אוף- חנג' שכמותי

[gargamich]

אוף- חנג' שכמותי ../images/Emo4.gif ../images/Emo94.gif

פתאום גיליתי שכמעט כל יום שישי ילדים בכיתה הולכים למסיבה באיזשהו מקום, ולא מזמינים אותי

... כאילו- אני שונא מסיבות כאלה

, ובמילא לא הייתי הולך

, אבל- הלוו- גם אני קיים!

וזה לא שהם לא מזמינים אותי כי הם יודעים שאני לא אבוא!!!

אז למה?

מה הקטע?

אוקיי- אז אני מכוער...

סוו?

 

[ToryMaster]

גם אותי לא מזמינים

זה לא הופך לא אותי ולא אותך חנג'ים, כי בוא נודה באמת, אנחנו מאגניבים. אולי הם חושבים שלא תרצה לבוא (למרות שאתה אומר שזה לא ככה), אולי הם חושבים שלא תתאים לאנשים שהולכים למסיבה, אולי, אולי, אולי. למה לתת לדברים האלה להשתלט עלינו? אז החברים שלנו לא מזמינים אותנו לצאת איתם בשישי בערב, יש לנו חיים מעבר לזה, אנחנו לא צריכים אותם. תמיד אפשר להציק לי בשישי בערב, אני בטוח יותר מעניינת מהם

 

[gargamich]

../images/Emo51.gif אבל ../images/Emo4.gif ../images/Emo94.gif

אולי- לא הדבר הכי מתאים כאן.

אני אף פעם לא נחשבתי "מקובל" וזה לא הפריע לי. אני לא היצור החברתי ביותר, וזה כי אני בחרתי כך. אבל ציפיתי מחברים שלפחות יידעו אותי. כאילו- זה נורא מעצבן...

כמו שאמרתי גם ככה לא הייתי בא, אבל הם הזמינו את כולם!

זה לא שיש חרם או משהו, סתם אני לא רצוי במסיבות

ואני כן צריך איזה חבר או שניים לא?

תודע, את באמת המון יותר חשובה לי מהם

 

[yuval k]

גם אצלי זה היה ככה ../images/Emo4.gif

 

[lollapalooza]

וגם אצלי ../images/Emo4.gif

 

[מסניפה חמץ]

מעניין.. גם אצלי ../images/Emo4.gif

 

[gargamich]

ו... ../images/Emo94.gif

מה היה אחרי שגיליתם שזה ככה?

 

[ל א ק י]

אמ אצלי כלום לא קרה..

פשוט המשכתי עם החיים, בלי לייחס לזה חשיבות רבה

 

[gargamich]

השאלה היא ../images/Emo94.gif

האם היית מצפה לפני מקרה כזה שתהיי מוזמנת או לא?

אני אישית חושב שלא מזמינים אותי כי אני אמלא שם תפקיד חשוב או משהו, אבל כאילו: "היי מיכאל, יום שישי בערב יוצאים."...

 

[ל א ק י]

לא ממש ציפיתי..

אולי זה כי אני לא מרבה לדבר עם אנשים בביצפר\מחוץ לביצפר, אלא מעדיפה להיות בדד וזה.. אז הם גם לא חשבו להזמין אותי.. אבל אם אתה גם ככה לא רוצה לצאת, למה זה כל כך חשוב לך שהם ישאלו?

 

[neta s]

מעליב...

לא להיות מוזמן, להרגיש אאוט-סיידר, ובנוסף להרגיש שמי שהיו אמורים להיות חברים שלך בעצם "בגדו"... כן, יש דרכים להסתדר, ובסוף מוצאים את האנשים שכן מסתדרים איתם, ויש אינטרנט והכל. ולמרות זאת, לפעמים רוצים להרגיש גם "מקובלים". אפילו שזה ילדותי, ושזה עובר, ושאם הם לא מבינים מה אני שווה, הם לא שווים. הכח נכון ועדין זה פוגע...

 

[noosh]

הו, אני מכירה את ההרגשה

חוויתי אותה על בשרי הרבה שנים

תאמין לי - זה יעבור בהחלט יעבור ואתה תכיר אנשים שהם באמת חברים שלך, ואתם תצאו להרבה מקומות יחד, ואף אחד לא ישכח אותך אז נכון, זה ממש ממש מעליב לדעת שאתה לא מוזמן, וזו חרא של הרגשה... אבל אל תנסה לשנות את עצמך רק כדי להרגיש שייך או משהו כזה, יותר חשוב שתזכור שהם פשוט לא שווים את זה

תתרכז בחברים שלך, בלחזק ולבנות קשרים, ובמקרים כאלו - פשוט נשארים בבית עם סרט שנורא אוהבים או משהו כזה, או שמציקים לנו, גם אנחנו חסרי חיים

 

[gargamich]

אני לא חושב ../images/Emo94.gif

שהחברים שלי הם לא באמת חברים. אני לא יודע מה היה המניע, ואני לא מתכוון לשאול.

אבל אני כן יודע שאני לא נחשב ליצור שהחברה אוהבת. מפריע לי

לא

אבל בכל זארת

אהמ... נשמע תענוג

אני לא מרגיש עלבון, כי כמו שציינתי זה לא ממש מפריע לי. אבל אני מרגיש לפעמים שאם לא הייתי קיים החיים של אף אחד לא היו אחרים. לא השפעתי על אף אחד!

כמו שכתבתי כמה שרשורים למטה, אני מרגיש שאני חבר צדדי של אנשים. אין לי ידיד אמת.

תודע על ההתייחסות החמה והתומכת!

 

[gargamich]

התפתחות "מרעישה" ../images/Emo94.gif

תסתכלו על השיחה הבאה ותקלטו כמה צדקתי

: אני:יום שישי יש מסיבה? היא:? אני:מסיבה, פגישה משהו? יום שישי בערב... היא:מי אמר לך? אני: אף אחד לא אמר...

אני: פשוט שאלתי . היא: וואלה סתם שאלת נו... זה רק אני או שהיא פשוט אמרה: אוי שיט, מאיפה לך, עכשיו תהרוס הכל...

והייתה עוד שיחה מתחמקת עם ידידה ממש טובה.

 

[sh53]

לפעמים החברים הכי טובים

הם אלה השקטים והם אלה שדווקא נמצאים "בשוליים", ולאו דווקא שהם מסמר הערב או במרכז העניינים. חשבת להתחבר אל אנשים חדשים? אולי דווקא האנשים השקטים "והלא נראים" בכיתה שלא שמת לב אליהם עד היום, הם אלה שיהיו חברים של אמת בשבילך?

 

[Another Girl]

אלו לא חברים שאתה צריך.

באמת.חד וחלק. כל ה"חברים" וה"ידידים" האלו,לכאורה, לא אמורים להיות ידידים בעירבון מוגבל. משפחה אי אפשר לבחור,אבל את החברים כן,ואת אלו שמתנהגים ככה-לא מכבדים אותך,לא מתחשבים בך וגרוע מזה-לא רואים בך חבר באותה מידה שאתה רואה אותם-אתה ממש לא חייב לסבול בחייך. אולי אתה חש "לא מקובל" מאיזושהי בחינה,אבל זה ממש לא אומר שאתה חייב לקבל אותם כי "זה מה יש". אני בטוחה שיש עוד המון אנשים מסביבך שיש להם פוטנציה להיות ידידים וחברים הרבה יותר טובים ואמיתיים מהמנוולים האלה. ובנוגע לתחושה של הבידוד: אני בטוחה שרובנו חווינו את זה בשלב כלשהו בחיינו (כן,גם אני) ככה שאתה ממש לא לבד. אתה לא צריך להסיק מזה על האישיות שלך או על עצמך- יכול להיות שהם קלטו ממך איזושהי "ויברציה" של "לא רוצה" או "לא מרגיש שייך אליכם". אולי אתה משדר תחושת חוסר ביטחון/ביישנות שמתפרשת כסנוביות? אולי הם סתם חלאות סנוביות? ותחשוב על זה: האם אתה באמת רוצה להיות חלק מחבורה כזו של אנשים? (לא מכירה אותם,אבל ממה שכתבת עד עכשיו,זה לא נשמע טוב...) רק כמה נקודות למחשבה,מקווה שעזרתי.

 

[מוּסקט]

לא שאני יודעת מה שז חנג'

אבל יכולתי לנחש...

בכל מקרה, אתן לך קצת פרספקטיבה: במשך השנים החברים שאתה אוסף סביבך מתמיינים לקבוצות: לאלו שהולכים עמם לטיולים, אלו שמזמינים ליומשישי הביתה, אלו שהולכים עמם למסיבות, אלו שבוכים להם על הכתף... וכד'. כשאני מסתכלת על ה'אוסף' שלי, אין מצב שעם כולם אני עושה הכל, וברור לי שיש כאלו שעושים דברים שבחיים לא יתאימו לי. נו? אז הם לא חברים? הם כן - רק עבור דברים אחרים. זה קצת קשה להבין שנמצאים בביצפר וכולם בכיתה אחת, אבל בטווח הארוך החיים לא מתנהלים ככה. אתה יכול להיות רגוע.

 

[yuval k]

ומה קורה כשכל החברים שלך הם כאלה

ש(מסתבר) "מתאימים" רק לדבר אחד? כשאף אחד לא מתאים, למשל, לפגישות אחה"צ (כשמדובר בחברים מפורום, ומחוץ למסגרת מפגשים גדולים), או כשאין חברים שאפשר "לבכות להם על הכתף", כי אתה מרגיש שאתה מעיק עליהם כשאתה מנסה סתם לעשות את זה? כשה"חברים" שלך רק מנצלים אותך למטרות עזרה? מצטער על הבלאגן ועל חוסר-הקשר.. צריך מידי פעם לפרוק.