נוסעת בזמן אחר
New member
אוף, יום מבאס
זהירות
ארוך.
פתאום הבדידות נופלת עלי...
תחושה של ריקנות וחוסר משמעות משתלטות.
הימים האלה שאני שואלת את עצמי: "למה לצאת מהבית?" ולא מוצאת תשובה.
וחייבים לתפקד, לסחוב עוד יום למרות שהכי היה בא לי להתחבא במיטה
או לרבוץ מול הטלוויזיה.
מה הסיבות לתחושות הרעות?
אז א' אני בנתק מסוים מחברה וחצי שיש לי.
לא מצליחה ליזום חברויות חדשות. פשוט לא!
גם החיים שלי הם בסך הכל כמו חיים של מישהי בפנסיה
או משהו מעולם השלישי.
עובדים עד צאת הנשמה, אוכלים והולכים לישון. זהו.
מרגישה כמו איזה תופעת לוואי של עולם מערבי.
אתה לא ממש עני וגם לא ממש חי.
לא מתקדם לשום מקום וגם לא מת ברעב.
כזה באמצע. זה הכי טוב ,גם אין זמן לחשוב וגם לא לערגן כל מיני מחאות.
זהו, פרקתי.
פתאום הבדידות נופלת עלי...
תחושה של ריקנות וחוסר משמעות משתלטות.
הימים האלה שאני שואלת את עצמי: "למה לצאת מהבית?" ולא מוצאת תשובה.
וחייבים לתפקד, לסחוב עוד יום למרות שהכי היה בא לי להתחבא במיטה
או לרבוץ מול הטלוויזיה.
מה הסיבות לתחושות הרעות?
אז א' אני בנתק מסוים מחברה וחצי שיש לי.
לא מצליחה ליזום חברויות חדשות. פשוט לא!
גם החיים שלי הם בסך הכל כמו חיים של מישהי בפנסיה
או משהו מעולם השלישי.
עובדים עד צאת הנשמה, אוכלים והולכים לישון. זהו.
מרגישה כמו איזה תופעת לוואי של עולם מערבי.
אתה לא ממש עני וגם לא ממש חי.
לא מתקדם לשום מקום וגם לא מת ברעב.
כזה באמצע. זה הכי טוב ,גם אין זמן לחשוב וגם לא לערגן כל מיני מחאות.
זהו, פרקתי.
