אוף.
זה התחיל אתמול, שחזרתי מהעבודה וחשבתי מה לבשל לנו .. אז איתו זה קל כל מה שמתובל פיקנטית בהרבה רוטב אדום הולך.. ואז נזכרתי שיש לי שמנת..שפג תוקפה היום. אז מה אני אעשה ? אזרוק? חלילה (ו"תודה" לאמא שלימדה אותי לא לזרוק אוכל)אז הכנתי תפוחי אדמה בפטריות ושמנת.. והוא לא אוכל שמנת.. אז זללתי מהם.. ועוד לקחתי עוד קצת איתי לעבודה היום. והשמנת- כאילו פתחה את כל המחסומים שהצבתי לעצמי ומצאתי את עצמי שוב בבולמוס עם כל הדברים שלא הזיזו לי לאחרונה. עוגיות חמאה אתמול בערב, התחלתי את הבוקר עם ופל שוקולד וקרואסון שוקולד. אוף. יותר מהכל- איכזבתי את עצמי. ממש אכלתי מהקרואסון ועם כל ביס התסכול גובר ובכל זאת לא יכולתי להפסיק. אוף, כבר אמרתי? את התפוחי אדמה בשמנת שנשארו אני פשוט אזרוק לפח כשאגיע (סליחה אמא) זה בדרך כלל כן עובד אצלי, כשאני כבר מחליטה לזרוק- אני זורקת. שיחה קבועה אצלנו בבית זה שהוא שואל איפה העוגיות ואני אומרת לו: "זרקתי ". והוא שואל "למה ? "ואני אומרת : "כי הן קראו לי" הוא כבר צוחק על האוכל ש"קורא" לי ואני מעיפה אותו...
אבל אני בכל זאת מתוסכלת מהבולמוס הנוכחי.
זה התחיל אתמול, שחזרתי מהעבודה וחשבתי מה לבשל לנו .. אז איתו זה קל כל מה שמתובל פיקנטית בהרבה רוטב אדום הולך.. ואז נזכרתי שיש לי שמנת..שפג תוקפה היום. אז מה אני אעשה ? אזרוק? חלילה (ו"תודה" לאמא שלימדה אותי לא לזרוק אוכל)אז הכנתי תפוחי אדמה בפטריות ושמנת.. והוא לא אוכל שמנת.. אז זללתי מהם.. ועוד לקחתי עוד קצת איתי לעבודה היום. והשמנת- כאילו פתחה את כל המחסומים שהצבתי לעצמי ומצאתי את עצמי שוב בבולמוס עם כל הדברים שלא הזיזו לי לאחרונה. עוגיות חמאה אתמול בערב, התחלתי את הבוקר עם ופל שוקולד וקרואסון שוקולד. אוף. יותר מהכל- איכזבתי את עצמי. ממש אכלתי מהקרואסון ועם כל ביס התסכול גובר ובכל זאת לא יכולתי להפסיק. אוף, כבר אמרתי? את התפוחי אדמה בשמנת שנשארו אני פשוט אזרוק לפח כשאגיע (סליחה אמא) זה בדרך כלל כן עובד אצלי, כשאני כבר מחליטה לזרוק- אני זורקת. שיחה קבועה אצלנו בבית זה שהוא שואל איפה העוגיות ואני אומרת לו: "זרקתי ". והוא שואל "למה ? "ואני אומרת : "כי הן קראו לי" הוא כבר צוחק על האוכל ש"קורא" לי ואני מעיפה אותו...