אוף, מעקב תנועות מכניס אתי לסרטים

אוף, מעקב תנועות מכניס אתי לסרטים


מחר שבוע 25, כבר כמה שבועות שאני מרגישה את העוברית זזה, אבל דפוסי התנועה שלה משתנים כל הזמן - היא כנראה מתהפכת או נודדת או מה שזה לא יהיה שעוברים עושים שם בפנים. העובדה שיש לי שילייה קדמית ושכבת "ריפוד" בבטן לא תורמת.
יום אחד היא בועטת חזק (עד כדי כך שהתעוררתי מהבעיטות אחרי שחלמתי שחתולים מקפצים לי על הבטן), יום אחד מרגישים רק פרפורים עדינים. יום אחד היא בועטת בי בעיטות לילה טוב כשאני הולכת לישון, יום אחד היא משחקת איתי ב-1-2-3 דג מלוח ומסרבת לזוז לפני השינה (מה שאומר שאני ישנה חרא בלילה כזה).
אתמול בלילה, למשל, היא נרדמה לפני והיום היא ביום של תנועות חלשות מסוג "זו הפסטה שאכלתי בצהריים או שאת עושה פילאטיס בפנים?"

אני יודעת שממחר אני אמורה להתחיל באופן רשמי לבצע מעקב תנועות. איך יודעים מתי צריך ללכת למוקד, מתי זה נורמלי ומתי זה לא? מתי התנועות הופכות למובהקות יותר?
 
גם העוברון שלי לא ממש שומר על אחידות

במינוני התנועות, בעוצמות ובזמנים שלהן.
לפעמים גם אני דיי נלחצת.
גם לי יש ימים שאני מרגישה שהעוברון "קרבי", ויש ימים שהתנועות יותר מינוריות והתדירות שלהן פוחתת. ישנם לילות שהוא מעיר אותי עם הבעיטות, וישנם לילות שאני עושה "מניפולציות" כדי לגרום לו לזוז ולהרגיש אותו (אוכלת משהו מתוק, נושמת ושוכבת על צד שמאל).
בעיקרון, לאחר שדיברתי עם הגניקולוגית שלי, הבנתי שצריך לעשות מעקב תנועות שלוש פעמים ביום (בוקר, צהריים וערב), ולספור לפחות 3 תנועות במשך חצי שעה. אם לאחר מספר שעות- לא מרגישים את העובר, אפשר לאכול משהו מתוק, לשכב על צד שמאל, לשים את היד על הבטן ובתוך חצי שעה לספור שלוש תנועות.

חשוב לציין, שככל שמתקדמים בשבועות, התנועות נעשות "יותר צפופות", כלומר- אני פחות ופחות מרגישה תנועות של בעיטות, והרבה פעמים בשביל באמת להרגיש את התנועות- אני צריכה לשים את היד על הבטן ואני מרגישה יותר "דחיפות" של אברי הגוף של העובר.
 
מה זה מניפולציות...

צד שמאל, שוקולד, נשימות, אוזניות עם פרל ג'אם ולד זפלין על הבטן... עוד רגע היא פונה ל"בצלם" ומתלוננת על טכניקות חקירה לא הומאניות.
 
מדף נחשב?


האמת היא שאת הרוב אני שומעת אונליין, אבל לפעמים מוצאת איזה דיסק יד שנייה שאני לא יכולה לעמוד בפניו, אז הקציתי לדיסקים כאלה איזה חצי מדף.
ייתכן שבקרוב נחליף רכב לרכב שאפשר לשמוע בו דיסקים (כרגע יש ברכב שלנו רדיו-טייפ עם טיים מקולקל), אז לפחות יהיה להם שימוש.
 

שירהד1

Member
מנהל
וואי! כמה מוכר לי...אוף!

האמת היא שהרופאה שלי בזמנו אמרה לי שחשוב שארגיש תנועות 3 פעמים ביום- בבוקר, בצהריים ובערב/לילה.
למזלי, מעיין זזה די הרבה, כך שלמעשה לא ממש עשיתי מעקב מדויק של לספור את מספר התנועות בזמן מסויים. פשוט הקפדתי להרגיש אותה מספר פעמים ביום.

לא אשקר. זה הטריף אותי. לדוגמא: הייתי חייבת להרגיש אותה לפני העבודה, אחרת לא הייתי רגועה. הייתי חייבת להרגיש אותה לפני השינה. הייתי חייבת להרגיש אותה לפני מפגש חברתי.
זה מטריף. את צודקת.
לפעמים הייתי אוכלת משהו מתוק, שוכבת על הצד, טופחת על הבטן ומתחננת שהיא תזוז, כדי שאדע שהיא בסדר. לא פשוט הקטע הזה.

אחרי שהיא נולדה, היתה לי כזו הקלה- לא הבנתי מה חסר לי, ואז פתאום הבנתי ש"חסר לי" הלחץ הזה של כל הזמן לנסות ולהרגיש אותה ואת התנועות שלה. למרות שהייתי יכולה גם להעביר את הלחץ הזה לגבי נושא השינה וחס וחלילה מוות בעריסה, אבל איכשהו לגבי העניין הזה הייתי רגועה. כנראה שהספיק לי הלחץ כבר לכל החיים.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
זה ממש כמו שתיארת


אני חייבת להרגיש אותה בזמנים קבועים כדי להרגע (בד"כ הזמנים שאני רגילה להרגיש אותה, כמו לפני השינה).
 
חוששת בכלל לחשוב על זה

במיוחד לאור העובדה שלא שמתי לב שאין תנועות וגיליתי שהוא מת רק באולטרסאונד.
 

רונית 294

New member
וואו. איזה תיאור מדוייק.

הייתי בול ככה. חייבת בדרך לעבודה, אחרי הקפה של הבוקר, אחרי ארוחת בוקר ואחרי צהריים, בדרך חזור הביתה, בארוחת ערב, לפניי השינה ובזמן השינה. אני הרגשתי הקלה מטורפת אחרי הלידה כשלא הייתי צריכה לספור תנועות יותר. באמת.
 

רונית 294

New member
בהריון הראשון שלי בכלל לא

הייתי מודעת לספירת התנועות והוא עבר יפה מאוד. היה יום אחד שלא הכי הרגשתי והלכתי להיבדק. בהריון האובדן דווקא הרגשתי הכי הרבה תנועות, יכול להעיד אולי על מצוקה עוברית. ב 2 ההריונות האלה הייתה לי שליה אחורית. בהריון של סתיו הייתה לי שיליה קדמית וזה הכי מלחיץ שיש. מרגישים תנועות הרבה פחות טוב וזה פשוט מחרפן. וזה ההריון שאחרי האובדן אז בכלל. צריך לנסות להיות רגועים. אם לא הכי מרגישים לשכב קצת. לאכול משהו מתוק ובמקרה הכי גרוע פשוט ללכת להיבדק ולהשקיט את החשש. ממה שזכור לי האובדן שלך היה יחיד ומוקדם. מדוע עד חוששת כל כך בשלב מתקדם זה של ההריון? תנסי להינות. בסך הכל צריך לזכור שרוב ההריונות בהחלט מסתיימים בטוב. המשך הריון תקין.
 
מנסה ליהנות. אפילו מצליחה, מדי פעם.

זה הריון שני שלי, והראשון שהגיע לשלב הזה, כך שאני לא יודעת מה תקין ומה לא, והאובדן כמובן מגביר את כל החששות הטבעיים ומאיר אותם באור הרבה יותר מאיים.
 
למעלה