אוף
חייבת לפרוק

טאניוש

New member
אוף ../images/Emo46.gif חייבת לפרוק

אתמול בשיחה עם אמא שלי פתאום קלטתי שהיא לא ממש מקשיבה לי. אני מסבירה על כל מה שמצפה לנו כנראה,והיא אומרת כל הזמן "הכל יהיה בסדר,את תראי,בעוד שבועיים לא יראו כבר שום כלום,סתם לא היה לא מקום והוא סובב ככה את הרגליים,זה בטח יהיה בסדר עד הלידה".בקיצור,סבתא בהכחשה! גם אני אשמח מ א ד אם הכל יסתדר מעצמו!!! אבל אני רוצה להיות מוכנה למקרה שלא יסתדר כי הרופאים לא ממש מאמינים שזה יסתדר,אם לא נצטרך (הלוואי) אז המידע ישאר תאורטי וזהו.ואני צריכה משפחה תומכת... כמובן כל זה אמרתי לה. ה"פנינה" הבאה הייתה "אל תגידי להורים של ארתור (בעלי)".מה? למה? כי לא ברור איך יקבלו את זה ויאשימו אותך ו... ולא היה לי כח לשמוע יותר. שאני אתבייש בילד שלי??? בקיצור הצטערתי שבכלל אמרתי לאמא שלי. היום היא נשמעת כבר אחרת,או שעיכלה או שסתם לא רוצה לריב איתי,לא יודעת. כלל וכלל לא חשבתי על תגובת האנשים סביבי,פשוט לא עלה בדעתי שיגיבו אחרת ממני. זהו,פירקתי.סליחה שיצא ארוך.
 
אבא שלי עד היום חושב שאנחנו

מטפלים במשהו שמסתדר מעצמו!לפחות כך נראה לי. כי לו היו רגליים עקומות עד גיל העשרה. לפחות כך נראה לי. אני כל כך מבינה ובגלל שאושרי על הידיים שלי עכשיו לא יכולה להרחיב יותר... הלואי ובני האדם היו פחות ביקורתיים.
 

Adoushi

New member
טניה יקרה

אני בטוח שעם הזמן היא תעכל ותבין, צריך רק סבלנות. הילד שלך יהיה מקסים ומיוחד ואני בטוח שכל המשפחה שלך תאהב אותו מאוד. שלא יהיו לך חששות או דאגות לגבי זה. ועוד משהו, יש לך ה משפחה סופר חמה ותומכת כי כולם פה יודעים בדיוק מה עובר עלייך. הלוואי שהחומר והמידע שתרכשי יהיה רק תאורטי. ומתי שתרצי..לפרוק..לפרוק...לפרוק! איהאב
 
את ילידת ארץ?

כי לפי השמות את ובעלך גם כן עולים מרוסיה כמוני. וחוץ מזה, אל תתביישי בשום דבר, כשהילד יצא הם יקבלו אותו כמו שהוא.
 

nlanxner

New member
מבינה אותך...

עוד לא יצא לי לכתוב לך מקוצר זמן אבל אני מנסה להתעדכן וראיתי מה כתבת עד עכשיו וזה החזיר אותי אחורה. היום אוריה שלי בת 5 חודשים ואני נזכרת בחששות שהיו לי ורואה אותה ומבינה עד כמה הלחצתי את עצמי לשוא. היא ילדה מקסימה וחייכנית ולמרות שבהתחלה היה קשה גם לי וגם למשפחה להתרגל להכל, היום אף אחד לא שם לב לנעליים שלה. פחדתי בהתחלה לצאת איתה למקומות ציבוריים והיום למדתי פשוט להתעלם וללכת לכל מקום ולהשוויץ במתוקה שלי...אז יהיה בסדר, אל תדאגי!
 

טאניוש

New member
כנראה יש עוד המון דברים שלא חשבתי

עליהם ואתקל בהם. לא חשבתי שיש בעיה לצאת למקום ציבורי,לא חשבתי שלמשפחה זה יכול להיות קשה - כי אותי בכלל לא הפחיד שיש בעיה ברגליים, כנראה אגלה עוד דברים עם הזמן. ואני יודעת שהכחשה זאת לא הדרך הנכונה,צריך להכיר בבעיה ולטפל בבעיה. ופשוט מעצבן אותי כשאני לא מצליחה להסביר את זה לאנשים הכי קרובים והכי אהובים.
 
איזה כיף שיש איפה לפרוק. נכון?

לבעל שלי יש איזו שהיא מחלה כרונית. כשהחלטנו להתחתן ההורים שלי (שהיום מתים עליו) התנגדו. הם רצו בשבילי בעל בריא. למה צריך צרות? ואני לא ויתרתי. אני אהבתי אותו והתשובה שלי היתה : מחלות אפשר לקבל בכל שלב בחיים. לא יכול להיות שאני אתחתן עם בחור בריא ובאמצע החיים הוא יחטוף התקף לב? יכול להיות! לכן, צריך לקבל באהבה, ולאמר כל יום תודה שזה לא יותר גרוע.
 
רגע, משהו לא ברור לי????

למה שלא תגידי להורים של בעלך?????, כדי שלא יאשימו אותך????? אוף איזה מיושנות!!!!!, סליחה טאניוש. קודם כל תודה שאת משתפת אותנו בכדי לא להשאיר בלב, ברגע ששומרים בלב, זה יותר גרוע מאשר להתפרץ ולומר את הדברים. אמא שלך לעולם לא שמעה על קלאב פוט?, אם את מרגישה בנוח "תכירי" לה את הפורום המקסים שלנו בכדי שאולי תצא מההכחשה שעם כל הצער והכאב, הקלאב פוט לא עובד כל כך מהר.תפגישי אותה עם נעלי הדניס בראון, אולי תביאי לה תמונה, כדי שתתחיל לאט לאט לעכל. אני מאמינה שהיא לא עשתה ולא הייתה לה כוונה רעה בתגובות שלה, אולי זה לוקח זמן וצריך לבוא מעצמו, אל תדאגי! ב"ה שתדלתי, היא תשכח שככה דיברה, ואולי אפילו תבקש סליחה.... אל תקחי ללב אורית
 

טאניוש

New member
גם אני לעולם לא שמעתי על קלאב פוט

זאת מין התגוננות כזאת "אצלינו הכל טוב". גם כשהתחלתי טיפולי פוריות אמא שלי אמרה שאני סתם ממהרת ושאני בריאה ולא נכנסת להריון בגלל הלחץ (איזה איבחון מדעי
). ואני עוד לפני החתונה ידעתי שאצטרך להלחם בשביל להיות אמא.אגב גם בעלי ידע וקיבל את כל החבילה
. ובאמת אולי צריך להראות לה תמונות ולהסביר. להראות לה פורום לא יעזור,היא לא יודעת עברית...
 
טוב אז תקחי את זה ככה

תקחי בחשבון שזו צורת מחשבה ואי אפשר לשנות אותה, בדרך כלל אצל אנשים מבוגרים ניתן לראות שהם די מקובעים ולא תמיד ניתן להזיז אותם מדעותיהם ומאמונתם על זה אומרים:"איש באמונתו יחייה..." קחי בקלות לילה טוב אורית
 
למעלה