אוף עצוב לי

[מיס בראון]

אוף עצוב לי

היי! גיליתי את הפורום הזה היום והחלטתי שאני חייבת לכתוב משהו. אחותי עוברת לארה"ב עוד חודש וחצי. היא מתחילה שם תואר שני ומתכננת להישאר שם לכמה שיותר זמן אם לא ל"לנצח" מילה קצת גדולה מדי... (יש לנו אזרחות). בכל אופן זה נורא ואיום (שמחים בשבילה, אבל עדיין...), אנחנו יודעים על זה כבר המון זמן אבל רק עכשיו זה מתחיל לתפוס צורה ולהרגיש אמיתי. אנחנו בקשר מאד טוב, היא אחד האנשים הבודדים שיכולים באמת לעודד אותי ולגרום לי להרגיש טוב ולפתור לי כל בעיה (אפילו דברים טכנים ומטומטמים כמו איך לתקן איזה בעיה במחשב שבלעדיה אני אהיה אבודה). עד עכשיו שתינו גרנו ביחד בבית עם ההורים כך שזה באמת יהיה שינוי דרמטי. זה ממש מבאס אותי ואני בוכה הרבה בגלל זה אבל בעיקרון אני לא טיפוס כ"כ רגשני ליד אחרים ולא נראה לי בכלל שהיא יודעת כמה זה משפיע עלי. אז מה שרציתי זה ככה: 1. איזה מחווה אני יכולה לעשות לפני הטיסה שתדע שהיא חשובה לי? 2. איך אני דואגת לשמור איתה על קשר חזק? (כן יש מסנג'ר ואפשר לטוס פעם בשנתיים אבל זה מאד שטחי ולא נראה לי שיצא לנו לדבר הרבה בטלפון, אנחנו לא טיפוסים של טלפון). 3. איך מתמודדים עם זה? אם תוכלו לשתף אותי בחוויות שלכם.... אשמח לעידוד ועצות

 

[Ben Dor]

אני יכולה לתת לך כמה

יתרונות בזה... לפי מה שאת מספרת את דיי תלויה בה->מה שאומר שאם היא תעזור תצתרכי להתמודד "לבד" עם דברים... תוכלי לסוע אליה ולטייל ביחד בחו"ל עכשיו בקשר לשאלות 1. איזה מחווה אני יכולה לעשות לפני הטיסה שתדע שהיא חשובה לי? אני אומרת תעשו יומיים שלושה טיול בארץ מהצפון עד הדרום הרבה תמונות הרבה אטקציות והכי חשוב כמה שיותר זכרונות...מה שאני ממש מציעה תקני אלבום תמונות ובו תשימי כל מיני תמונות מכל מיני גילאים וליד כל תמונה הסבר קטן...ומכתב ארוךך על כל הזכרונות שלכם ביחד... 2. איך אני דואגת לשמור איתה על קשר חזק? (כן יש מסנג'ר ואפשר לטוס פעם בשנתיים אבל זה מאד שטחי ולא נראה לי שיצא לנו לדבר הרבה בטלפון, אנחנו לא טיפוסים של טלפון).שמעי יש תוכנה שקוראים לה סקייפי שזה כמו טלפון אב דרך האינטרנט וזה לא עולה כסף... 3. איך מתמודדים עם זה? אם תוכלו לשתף אותי בחוויות שלכם....להתמודד עם זה?!פשוט לשמור על קשר ולא לשמור בבטן כי זה יתפץ באיזשו שלב...חוויות עם כאלה דברים אין לי ממש...טוב יש לי אבל זה ממש לא קשור...אם בכל זאת את רוצה לשמוע שלחי לי מסר... אגבבב אני jKiTTiE רק החלפתי שם...

 

[מלאכי עליון]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

מבינה אותך בהחלט, כי אחותי שלמרות שהקשר ביננו לא היה כזה טוב, עדיין הייתי מאוד קשורה אליה ועדיין קשורה אליה במובן מסוים למרות שהיא עברה לארה"ב לפני מספר שנים.

לגבי מחווה לפני הטיסה- אולי תכיני לה אלבום מיוחד קטן עם זכרונות משותפים ותמונות שיהיה לה לדפדף במהלך הטיסה כולל מכתב טיסה ארוך ומושקע.

לגבי שמירה על קשר איתה- מסנג'ר, טלפון וביקורים אם וכשאפשר

 

[h e n y]

ברוכה הבאה!

אני ממש משתתפת בכאבך...בטח זה קשה לדעת שאחותך עוברת לגור ולא יהיה מי שיהיה שם בשבילך... אבל כן,היא תהיה שם בשבילך..גם אם זה לא פיזי אז זה בלב.. הדם שלכם זהה וכך גם הלב והרגשות והמחשבות אחת על השניה.. אז אני בטוחה שהיא תמיד תהיה שם..גם מרחוק... יש מסנג'ר, איסקיו, אימייל, סקייפי...לא חסר תוכנות...וזה לא אותו הדבר.. אבל זה עדיף מכלום. אם זה ההחלטה שלה את צריכה להבין אותה ולאחל לה את הכי הצלחה שיש שם..ולהסתכל על היתרונות... תשתפי אותה תמיד במה שאת עוברת.. לפעמים רק שתדעי שהמרחק גורם לקשר להיות יותר חזק.ולהבין ככה עד כמה אתן חשובות אחת לשניה.

 

[מיס בראון]

תודה

על קבלת הפנים ועל העצות. מסכימה עם מה שאמרתם אבל יש עוד שני דברים שמטרידים אותי שאולי ישמעו מצחיקים אבל שווים התייחסות: אחד שהבית יהיה מאד ריק ומן הסתם גם ההורים שלי יקחו את זה קשה, במיוחד אמא שלי ואני תוהה אם עכשיו יהיה עלי הרבה לחץ במובן של לעודד ו"לבדר" אותם וגם שכל הריבים שהם היו עושים עם אחותי עכשיו יהיו איתי כי כל תשומת הלב תעבור אלי (שזה לא בהכרח דבר טוב...). אחותי בד"כ זו שמשתפת אותם בהכל, בכל פרט בחיים שלה ואני ממש מנותקת, שומרת על פרטיות ברמה מאד גבוהה... והשני, אולי קצת לטווח הארוך יותר, אני אוהבת מפגשים משפחתיים, ותמיד ראיתי את עצמי בעתיד שומרת על קשר עם המשפחה ומארגנת אירועים משפחתיים וזה שהיא לא תהיה כאן קצת יקשה על זה, מה יעלה בגורל התוכניות שלי למשפחה גדולה ומאושרת?!? מה אתם אומרים על זה?

 

[h e n y]

מממ

שמעי אני לבד בבית עם ההורים שלי ואני לא צריכה לבדר אותם... ההורים שלך מסוגלים לבדר את עצמם..אז נכון הם יקחו את זה קשה אבל הם יתרגלו במהלך הזמן...כמו שההורים שלי התרגלו. ד"א אני מאמינה שלא כל התשומת הלב שלהם תעבור עלייך{מנסיון}, זה שהיא עזבה לחו"ל זה לא אומר שהם לא ידברו איתה ולא יתנו לה תשומת לב... ד"א התקוות שלך למפגשים חברתיים זה לגיטימי לגמרי, את אוהבת לבלות עם המשפחה שלך ורוצה שזה יחזיק מעמד.אבל תאמיני לי שאת יכולה לשמור על זה גם כשהיא לא נמצאת בארץ..זה לא אומר שהיא התנתקה לגמרי זה פשוט שהיא רחוקה פיזית.. את מסתכלת על הדברים השלילים, תסתכלי על הדברים החיובים גם כמו למשל שהיא תשיג עצמאות יותר, תכיר את העולם, תלמד באונברסיטה גבוהה ותכיר אנשים חדשים ושונים.

 

[h e n y]

*משפחתיים