אוף! (סימן לתסכול)

jordenman

New member
אוף! (סימן לתסכול)

במעט הזמן שאני מבלה פה, אני קוראת הכל אבל לא יודעת איך להגיב!! זה מתסכל!
 
איך להגיב....

היי ג'ורדן... אני מגיבה מהבטן. לפעמים אני נופלת ולפעמים אני מצליחה להעביר את המסר בלי להגיד שטויות, בלי להימרח, בלי לפגוע ביוצר או ביצירה, בלי .... כל כך הרבה בלי חבל"ז.... אבל, עם הרבה "עם".... אני הקורא הממוצע, תחום ההתעסקות שלי הוא לא כתיבה ושירה זהו תחביב (האינטרנט פשוט העביר חלק קטנצ'יק מהמגירה שלי למרחב הוירטואלי...) אני לא מבקרת ספרותית - מאז התיכון לא למדתי ספרות וזה ממש ממש ממש ממש מזמן.... אבל, הבטן שלי תמיד תשאר שלי (זה בא בילד אין) והלב תמיד יחסיר פעימה כשמשהו מרגש... אז התגובה... כן, היינו בעניין התגובה, הכי טוב , להגיב מהבטן ולהקשיב ללב... ניסיתי.
 

צינסקי

New member
גורדן, זה נראה לי קצת מצוץ מהאצבע

סליחה כן, אין הכוונה להקניט, אך אני מתקשה להבין מה בדיוק הבעיה בלהגיב. הרי אין חוקי תגובה. את קוראת משהו, חושבת עליו משהו - תכתבי את מה שאת חושבת. אולי הבעיה שלך במנגנוני הסינון שגורמים לך לא לכתוב את מה שאת רוצה ? אולי את מתעסקת יותר מדי בניסוח מקצועי/ספרותי של התגובה עד שבסוף היא לו יוצאת ? ואולי הבעיה בכך שאין לך זמן להגיע לכאן ואת רק כותבת כאילו יש ? בכל מקרה, תגובה היא לא מדע, היא סימן חיים. סמני לנו מדי פעם. הכל בידידות, צינסקי.
 
למעלה