אוף, פשוט אוף..

אוף, פשוט אוף..

לא מרגישה טוב עם עצמי (מה עוד חדש)..
אז יש לי חרדת נטישה, אני יודעת שיש תקופות שבהן היא זוקפת את ראשה יותר מהרגיל..
אז עכשיו זה ככה, ואני כל כך תלותית וכל כך NEEDY וכל כך נואשת לתשומי...
אני לא אוהבת את עצמי ככה.
אבל לא מצליחה לשחרר, פשוט לא מצליחה.

הלוואי ויכולתי פשוט להרגע..
הרי אנשים במילא יעלמו ויעזבו, כמו שהם עושים תמיד, אז מה זה יעזור לנסות להאחז בהם בכוח, זה לא מצליח במילא..
אבל בין ההגיון והתחושה, יש פער כל כך גדול..
ועדיין אני כל כך נואשת.
אוף שיעבור כבר..
 
מבינה, מבינה עד כאב


מזדהה עם כל מילה ומילה. מה יהיה? איך נילחם בזה? גם אני סובלת מזה כל כך...
 
לא יודעת..

זה בא בתקופות, בד"כ כמו שבא אז הולך..וחוזר והולך....
לא יודעת, לא קל
 
למעלה