הממ.
אני קצת יכולה להזדהות, כי אינ בתקופה של תחושה כזאת שכל מה שאינ עושה הוא לא מספיק טוב, שאני רק מאכזבת. מצד שני, אני חייבת לחלוק עלייך ב"כל פעם" הזה. אני די בטוחה שלא כל פעם אתה הורס. אני חושבת שאיפשהו, זה אתה שמבקר את עצמך באופן הכי נוקב. אתה עצמך זה הכי טוב. אני לא חושבת שאפשר שיהיה יותר טוב מאיך שאתה באמת, כי אם אתה לא באמת אז אתה כמעט. וכמעט זה אף פעם לא טוב. אם מישהו החליט שאתה לא מספיק טוב בשבילו, אז הוא החליט. אל תשליך את זה עליך. אני יודעת שזה נשמע כמו שני מהלכים בלתי-נפרדים - אבל הם מקבילים, לא חופפים. כי אם מישהו החליט שאתה לא מתאים לו, אז אתה לא מתאים לו. זה לא הופך אותך ללא-בסדר בשום מובן שהוא. לקח לי כל-כך הרבה זמן לקלוט את זה, וכשסופסוף נפקחו לי העיניים זה כמו בציור תלת-מימדי, שאי אפשר להפסיק לראות את זה אחרי הפעם הראשונה שמגלים. אני באמת חושבת שלהתאמץ להיות אנשים אחרים רק מעכב אותנו, רק מחזיק אותנו מאחור ומונע מאיתנו להתפתח. אנחנו לא יכולים להיות אנשים אחרים, אנחנו רק יכולים לעבוד על מי שאנחנו ולנסות להשתפר ולהתקדם. ואם אתה מרגיש שאתה לא מספיק טוב, אתה יכול פשוט לעבוד על זה. זה באמת ניתן לשינוי, כולנו ניתנים לשינוי אם הוא בא מאיתנו. אל תיתן לדברים כאלה להפיל אותך ולגרום לך לחשוב שאתה הורס. אני לא מאמינה שאתה הורס, לדעתי אתה פשוט מחפש, כמו הרבה מאיתנו. יש נפילות בדרך, אבל קמים.