אוף

אוף ../images/Emo10.gif

למה זה חייב להיות כ"כ קשה? למה אני מצליח להרוס כל פעם מחדש? מתי אני אלמד איך לתקן את עצמי? זה פשוט קשה.
 
אממ...

כל פעם מחדש, אני מצליח ברושם הראשוני, ואח"כ מצליח להרוס. אבל אני לא רוצה להיות מישהו אחר, אלא רק אני. אבל אני עצמי אולי לא מספיק טוב
 

lollapalooza

New member
השאלה האחרונה שלך,

היא העניין מבחינתי. זה שאתה לא רוצה להיות מישהו אחר, אלא רק אתה, זה נהדר וככה זה צריך להיות. זה שאתה לא יודע אם אתה מספיק טוב, זה משהו שאתה צריך לברר עם עצמך. אני חושבת שהביטוי "לא מספיק טוב" הוא מוגזם, אולי יש מצב שבו אתה לא מרוצה מדברים מסוימים בעצמך. השאלה היא איך אתה מרגיש עם עצמך ומה היית רוצה לשפר בשביל עצמך ולא בשביל מישהו אחר. אגב, מה זה "להרוס"? מה אתה עושה ש"הורס"? מעבר לזה, כמו שאמיתי אמר, סבלנות... עדיף להיות אתה ולחכות למשהו נכון וטוב, מאשר להעמיד פנים ולהרוויח סתם אנשים.
 
../images/Emo51.gif../images/Emo24.gif

גם לך וגם לאמיתי. למרות שההרגשה הזאת מלווה אותי כל פעם מחדש.
 

lollapalooza

New member
../images/Emo24.gif בחזרה...

זו סתם השערה, אבל אולי פשוט עוד לא פגשת את הבנאדם הנכון? בכל אופן, ברגע שאתה מרגיש טוב עם עצמך ועם מי שאתה, הבעיה היא לא בך, וכל מה שצריך זה זמן.
 

noosh

New member
בסדר, אני מבינה

אבל What am I without you הוא משפט מרגיז. אתה לא בזכות אנשים אחרים.
 

noosh

New member
הממ.

אני קצת יכולה להזדהות, כי אינ בתקופה של תחושה כזאת שכל מה שאינ עושה הוא לא מספיק טוב, שאני רק מאכזבת. מצד שני, אני חייבת לחלוק עלייך ב"כל פעם" הזה. אני די בטוחה שלא כל פעם אתה הורס. אני חושבת שאיפשהו, זה אתה שמבקר את עצמך באופן הכי נוקב. אתה עצמך זה הכי טוב. אני לא חושבת שאפשר שיהיה יותר טוב מאיך שאתה באמת, כי אם אתה לא באמת אז אתה כמעט. וכמעט זה אף פעם לא טוב. אם מישהו החליט שאתה לא מספיק טוב בשבילו, אז הוא החליט. אל תשליך את זה עליך. אני יודעת שזה נשמע כמו שני מהלכים בלתי-נפרדים - אבל הם מקבילים, לא חופפים. כי אם מישהו החליט שאתה לא מתאים לו, אז אתה לא מתאים לו. זה לא הופך אותך ללא-בסדר בשום מובן שהוא. לקח לי כל-כך הרבה זמן לקלוט את זה, וכשסופסוף נפקחו לי העיניים זה כמו בציור תלת-מימדי, שאי אפשר להפסיק לראות את זה אחרי הפעם הראשונה שמגלים. אני באמת חושבת שלהתאמץ להיות אנשים אחרים רק מעכב אותנו, רק מחזיק אותנו מאחור ומונע מאיתנו להתפתח. אנחנו לא יכולים להיות אנשים אחרים, אנחנו רק יכולים לעבוד על מי שאנחנו ולנסות להשתפר ולהתקדם. ואם אתה מרגיש שאתה לא מספיק טוב, אתה יכול פשוט לעבוד על זה. זה באמת ניתן לשינוי, כולנו ניתנים לשינוי אם הוא בא מאיתנו. אל תיתן לדברים כאלה להפיל אותך ולגרום לך לחשוב שאתה הורס. אני לא מאמינה שאתה הורס, לדעתי אתה פשוט מחפש, כמו הרבה מאיתנו. יש נפילות בדרך, אבל קמים.
 
בוא נניח לרגע

שאתה צודק. או לפחות שיש משהו במה שאתה מעיד על עצמך: שמשהו עובר ממש בסדר ברושם הראשוני ואחר כך מתחרבש. האם אתה יודע מה אתה עושה כדי שזה יתפס כ"חירבוש"? אילו פידבקים אתה מקבל מהאחרים שנותנים לך להבין ש"הופה! שוב חירבשת!"? מה נראה לך שאתה צריך ללמוד בעניין הזה של קשרים חברתיים ללא חירבושים ולא מצליח?
 
למעלה