אוף!
אוף... כתבתי עכשיו הודעה ממש יפה, ושממש ממש נמחקה!
אבל מה שאמרתי בקיצור (או לא בקיצור) בהודעה שלי זה שאני קורא את הפורום הזה כבר תקופה, ואני אף פעם לא יודע אם לצחוק או לבכות. היום הגעתי למסקנה שצריך לבכות, וזה הקש ששבר את גב הגמל... איך שלא יהיה, משהו בפורום הזה ממש מטריד אותי... כלומר, האנשים כאן כ"כ אוהבים אחד את השני, ונראה כאילו אתם לא שמים לב לזה, או שמים לב לזה רק כדי להגיב, וחוזרים לבאסה הרגילה שלכם... אני יודע שיש כאן אנשים עם בעיות מורכבות יותר ופחות, אבל לא יודע... משהו בכל האגוצנטריות (יכול להיות כמובן שאני טועה...) הזאת מרגיז אותי - אתם פשוט לא שמים לב שיש פה מישהו לצידכם, ואתם לא מוכנים לצאת מהבאסה.... בכל אופן, ההודעה הקודמת הייתה קצת יותר מרגשת, וקצת יותר מהלב, פשוט הפורומים החליטו שהיא לא טובה, או משהו כזה... אוף... ההודעה הזאת לא מעבירה טוב כמו ההודעה הקודמת את מה שרציתי אבל נאלץ לחיות עם זה. בקיצור, אנשים... תהיו קצת יותר אופטימיים, כי כל פעם שאני קורא פה את ההודעות אני מרגיש כאילו בא לי להתאבד, בחיי. סתם רציתי שתדעו מה עובר עלי... מקווה שתקבלו את מה שיש לי לומר בהבנה, ותפנימו.
אוף... כתבתי עכשיו הודעה ממש יפה, ושממש ממש נמחקה!
