אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!

מצב
הנושא נעול.

העין ה 3

New member
אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!

אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!
חזרנו עכשיו בבילוי אצל חברים. היה שם זוג, חברים של חברים, שכבר נפגשנו מספר פעמים בארועים. יש להם שלושה ילדים, שהקטן בן 7, ועכשיו נודע לי שנולדה להם תינוקת לפני 10.5 חודשים. התחלנו לפטפט ואז היא אומרת לי: נו, יאלה, מה עם עוד אחד? ואני עוד לא כל כך עיכלתי את השאלה, והיא ממשיכה: אל תהיי עצלנית! עניתי לה: אני לא עצלנית, פשוט... והיא בשלה: לא התכוונתי שאת עצלנית בנושא עבודה או משהו כזה, התכוונתי שאת עצלנית בלהביא עוד ילד, מה את לא רוצה עוד אחד? יש לך רק שני ילדים, זה לא ממש משפחה, את חייבת להביא עוד אחד (אתן שמות לב לדיבור ב"אוטוסטראדה"...). אפילו לא נתנה לי להשחיל מילה והמשיכה: אני מאוד רציתי ילד רביעי, וכמו שאת רואה יצא לי הפרש של 6 שנים, זה ממש לא הלך כמו שרציתי, וגם עברתי כמה הפלות, זה לא קל בגיל שלי, לא כדאי לך לחכות, נו יאלה, אל תהיי עצלנית... עוד רגע הייתי נותנת לה סטירת לחי!!! אבל מה שהכי הרגיז אותי, זה שלצערי בעלי הוא אדם מאוד קנאי לפרטיותו, אחרת הייתה לי אחלה הזדמנות "לייבש" אותה... בעלה הוא רופא, ופתאום הוא מספר לי שיש לו חבר גניקולוג במודיעין (אני גרה במודיעין), והוא אמר את השם והסתבר שהייתי אצלו בעבר באופן חד פעמי (היו לי כאבי בטן בזמן ההריון והרופא שלי היה בחדר ניתוח אז הלכתי אליו). אז הוא אומר לי: את לא הולכת אליו קבוע? עניתי לו שהרופא שלי זה ד"ר ברקוביץ'. אז הוא אמר: לפעמים זה נחמד להחליף, כי כשאת חדשה את מקבלת יחס יותר טוב. אז אמרתי לו שאצל ד"ר ברקוביץ' אני ותיקה ובכל זאת מקבלת יחס נהדר... אוך, כמה רציתי להגיד לו שד"ר ברקוביץ' הוא מומחה לפריון ובגלל זה אני הולכת אליו!!! אבל בעלי לא היה סולח לי על כזה קטע... חוץ מזה שבחצות (סינדרלה אמיתית) פרשתי לחדר צדדי כדי להזריק (איזה שעה בחרנו לנו...) ואחר כך כולם שאלו: מה, זהו? אז אמרתי: כן, אנחנו עושים את זה מהר... הם כמובן לא חשבו שמדובר בזריקה! ותודה למי שהגיעה עד כאן. לילה טוב!
 

העין ה 3

New member
ובבקשה, אל תכתבו לי לא להתייחס

אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!
חזרנו עכשיו בבילוי אצל חברים. היה שם זוג, חברים של חברים, שכבר נפגשנו מספר פעמים בארועים. יש להם שלושה ילדים, שהקטן בן 7, ועכשיו נודע לי שנולדה להם תינוקת לפני 10.5 חודשים. התחלנו לפטפט ואז היא אומרת לי: נו, יאלה, מה עם עוד אחד? ואני עוד לא כל כך עיכלתי את השאלה, והיא ממשיכה: אל תהיי עצלנית! עניתי לה: אני לא עצלנית, פשוט... והיא בשלה: לא התכוונתי שאת עצלנית בנושא עבודה או משהו כזה, התכוונתי שאת עצלנית בלהביא עוד ילד, מה את לא רוצה עוד אחד? יש לך רק שני ילדים, זה לא ממש משפחה, את חייבת להביא עוד אחד (אתן שמות לב לדיבור ב"אוטוסטראדה"...). אפילו לא נתנה לי להשחיל מילה והמשיכה: אני מאוד רציתי ילד רביעי, וכמו שאת רואה יצא לי הפרש של 6 שנים, זה ממש לא הלך כמו שרציתי, וגם עברתי כמה הפלות, זה לא קל בגיל שלי, לא כדאי לך לחכות, נו יאלה, אל תהיי עצלנית... עוד רגע הייתי נותנת לה סטירת לחי!!! אבל מה שהכי הרגיז אותי, זה שלצערי בעלי הוא אדם מאוד קנאי לפרטיותו, אחרת הייתה לי אחלה הזדמנות "לייבש" אותה... בעלה הוא רופא, ופתאום הוא מספר לי שיש לו חבר גניקולוג במודיעין (אני גרה במודיעין), והוא אמר את השם והסתבר שהייתי אצלו בעבר באופן חד פעמי (היו לי כאבי בטן בזמן ההריון והרופא שלי היה בחדר ניתוח אז הלכתי אליו). אז הוא אומר לי: את לא הולכת אליו קבוע? עניתי לו שהרופא שלי זה ד"ר ברקוביץ'. אז הוא אמר: לפעמים זה נחמד להחליף, כי כשאת חדשה את מקבלת יחס יותר טוב. אז אמרתי לו שאצל ד"ר ברקוביץ' אני ותיקה ובכל זאת מקבלת יחס נהדר... אוך, כמה רציתי להגיד לו שד"ר ברקוביץ' הוא מומחה לפריון ובגלל זה אני הולכת אליו!!! אבל בעלי לא היה סולח לי על כזה קטע... חוץ מזה שבחצות (סינדרלה אמיתית) פרשתי לחדר צדדי כדי להזריק (איזה שעה בחרנו לנו...) ואחר כך כולם שאלו: מה, זהו? אז אמרתי: כן, אנחנו עושים את זה מהר... הם כמובן לא חשבו שמדובר בזריקה! ותודה למי שהגיעה עד כאן. לילה טוב!
ובבקשה, אל תכתבו לי לא להתייחס
כי אני ותיקה בעסק, ומזמן יודעת שיש המון שמדברות כמוה. אני לא מתרגשת ולא מתייחסת, רק כל פעם מופתעת מחדש עד כמה אפשר להיות אטומים ולא להפעיל טיפה שכל ישר! הרי היא בעצמה לא הצליחה להביא עוד ילד! היא גם סיפרה איך בעלה אמר לה שמספיק ולא צריך את כל הסבל הזה כשכבר יש להם שלושה ילדים. מה שכן הצלחתי לעשות, זה להזכיר שהשבוע חגגנו 7 שנות נישואין. אז אחת אחרת אמרה: מה, כבר 7 שנים??? לא שמתי לב איך הזמן עבר... מעניין אם באותו רגע נפל לה האסימון... אני מאמינה שלא!!!!
 

eti4740

New member
גם לי זה קרה

אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!
חזרנו עכשיו בבילוי אצל חברים. היה שם זוג, חברים של חברים, שכבר נפגשנו מספר פעמים בארועים. יש להם שלושה ילדים, שהקטן בן 7, ועכשיו נודע לי שנולדה להם תינוקת לפני 10.5 חודשים. התחלנו לפטפט ואז היא אומרת לי: נו, יאלה, מה עם עוד אחד? ואני עוד לא כל כך עיכלתי את השאלה, והיא ממשיכה: אל תהיי עצלנית! עניתי לה: אני לא עצלנית, פשוט... והיא בשלה: לא התכוונתי שאת עצלנית בנושא עבודה או משהו כזה, התכוונתי שאת עצלנית בלהביא עוד ילד, מה את לא רוצה עוד אחד? יש לך רק שני ילדים, זה לא ממש משפחה, את חייבת להביא עוד אחד (אתן שמות לב לדיבור ב"אוטוסטראדה"...). אפילו לא נתנה לי להשחיל מילה והמשיכה: אני מאוד רציתי ילד רביעי, וכמו שאת רואה יצא לי הפרש של 6 שנים, זה ממש לא הלך כמו שרציתי, וגם עברתי כמה הפלות, זה לא קל בגיל שלי, לא כדאי לך לחכות, נו יאלה, אל תהיי עצלנית... עוד רגע הייתי נותנת לה סטירת לחי!!! אבל מה שהכי הרגיז אותי, זה שלצערי בעלי הוא אדם מאוד קנאי לפרטיותו, אחרת הייתה לי אחלה הזדמנות "לייבש" אותה... בעלה הוא רופא, ופתאום הוא מספר לי שיש לו חבר גניקולוג במודיעין (אני גרה במודיעין), והוא אמר את השם והסתבר שהייתי אצלו בעבר באופן חד פעמי (היו לי כאבי בטן בזמן ההריון והרופא שלי היה בחדר ניתוח אז הלכתי אליו). אז הוא אומר לי: את לא הולכת אליו קבוע? עניתי לו שהרופא שלי זה ד"ר ברקוביץ'. אז הוא אמר: לפעמים זה נחמד להחליף, כי כשאת חדשה את מקבלת יחס יותר טוב. אז אמרתי לו שאצל ד"ר ברקוביץ' אני ותיקה ובכל זאת מקבלת יחס נהדר... אוך, כמה רציתי להגיד לו שד"ר ברקוביץ' הוא מומחה לפריון ובגלל זה אני הולכת אליו!!! אבל בעלי לא היה סולח לי על כזה קטע... חוץ מזה שבחצות (סינדרלה אמיתית) פרשתי לחדר צדדי כדי להזריק (איזה שעה בחרנו לנו...) ואחר כך כולם שאלו: מה, זהו? אז אמרתי: כן, אנחנו עושים את זה מהר... הם כמובן לא חשבו שמדובר בזריקה! ותודה למי שהגיעה עד כאן. לילה טוב!
גם לי זה קרה
ועוד בחודש הכי גרוע שהיה לי. זה היה ביום העצמאות, הוזמנו לפיקניק והגיעו חברים של חברים שלנו. אני שיצאתי אותו יום רק כדי לשנות אוירה כי הייתי במצב על הפנים כל המתח שהצטבר בתקופה האחרונה בא לידי ביטי בבכי באותו חודש. או יותר נכון באותו שבוע (כי אז התבשרתי על עוד שלילי). פעם אחרונה שראיתי את הגברת היא היתה בתחילת הריון, ולטיול היא הגיעה עם תנוקת. יש לציין שגם לה יש שני ילדים והיא ניסתה הרבה שנים כי היא עברה מס הפלות עד שהצלחה לסיים עם ההריון הנוכחי. איך שאנחנו מגיעים הכל כרגיל מה עניינים? מה שלומך? ואז התחילו 2 הדקות שהיא פשוט שאלה: שאלה על שאלה בלחץ איום מה עם הריון? נו לא מספיק? קדימה זה יהיה מאוחר את רוצה לשמור על הגוף שלך? ועוד כהנה וכהנה ואני כל אותו זמן מסמנת לה עצור! די! יותר מאוחר כי פשוט נחנקתי והיא עוד ממשיכה מה את לא רוצה שבעלך ישמע? למה הוא רוצה ואת לא? ואני התחלתי לבכות רק אז קלטה המפגרת באיחור גדול מאוד מה היא עשתה היינו מלא חברה והיא תפסה אותי עם המכנסיים למטה ממש ככה אם זה היה קורה החודש לא היתי מגיבה כמו שהגבתי אז, היא לא יודעת מטומטמת שאם זה היה תלוי בנו היינו עושים באותו רגע סקס על ידה בפארק. בקיצור לא חסר נשמות טובות עם טקט צריך ואף רצוי למרות שזה קשה לענות בברור את העמדה שלכן בנושא. אם מתאים לשתף סבבא ואם לא פשוט לא לתת להכנס לפרטיות לעבור נושא באלגנטיות. בהצלחה לכולן ושנשמע סיפורים מעניינים יותר.
 

ytyr

New member
העין ה 3

אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!
חזרנו עכשיו בבילוי אצל חברים. היה שם זוג, חברים של חברים, שכבר נפגשנו מספר פעמים בארועים. יש להם שלושה ילדים, שהקטן בן 7, ועכשיו נודע לי שנולדה להם תינוקת לפני 10.5 חודשים. התחלנו לפטפט ואז היא אומרת לי: נו, יאלה, מה עם עוד אחד? ואני עוד לא כל כך עיכלתי את השאלה, והיא ממשיכה: אל תהיי עצלנית! עניתי לה: אני לא עצלנית, פשוט... והיא בשלה: לא התכוונתי שאת עצלנית בנושא עבודה או משהו כזה, התכוונתי שאת עצלנית בלהביא עוד ילד, מה את לא רוצה עוד אחד? יש לך רק שני ילדים, זה לא ממש משפחה, את חייבת להביא עוד אחד (אתן שמות לב לדיבור ב"אוטוסטראדה"...). אפילו לא נתנה לי להשחיל מילה והמשיכה: אני מאוד רציתי ילד רביעי, וכמו שאת רואה יצא לי הפרש של 6 שנים, זה ממש לא הלך כמו שרציתי, וגם עברתי כמה הפלות, זה לא קל בגיל שלי, לא כדאי לך לחכות, נו יאלה, אל תהיי עצלנית... עוד רגע הייתי נותנת לה סטירת לחי!!! אבל מה שהכי הרגיז אותי, זה שלצערי בעלי הוא אדם מאוד קנאי לפרטיותו, אחרת הייתה לי אחלה הזדמנות "לייבש" אותה... בעלה הוא רופא, ופתאום הוא מספר לי שיש לו חבר גניקולוג במודיעין (אני גרה במודיעין), והוא אמר את השם והסתבר שהייתי אצלו בעבר באופן חד פעמי (היו לי כאבי בטן בזמן ההריון והרופא שלי היה בחדר ניתוח אז הלכתי אליו). אז הוא אומר לי: את לא הולכת אליו קבוע? עניתי לו שהרופא שלי זה ד"ר ברקוביץ'. אז הוא אמר: לפעמים זה נחמד להחליף, כי כשאת חדשה את מקבלת יחס יותר טוב. אז אמרתי לו שאצל ד"ר ברקוביץ' אני ותיקה ובכל זאת מקבלת יחס נהדר... אוך, כמה רציתי להגיד לו שד"ר ברקוביץ' הוא מומחה לפריון ובגלל זה אני הולכת אליו!!! אבל בעלי לא היה סולח לי על כזה קטע... חוץ מזה שבחצות (סינדרלה אמיתית) פרשתי לחדר צדדי כדי להזריק (איזה שעה בחרנו לנו...) ואחר כך כולם שאלו: מה, זהו? אז אמרתי: כן, אנחנו עושים את זה מהר... הם כמובן לא חשבו שמדובר בזריקה! ותודה למי שהגיעה עד כאן. לילה טוב!
העין ה 3
אני חייבת לומר לך שאני בטוחה שאם הייתי במקומך טני בטוחה באלף אחוז שהייתי "מייבשת" אותה אבל בצורה שהיא לא היתה שוכחת לעולם. גם אם לא הייתח מספרת בדיוק שיש בעיות פוריות, אבל הייתי מוצאת משהו כמו "אולי תנסי להפעיל את התאים האפורים ולחשוב שלא אצל כולם בהזמנה כמו אצלך?????????????? לפעמים אני נגנבת מחוסר הרגישות והטאקט של אנשים? מה הם לא חיים בעולם שלנו בו ידוע שקיימות כל-כך הרבה בעיות פוריות? אוף זה ממש מעצבן. בכל מקרה אני מקווה שהצלחת באיזשהו שלב של הלילה להתעלם מהפלצת ולהרדם. בהצלחה, מיכל
 

אמאלה2

New member
כה מוכר ../images/Emo4.gif

אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!
חזרנו עכשיו בבילוי אצל חברים. היה שם זוג, חברים של חברים, שכבר נפגשנו מספר פעמים בארועים. יש להם שלושה ילדים, שהקטן בן 7, ועכשיו נודע לי שנולדה להם תינוקת לפני 10.5 חודשים. התחלנו לפטפט ואז היא אומרת לי: נו, יאלה, מה עם עוד אחד? ואני עוד לא כל כך עיכלתי את השאלה, והיא ממשיכה: אל תהיי עצלנית! עניתי לה: אני לא עצלנית, פשוט... והיא בשלה: לא התכוונתי שאת עצלנית בנושא עבודה או משהו כזה, התכוונתי שאת עצלנית בלהביא עוד ילד, מה את לא רוצה עוד אחד? יש לך רק שני ילדים, זה לא ממש משפחה, את חייבת להביא עוד אחד (אתן שמות לב לדיבור ב"אוטוסטראדה"...). אפילו לא נתנה לי להשחיל מילה והמשיכה: אני מאוד רציתי ילד רביעי, וכמו שאת רואה יצא לי הפרש של 6 שנים, זה ממש לא הלך כמו שרציתי, וגם עברתי כמה הפלות, זה לא קל בגיל שלי, לא כדאי לך לחכות, נו יאלה, אל תהיי עצלנית... עוד רגע הייתי נותנת לה סטירת לחי!!! אבל מה שהכי הרגיז אותי, זה שלצערי בעלי הוא אדם מאוד קנאי לפרטיותו, אחרת הייתה לי אחלה הזדמנות "לייבש" אותה... בעלה הוא רופא, ופתאום הוא מספר לי שיש לו חבר גניקולוג במודיעין (אני גרה במודיעין), והוא אמר את השם והסתבר שהייתי אצלו בעבר באופן חד פעמי (היו לי כאבי בטן בזמן ההריון והרופא שלי היה בחדר ניתוח אז הלכתי אליו). אז הוא אומר לי: את לא הולכת אליו קבוע? עניתי לו שהרופא שלי זה ד"ר ברקוביץ'. אז הוא אמר: לפעמים זה נחמד להחליף, כי כשאת חדשה את מקבלת יחס יותר טוב. אז אמרתי לו שאצל ד"ר ברקוביץ' אני ותיקה ובכל זאת מקבלת יחס נהדר... אוך, כמה רציתי להגיד לו שד"ר ברקוביץ' הוא מומחה לפריון ובגלל זה אני הולכת אליו!!! אבל בעלי לא היה סולח לי על כזה קטע... חוץ מזה שבחצות (סינדרלה אמיתית) פרשתי לחדר צדדי כדי להזריק (איזה שעה בחרנו לנו...) ואחר כך כולם שאלו: מה, זהו? אז אמרתי: כן, אנחנו עושים את זה מהר... הם כמובן לא חשבו שמדובר בזריקה! ותודה למי שהגיעה עד כאן. לילה טוב!
כה מוכר

אני חושבת שכל אחת מאיתנו בשלב כזה או אחר נתקלת באיזו שהיא נשמה טובה שנוגעת ישר בבטן הרכה
רק ביום חמישי שאל אותי חבר "נו? מה עם אחים לתאומות?" המזל שהיה לי פחות או יותר מצב רוח טוב. זה כואב, זה מעצבן, זה מכעיס אבל אין לנו ברירה אלא להמשיך הלאה לעבר המטרה. אני שולחת לך חיבוק גדול גדול ומקווה שבפעם הבאה תוכלי להשיב :"כן אני בהריון!"
 
כשחילקו את הטאקט....

אוף, הייתי חייבת לשפוך את הלב!!!
חזרנו עכשיו בבילוי אצל חברים. היה שם זוג, חברים של חברים, שכבר נפגשנו מספר פעמים בארועים. יש להם שלושה ילדים, שהקטן בן 7, ועכשיו נודע לי שנולדה להם תינוקת לפני 10.5 חודשים. התחלנו לפטפט ואז היא אומרת לי: נו, יאלה, מה עם עוד אחד? ואני עוד לא כל כך עיכלתי את השאלה, והיא ממשיכה: אל תהיי עצלנית! עניתי לה: אני לא עצלנית, פשוט... והיא בשלה: לא התכוונתי שאת עצלנית בנושא עבודה או משהו כזה, התכוונתי שאת עצלנית בלהביא עוד ילד, מה את לא רוצה עוד אחד? יש לך רק שני ילדים, זה לא ממש משפחה, את חייבת להביא עוד אחד (אתן שמות לב לדיבור ב"אוטוסטראדה"...). אפילו לא נתנה לי להשחיל מילה והמשיכה: אני מאוד רציתי ילד רביעי, וכמו שאת רואה יצא לי הפרש של 6 שנים, זה ממש לא הלך כמו שרציתי, וגם עברתי כמה הפלות, זה לא קל בגיל שלי, לא כדאי לך לחכות, נו יאלה, אל תהיי עצלנית... עוד רגע הייתי נותנת לה סטירת לחי!!! אבל מה שהכי הרגיז אותי, זה שלצערי בעלי הוא אדם מאוד קנאי לפרטיותו, אחרת הייתה לי אחלה הזדמנות "לייבש" אותה... בעלה הוא רופא, ופתאום הוא מספר לי שיש לו חבר גניקולוג במודיעין (אני גרה במודיעין), והוא אמר את השם והסתבר שהייתי אצלו בעבר באופן חד פעמי (היו לי כאבי בטן בזמן ההריון והרופא שלי היה בחדר ניתוח אז הלכתי אליו). אז הוא אומר לי: את לא הולכת אליו קבוע? עניתי לו שהרופא שלי זה ד"ר ברקוביץ'. אז הוא אמר: לפעמים זה נחמד להחליף, כי כשאת חדשה את מקבלת יחס יותר טוב. אז אמרתי לו שאצל ד"ר ברקוביץ' אני ותיקה ובכל זאת מקבלת יחס נהדר... אוך, כמה רציתי להגיד לו שד"ר ברקוביץ' הוא מומחה לפריון ובגלל זה אני הולכת אליו!!! אבל בעלי לא היה סולח לי על כזה קטע... חוץ מזה שבחצות (סינדרלה אמיתית) פרשתי לחדר צדדי כדי להזריק (איזה שעה בחרנו לנו...) ואחר כך כולם שאלו: מה, זהו? אז אמרתי: כן, אנחנו עושים את זה מהר... הם כמובן לא חשבו שמדובר בזריקה! ותודה למי שהגיעה עד כאן. לילה טוב!
כשחילקו את הטאקט....
היא היתה עסוקה בלתחוב את אפה לענייניהם של אחרים. כדי להעמיד יצורים מהסוג הזה על מקומם ו"לייבש" אותם לא חייבים להתפשר על הפרטיות (אם כי האמת הרבה יותר "מייבשת"...). נכון שזה הרבה יותר קל בדיעבד מאשר כשנמצאים בתוך הסיטואציה, אבל אפשר להכין מראש תשובה לכל מקרה של חדירה גסה מסוג זה, כמו אמירה יבשושית (בלי כעס או עצבים) "ענייני תכנון המשפחה שלי הם ביני לבין בעלי" או משהו מסוג זה ובאותו הרגע להסתובב וללכת משם. זה אמור להבהיר לה שהיא עברה את הגבול שלך. בדרך כלל זה מספיק או מביא אחריו מטח התנצלויות שגם אותן אפשר להפסיק לפני שהן הופכות להשתפכות... המפתח הוא להיות מוכנים. אז זה הרבה יותר קל. לפחות ככה נדמה לי.
 

העין ה 3

New member
זהו, שגם משפט כזה לא עובר אצל בעלי

כשחילקו את הטאקט....
היא היתה עסוקה בלתחוב את אפה לענייניהם של אחרים. כדי להעמיד יצורים מהסוג הזה על מקומם ו"לייבש" אותם לא חייבים להתפשר על הפרטיות (אם כי האמת הרבה יותר "מייבשת"...). נכון שזה הרבה יותר קל בדיעבד מאשר כשנמצאים בתוך הסיטואציה, אבל אפשר להכין מראש תשובה לכל מקרה של חדירה גסה מסוג זה, כמו אמירה יבשושית (בלי כעס או עצבים) "ענייני תכנון המשפחה שלי הם ביני לבין בעלי" או משהו מסוג זה ובאותו הרגע להסתובב וללכת משם. זה אמור להבהיר לה שהיא עברה את הגבול שלך. בדרך כלל זה מספיק או מביא אחריו מטח התנצלויות שגם אותן אפשר להפסיק לפני שהן הופכות להשתפכות... המפתח הוא להיות מוכנים. אז זה הרבה יותר קל. לפחות ככה נדמה לי.
זהו, שגם משפט כזה לא עובר אצל בעלי
אם הייתי עונה לה כך, הוא היה אומר שנהגתי בגסות... מה לעשות, 46 שנים להיות בן של פולניה - זה עושה את שלו... והנה דוגמא מתחום אחר: לאחות של גיסתי יש ילדה בגיל של עידן (1.10) וכשהם באו לחמותי לצהריים שני הילדים שיחקו ביניהם כל כך יפה - קפצו אחד על השני התחבקו התנשקו נשכבו אחד על השני וכו'. היא הרבה יותר גדולה ממנו פיזית, אז חמותי שאלה: מי יאנוס את מי הוא אותה או היא אותו? ואז אני המשכתי בהומור ואמרתי: אני מקווה שהיא עם גלולות, כי אני לא מתכוונת לשלם עבור הפלה... האבא של הילדה צחק מהבדיחה אבל האמא התנפלה עלי ואמרה שזה לא מצחיק ושאם היו לי בנות הייתי מבינה את זה. אז עניתי שלבעלה יש בת והוא דווקא כן חשב שזה מצחיק. ואז - אחר כך, כשהיינו לבד, בעלי אמר שלא הייתי צריכה לענות לה ככה... (אמרתי לכן שהוא פולני...)
 
ומה על גסות הרוח שלה?

זהו, שגם משפט כזה לא עובר אצל בעלי
אם הייתי עונה לה כך, הוא היה אומר שנהגתי בגסות... מה לעשות, 46 שנים להיות בן של פולניה - זה עושה את שלו... והנה דוגמא מתחום אחר: לאחות של גיסתי יש ילדה בגיל של עידן (1.10) וכשהם באו לחמותי לצהריים שני הילדים שיחקו ביניהם כל כך יפה - קפצו אחד על השני התחבקו התנשקו נשכבו אחד על השני וכו'. היא הרבה יותר גדולה ממנו פיזית, אז חמותי שאלה: מי יאנוס את מי הוא אותה או היא אותו? ואז אני המשכתי בהומור ואמרתי: אני מקווה שהיא עם גלולות, כי אני לא מתכוונת לשלם עבור הפלה... האבא של הילדה צחק מהבדיחה אבל האמא התנפלה עלי ואמרה שזה לא מצחיק ושאם היו לי בנות הייתי מבינה את זה. אז עניתי שלבעלה יש בת והוא דווקא כן חשב שזה מצחיק. ואז - אחר כך, כשהיינו לבד, בעלי אמר שלא הייתי צריכה לענות לה ככה... (אמרתי לכן שהוא פולני...)
ומה על גסות הרוח שלה?
בתור בת של פולנייה, אותי לא לימדו להגיש את הלחי השנייה....
 
בענייני טקט

ומה על גסות הרוח שלה?
בתור בת של פולנייה, אותי לא לימדו להגיש את הלחי השנייה....
בענייני טקט
שמעתי פעם סיפור על רווקה שכל פעם הדודות שהין פוגשות אותה בחתונות ומאחלות "בקרוב אצלך" נורא ביאסו אותה. "הן הפסיקו להגיד לי את זה כשהתחלתי לעשות להן אותו דבר בלוויות".....
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה