M o n a L i s a
New member
אוף....פשוט אוף!
אני בת 21 וההורים שלי מתייחסים אליי כמו לבת 12! זה פשוט לא יאומן! אז בסדר, אני גרה במעונות ולומדת על חשבונם, אבל זה נותן להם את הזכות לנהל לי את החיים? בגלל המלחמה הארורה הזו אני תקועה בבית כל היום עם אימא נוירוטית שמשגעת לי את המוח, וכשאבא שלי בבית זה בכלל בלתי נסבל - כל מה שאני עושה לא מספיק טוב, תמיד אני אשמה - ובכלל נראה לי שעוד מעט הם יתבעו אותי על שיתוף פעולה עם נסראללה. ללמוד אני לא מסוגלת - יש לי 4 מועדי ב' על הראש, להיות עם חבר שלי אני לא יכולה כי הוא עובד כל היום ובערב כשאני רואה אותו הוא רדום ואני מרגישה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, סבתא וסבא שלי - שאליהם תמיד הייתי בורחת לא זזים מהטלויזיה ואין עם מי לדבר. בא לי רק לבכות, אני מפחדת, מרגישה חרא ואני יודעת שאני צריכה להפסיק עם זה כי כל יום נהרגים ילדים בני 18 שמקריבים את החיים שלהם ואני מתבכיינת על שטויות.
אני בת 21 וההורים שלי מתייחסים אליי כמו לבת 12! זה פשוט לא יאומן! אז בסדר, אני גרה במעונות ולומדת על חשבונם, אבל זה נותן להם את הזכות לנהל לי את החיים? בגלל המלחמה הארורה הזו אני תקועה בבית כל היום עם אימא נוירוטית שמשגעת לי את המוח, וכשאבא שלי בבית זה בכלל בלתי נסבל - כל מה שאני עושה לא מספיק טוב, תמיד אני אשמה - ובכלל נראה לי שעוד מעט הם יתבעו אותי על שיתוף פעולה עם נסראללה. ללמוד אני לא מסוגלת - יש לי 4 מועדי ב' על הראש, להיות עם חבר שלי אני לא יכולה כי הוא עובד כל היום ובערב כשאני רואה אותו הוא רדום ואני מרגישה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, סבתא וסבא שלי - שאליהם תמיד הייתי בורחת לא זזים מהטלויזיה ואין עם מי לדבר. בא לי רק לבכות, אני מפחדת, מרגישה חרא ואני יודעת שאני צריכה להפסיק עם זה כי כל יום נהרגים ילדים בני 18 שמקריבים את החיים שלהם ואני מתבכיינת על שטויות.