אוף ...

[King of pain]

אוף ...

ואת עדיין שרה , צוחקת על כל העולם , משאירה אדמה חרוכה , נהנית לשחק עם כולם . הרבה רעש וצלצולים , חולפת כרוח סערה , עושה בלגן בראש , ונעלמת לך במהרה . ואני לא לומד לקח , תמיד נופל בפח , וכל פעם נשאר מאחור , עם לב כואב , וראש מנופח . אז מה זה עוזר לי , שאני נורא נחמד , ושהחיוך שלי הוא מאוד מיוחד , כמה אפשר להיות עדין ומתחשב , ולמה לתת את הנשמה ואת הלב . אני חושש שאין בי עוד אהבה או חיבה , ריכשי לעצמך דובי או בובה ... ( סתם ערב של באסה , קורה ... --------->

)

 

[ה מוזה]

קינג...........

יש רגעים שבאמת נדמה שלתת את הנשמה ואת הלב זה סתם גורם לכאב ויש רגעים שנדמה לנו שמיכל הנתינה פשוט התרוקן ולא נותרה טיפת אהבה או חיבה אבל .. אם לא ניתן את הנשמה ואת והלב - איך נמלא את המיכל? אם לא נעניק אהבה חיבה וחמלה - איך נמצא אי פעם אהבה ? וכן, יש את רגעי הבאסה או המשבר .. אבל אם אהבה היא טבעך רוך ועדינות טבועים בך .. כל זה מי שאתה ואחרת לא תוכל להיות . אז עד שתעבור הבאסה .. שיר אופטימי לימים ולילות טובים יותר. "הנה הם באים ימים של שקט .. אחרי הרעש הגדול והנורא אפשר לנוח קצת על המרפסת ולאסוף את שברי הסערה .. הנה הם באים ימים של שקט הנה הם באים ימים של שקט כבר שכחתי איך שהם נראים אפשר עכשיו לפתוח את הדלת .." ובכל מקרה ..זו שמשאירה אדמה חרוכה .. אולי בורחת ובדרכה נושרים ממנה רסיסי אהבה .. לא כל נגיעה של אהבה היא לעולמי עד.