אוף! שום דבר לא הולך

[אמא של מיכל]

אוף! שום דבר לא הולך ../images/Emo4.gif

קודם כל ליבי עם כל משפחות הנפגעים, בתקווה לימים רגועים ושקטים! אצלי המצב נורא, נכנסתי למין סחרור ואני לא מצליחה לצאת ממנו, כבר שבועיים אני אוכלת כאילו אין מחר (לפי ההתרעות החמות על חיפה אולי באמת אין מחר?), בטירוף, בלי להשקיע מחשבה בכלל. אתמול נכנסתי למיטה עם תחושה נוראית, גם פיזית וגם נפשית, עד מתי???? למה אני לא מצליחה לצאת מזה? אשמח לעצות מועילות וגם לקצת תמיכה... יום רגוע ושקט! רבקה

 

[רון ו]

אכן המצב בלתי נסבל

ואין בכלל פרופורציה בין פגועים כאלה לבעיות הקטנות של היום יום ולשאלתך, לפחות מהנסיון שלי, אחרי שמירה של תקופה ארוכה, קשה באותה מידה לאכול אפילו משהו "חריג" אחד. על סחרור בכלל קשה לי לדמיין. העקרון לדעתי פשוט לתפוס מרחק ממאכלים מסוימים, למרות שבכמות קטנה הם לא מזיקים, ואז גם בולמוס של דברים דיאטטים - פחות משמעותי. רון

 

[שלגיה**]

רבקה יקרה

קודם כל הפיגוע וכל מה שסובבאותנו משאיר לנו מקום קטן להתייחס אל עצמנו ואל "חיינו הקטנים" לעומת הפיגועים. אני ממליצה לך קודם כל להחליט שמעכשיו ועד הערב את יוצאת מהסחרור כהגדרתך. תעשי לך טבלה במחשב ,מסודרת..שמורכבת משעות או יום שלם ובתוך העמודות תכתבי בעמודה אחת תכנון ובעמודה שנייה ביצוע כל יום תכתבי את התכנון שלך ואחרי כל ארוחה או אכילה תכתבי את "הביצוע" יכול להיות שביום הראשון את לא תעמדי בתכנון וכך גם ביום השני וכך גם ביום השלישי וכן הלאה... אבל משהו יטפטף לך למודעות !!! את צריכה רק לכתוב ולהיות "תלמידה טובה"... משהו מתוך התכנון יעשה לך כבר את הסוויץ´. מה דעתך?

 

[אמא של מיכל]

תכנון????../images/Emo31.gif אני לא טובה בזה!

אצלי אין לתכנן, אני אוכלת מה שבא מתי שבא, אתמול לדוגמא, ואבוי לבושה, אכלתי בצהריים מקדונלדס ובערב פלאפל

וזה מילא, רק בערב פתאום נפל לי האסימון ואז באו רגשי האשם והופס חוזר חלילה.... בסדר, אני מכינה טבלה... רבקה

 

[אביטל +]

אז קדימה לתכנן

רבקה, בהתחלה זה נראה קשה וכמו מטלה אבל זה מאוד מאוד עוזר את לא צריכה לתכנן לפרטים, אפשר גם בכללי כמו לקבוע מראש היכן את אוכלת, או איזה סוג של אוכל אחרי 9 חודשים אצלי התכנון נעשה כבר בראש ובאופן טבעי. אני כמעט לא מרגישה בזה.

 

[שלגיה**]

תכיני טבלה ו...

תצרפי אותה כקובץ אלינו לפורום רק בשביל להפוך אותנו שותפים מלאים לתכנון שלך. גם זו דרך שיכולה לדרבן אותך ולעזור... בהצלחה

 

[אמא של מיכל]

ואללה, לקחתי את הרעיון!../images/Emo25.gif

 

[ס ו ז א ן]

אני בכלל לא מסתובבת עם כסף בארנק

מהחשש לפיתויים אלא אם כן אני צריכה לקנות משהו ואז אם בא לי משהו כמו שוקולד או איזה מאכל שחיתות אין לי כסף לקנות אותו ואין מצב שאני הולכת לכספומט בשביל זה מין עצה שכזאת......

 

[תמי ב]

אני יכולה לתרום לך רק

אופן התמודדות של מישהו שסיפר לי פעם שבכל פעם שהמצב הבטחוני גרוע, הוא אומר לעצמו: במצב הגרוע אני לא יכול לשלוט, זה גדול עלי, אבל לפחות במה שנכנס לי לפה אני יכול לשלוט. וזה בהחלט עוזר לו. אצלי הבעייה לא קיימת, כי אני כבר כל כך לחוצה, עד שאני לא מסוגלת לזלול...

 

[ס ו ז א ן]

אני בהחלט כבר בשליטה על מה שנכנס

לי לפה אני רק מכירה את נקודות החולשה שלי וזאת סוג של שיטה שעובדת בשבילי ותודה אני עובדת ולא מריכה תרומות (אלה אם כן את מתעקשת ומס, חשבון הבנק שלי הוא...)

 

[תמי ב]

מה שכתבתי היה מיועד לאמא של מיכל.

אם מצורת השרשור התקבל כאילו הגבתי על דברייך, אני מתנצלת.

 

[אמא של מיכל]

תמי תודה!../images/Emo39.gif

בעניין השליטה את צודקת! יש לי ממש בעיה, חוסר תכנון מוחלט, חוסר מחשבה -חוסר שליטה. בנתיים אני מנסה "לחפור" יותר עמוק ולנסות לחשוב למה זה קורה לי. יום שקט מלא חדשות טובות! רבקה