל יש לי. אני בן אדם שמאוד אוהב לאכול, ואין לי ממש כוח רצון, לפני כ-4 חודשים בערך, התחלתי דיאטה, הייתי שוקלת 63, וכיום אני שוקלת 54 יותר נכון 55 ומכאן מתחיל הסיפור. אני כל כך מבואסת, אפילו אפשר לקרוא לזה בדיכי. אני עליתי את הקילו הזה, בגלל שאכלתי 6 קרקרים לא מתוקים, סתם 6 קרקרים מסכנים. בזמן האחרון (חודש לפחות) לא הצלחתי לרדת מ-54 לא משנה, הייתי אוכלת לא אוכלת, עושה הליכה לא עושה הליכה, הייתי תקועה בין 54 ל-53 וחצי, במשך כל החודש הזה, הייתי מקפידה לאכול נכון, לא עוגות, לא חטיפים, פחמימות ירקות פירות שומנים חלבונים וכו. הייתי עושה הליכה כל יום שעה. מה שהייתי עושה כל תקופת הדיאטה שלי. בחודש האחרון זה לא עובד כבר. שבוע שעבר יום שישי הייתה מסיבה, אמרו לי "יאללה יום אחד מותר" וזה מה שעשיתי, אכלתי כמעט כל מה שהיה שם, טוב נו לא להגזים, אבל אכלתי מהכל שזה כולל - עוגות חטיפים פונצ'ים ועוד. הכל טוב ויפה עד שהגענו למשקל, 55. אבל זה לא הכל, למחרת יום שבת, לא אכלתי כלום כל היום, הענשתי את עצמי קיללתי את עצמי "את שמנה, את מכוערת, אסור לך לאכול, צריך לשים אותך בכלוב" כאלה דברים אמרתי לעצמי. בצהריים (יום שבת) אכלתי צלחת פירות, ובמשך היום אכלתי פה פרי פה בננה שם קרקר. למחרת בוקר יום ראשון - 53 (הייתי על בטן ריקה באותו הבוקר) הכל טוב ויפה כולי מאושרת - זה עבד! כל השבוע הזה המשכתי את הדיאטה הרגילה שלי, פירות ירקות פחממות שומנים חלבונים והליכה - הייתי 54. אבל היום, בגלל אותם 6 קרקרים הנ"ל, עליתי את הקילו הזה שוב (עכשיו אני 55) אני כל כך משתגעת מזה מה יש לגוף שלי? למה הוא כזה דפוק? כל פעם שאני חושבת שאני אוכלת משו לא נכון אני מתחילה להיות עצבנית ובדיכאון. אני כל כך שונאת את עצמי, ואף אחד במשפחה שלי לא מבין אותי. אני עוד אשתגע יום אחד.
שלום, רובכם לא מכירים אותי, אבל בכל זאת אשמח מאוד לקבל מכם עזרה אני ממש זקוקה לה. אולי זה ייראה לכם כל כך מטופש, אבל זה משגע אותי, משגע אותי כל כך. יש לי הפרעת אכילה, לא אנרוקסיה ולא בולימיה ברוך השם, אבל יש לי. אני בן אדם שמאוד אוהב לאכול, ואין לי ממש כוח רצון, לפני כ-4 חודשים בערך, התחלתי דיאטה, הייתי שוקלת 63, וכיום אני שוקלת 54 יותר נכון 55 ומכאן מתחיל הסיפור. אני כל כך מבואסת, אפילו אפשר לקרוא לזה בדיכי. אני עליתי את הקילו הזה, בגלל שאכלתי 6 קרקרים לא מתוקים, סתם 6 קרקרים מסכנים. בזמן האחרון (חודש לפחות) לא הצלחתי לרדת מ-54 לא משנה, הייתי אוכלת לא אוכלת, עושה הליכה לא עושה הליכה, הייתי תקועה בין 54 ל-53 וחצי, במשך כל החודש הזה, הייתי מקפידה לאכול נכון, לא עוגות, לא חטיפים, פחמימות ירקות פירות שומנים חלבונים וכו. הייתי עושה הליכה כל יום שעה. מה שהייתי עושה כל תקופת הדיאטה שלי. בחודש האחרון זה לא עובד כבר. שבוע שעבר יום שישי הייתה מסיבה, אמרו לי "יאללה יום אחד מותר" וזה מה שעשיתי, אכלתי כמעט כל מה שהיה שם, טוב נו לא להגזים, אבל אכלתי מהכל שזה כולל - עוגות חטיפים פונצ'ים ועוד. הכל טוב ויפה עד שהגענו למשקל, 55. אבל זה לא הכל, למחרת יום שבת, לא אכלתי כלום כל היום, הענשתי את עצמי קיללתי את עצמי "את שמנה, את מכוערת, אסור לך לאכול, צריך לשים אותך בכלוב" כאלה דברים אמרתי לעצמי. בצהריים (יום שבת) אכלתי צלחת פירות, ובמשך היום אכלתי פה פרי פה בננה שם קרקר. למחרת בוקר יום ראשון - 53 (הייתי על בטן ריקה באותו הבוקר) הכל טוב ויפה כולי מאושרת - זה עבד! כל השבוע הזה המשכתי את הדיאטה הרגילה שלי, פירות ירקות פחממות שומנים חלבונים והליכה - הייתי 54. אבל היום, בגלל אותם 6 קרקרים הנ"ל, עליתי את הקילו הזה שוב (עכשיו אני 55) אני כל כך משתגעת מזה מה יש לגוף שלי? למה הוא כזה דפוק? כל פעם שאני חושבת שאני אוכלת משו לא נכון אני מתחילה להיות עצבנית ובדיכאון. אני כל כך שונאת את עצמי, ואף אחד במשפחה שלי לא מבין אותי. אני עוד אשתגע יום אחד.
