אוף, שוב זה קורה!

[נטע....]

אוף, שוב זה קורה! ../images/Emo10.gif

הבדידות, העצבות, המועקה, שוב כל אלה מגיעים כמו גל פתאומי ואפילו בלי סיבה. דיי, נמאס כבר!!!

 

[פרוזק]

../images/Emo24.gif

 

[סהר-תמיכה]

מקווה שבכל זאת

תהיה איזו הקלה...

 

[נטע....]

תודה סהר

כן, אולי תרופות, אולי תרגילי הרפיה כלשהם, או כל דבר אחר שעוד לא ניסיתי, העיקר שיהיה משהו

 

[Mאיה]

כן, יש גם ימים כאלו...

שאנו מוצאים את עצמינו לבד. יש גם ימים כאלו שאנו לא ממש לבד, אבל התחושה הפנימית היא-לבד! חשוב לזכור שאלו פשוט ימים כאלו...ושאת לא לבד, לכולם יש אותם! ושטוב שיש פינה חמה לכתוב את התחושה הזאת...הפינה שלך היא כאן איתנו. ואני שולחת לך חיבוק ענקי כזה, חיבוק שעוטף אותך, חיבוק שנותן לך להרגיש שיש מישהי לצידך, שאת לא ממש לבד... חיבוק שלא מאלץ אותך לדבר...שנותן לך לשתוק ורק להרגיש בטחון. את מרגישה?

 

[נטע....]

Mאיה היקרה!

כן, ההודעה שלך + החיבוק באמת חיממו לי את הלב ונתנו לי הרגשה טובה של בטחון ושבאמת יש כאן על מי לסמוך אבל ההרגשה האיכסית הזאת שבגללה כתבתי את מה שכתבתי אתמול, זה לא רק הלבד. למרות שהלבד גם מזין את זה. זאת פשוט מין מועקה כזאת שבאה בלי שום הודעה מוקדמת ובלי שום סיבה, אין לי הסבר למה זה קורה. זה פשוט קורה. וכשזה קורה, טוב לדעת שיש את סהר ואת חברי הפורום הנהדרים.