אוף

[kasharel85]

אוף

אני בת 27 ועובדת במפעל מוגן כבר שנתיים וחצי כדי לא להיות בבית אבל אני נתקלת בקשיים רבים לדוגמא כולם בלי יוצא מהכלל מדברים על מחלות נפש ומחלות גופניות וכדורים ומתעניינים בעיקר מי מת ולמה ומתי ויש אבירת נחאים במפעל וגם התחילו לייצר מוצרים חדשים שכוללים שיוף קידוח ודפיקות פטיש ויש במפעל רעש נוראי ותחושה מתמדת של חול בעיניים קשיי נשימה כולם משתעלים וכל זה בלי שיהיה חלון פתוח כי יש מבוגרת ליד החלון שקר לה כל הזמן והיא סוגרת אותו ככה זה נמשך כבר שבוע והחלטתי שאני לא הולכת לשם יותר ואני חוששת שמצבי הנפשי ידרדר בגלל השעמום התלוננתי על הרעש ונתנו לי אתמי אוזניים שלא עוזרים הרעשים במפעל חזקים ועוד אני יושבת ליד הרדיו וכל הזמן אומרים לי תחברי ותנתקי כל כמה שניות המדריכה שלי בחופשה ואין לי למי לפנות בעניין פניתי למנהלת והיא אמרה לי ככה זה במפעל גם בשוק החופשי לא הכל דבש אני לא יודעת מה לעשות יותר חוץ מלא ללכת לשם יותר למשהו יש רעיון?

 

[Lady Stark]

היי

את נמצאת בעמותה כלשהי, כמו אנוש? אם כן, אני בטוחה שיש שם מישהו שיוכל לתת לך מענה במקום המדריכה שלך. נשמע לי שאת עובדת בתת תנאים ובסביבה שלך יש בעיקר טריגרים, ומישהו צריך לתת לך מיידית איזשהו מענה.
תעדכני בבקשה אם זה מצליח. אם לא, ננסה למצוא דרכים לעזור איכשהו במסגרת הפורום.

 

[kasharel85]

כבר אמרתי

שנסיתי לפנות למנהלת והיא אמרה לי שככה זה ואני לא יודעת מה יותר מדכא לשבת שם כל יום ולנסות בכוח וסבל רב להתרכז בעבודה 5 שעות או להשאר לבד בבית אני סובלת מדכאון כרוני מיורי הפרעת אישיות גבולית סכיזופרניה והפרעות קשב וריכוז והפרעות זיכרון וזה קשה לחיות ככה ולתפקד יכול להיות שהמפעל הזה פשוט לא מתאים לי אבל הפסיכיאטרית שלי אמרה לי לחכות קצת עם העניין של תעסוקה נתמכת כי עדיין אין לי מדריכה שיקומית קבועה אז אין לי ברירה אלה להמטין שהמדריכה התעסוקתית תחזור מהחופשה ביום ראשון בינתיים אני אשאר בבית אין מה לעשות

 

[Lady Stark]

יקירתי

יום ראשון זה לא עוד הרבה זמן, לפחות זה.
חשוב שתעדכני אנשים במפעל שהמצב שלך לא טוב כרגע ושהמקום עצמו תורם לזה. כדי שלא ידאגו וכשי שאולי יפיקו לקחים מזה.
לכל דבר שאת צריכה אני נמצאת פה ואת מוזמנת לכתוב לי במסרים.

 

[kasharel85]

את לא יודעת מה יכול לעבור עלי בשעה

עד יום ראשון זה הרבה זמן בשבילי והאמת שאתמול היה לי ריבים עם הרבה אנשים רבתי עם אלה שרוצים שאני ידליק ויכבה את הרדיו רבתי עם המבוגרת שסוגרת את החלון רבתי עם משהיא שסיפרה על גביות שרופות ברומניה ובעיקר רבתי עם עצמי כי לא הצלחתי להתרכז בעבודה ועשיתי מלא טעויות והאיתי צריכה לפרק את המוצר ולהתחיל מהתחלה כל כמה דקות נאבקת לנשום במקום המסריח הזה מ8 בבוקר עד סוף היום החלון אתום ואנשים מדביקים אחד את השני במחלות ויש ריח גוף כבד וחלקיקי עץ מרחפים להם ועושים לי כשיי נשימה ובעיקבות זה להתקפי חרדה המפעל נועד לשפר לאנשים את היכולות שלהם לתעסוקה אבל אני כבר שנתיים וחצי במפעל ועושה את אותו דבר כל יום אני לא מרגישה התפתחות בשום תחום במפעל ואני יודעת שאני לא יצליח לעבוד בעבודה רגילה בגלל מצבי הבריאותי והנפשי אז מה שנותר לי זה להשאר בבית

את לא יודעת כמה קשה לי לכתוב בגלל ההפרעות בזכרון והקשב וריכוז קשה לחבר מילים למשפטים ולזכור מה רציתי לומר

 

[Lady Stark]

היי

ועדיין הצלחת לבטא את עצמך בצורה ממש ברורה
זה לגיטימי לעבור לעבודה אחרת, במיוחד עם את סובלת ככה. המסגרת לא אמורה להקשות עליך, היא נועדה בשביל שתחלימי בה ולא תדרדרי.

 

[kasharel85]

נכון

אבל אני לא מוצאת מסגרת אחרת אני לא מסוגלת ללמוד או לעבוד בעבודה רגילה ובעיר שלי יש רק מפעל שיקומי אחד נורמלי והפסיכיאטרית שלי אמרה לעובדת סוציאלית שלי לא לחפס לי תעסוקה נתמכת בשלושה חודשים הקרובים ניסיתי לעבוד בחנות בתור סדרנית סכורה אבל פיטרו אותי יום למוחורת כי לא יכולתי להרים ארגז

 

[Lady Stark]

אני שולחת חיזוקים

ומקווה שזה יסתדר בקרוב מאוד.
יודעת שיש שעות שיכולות לעבור כמו ימים וחודשים. תנסי לנצל את המנוח מהעבודה לשינה או כל דבר שיוכל לחזק אותך.
אנחנו פה.

 

[kasharel85]

אוי

שמו לב שלא באתי יומיים למפעל ורוצים לדבר איתי אין לי כוח אליהם כשבאתי והתלוננתי אף אחד לא התייחס אלי עכשיו הם נזכרים בי? מה לעזעזל קורא פה

 

[kasharel85]

קבעו איתי

שיחה למחר ב9 בבוקר אין לי כוח להתמודד עם זה והאמת שכבר שכחתי מה הבעיה שבגללה החלטתי לפרוש אני יודעת כבר מה יגידו לי נמאס לי כבר

 

[Lady Stark]

אולי זה טוב שהם רוצים לדבר

תנשמי עמוק ותנסי להירגע לפני השיחה, ותסבירי להם את המצב שאליו הגעת.

 

[kasharel85]

אוויר

זה בדיוק מה שחסר במפעל הזה יש לי אסטמה אני חייבת חלון פתוח לפחות והם יודעים את זה מה יש להם לדבר איתי שכבר לא אמרתי להם בעבר? חצי מהעובדים במפעל מאושפזים כרגע וכולם חוץ מאחת אמרו שמצבם הנפשי הדרדר בגלל התנאים במפעל אני לא רוצה להגיע למצב שלהם רק מלפני חודשיים השתחררתי מאישפוז של חודש וחצי ואף אחד לא תרך לבוא ולבקר אותי למרות שבמצב שהיתי בו אני שמחה שלא היו לי ביקורים אני לא רוצה להיות הבאה בתור אני שומרת על עצמי ולהפתעתי יש הרבה מה לעשות בבית וכאן יש אויר נקי ושקט ואני רגועה

 

[kasharel85]

עכשיו

אני נזכרת למה הסתגרתי 3 שנים בבית לפני שהתחלתי טיפול פסיכיאטרי ושיקום יש בחוץ יותר מדי גירויים שליליים שמחבידים עלי נפשית וריגשית

 

[Lady Stark]

אני יודעת

שזה מרגיש ככה. למי מאיתנו אין טריגרים בכל דבר שקורה בחוץ. אני לפעמים מרגישה אחרי נסיעה של עשר דקות על הכביש כאילו חזרתי עכשיו ממלחמה.
אבל אלה ימים קשים וגם הם יעברו. תעדכני מה קורה אחרי שאת מדברת עם האחראים במפעל.

 

[atomic kitten]

התצאים נשמעים לי ממש לא בטיחותיים בעיקר

למי שיש לה אסטמה.
אף אחד לא צריך לנשום ריח של דבקים וממסים ובטל לא לנשום חלקיקי נסורת!
אם את רוצה לעורר רעש אולי אפשר לפנות למוסד לבטיחות וגהות http://osh.org.il/ שאוכף את הדברים האלה.

 

[kasharel85]

היום היתה לי פגישה עם העובדות סוציאליות במפעל

הסברתי למה לא באתי יומיים כי חיקיתי שהמדריכה שלי תחזור מהחופשה ביום שני כדי לדבר איתה ופירטתי את כל מה שמפריע לי במפעל והן החליטו להעביר אותי מהעבודה שאני אוהבת לעשות לעבודה אחרת בחדר בידוד כי לטענתן אי אפשר להלביש את כולם בסבדרים רק כי אני לא מסוגלת לנשום ואי אפשר לסתום לכולם את הפיות ואי אפשר להעביר את הרדיו למק'ום אחר ושככה זה מפעל שיקומי שמכין אותנו לעבודה בחוץ ואני צריכה ללמוד להתמודד עם הבעיות ולא לברוח ולהשאר בבית אחר כך היתה לי פגישה עם הפסיכיאטרית והעובדת הסוציאלית והמדריכה החדשה בבריאות הנפש ולפני שנכנסנו העובדת הסוציאלית אמרה לי שולמית דיברה איתי על מה ששוחחתן עליו היום וראיתי שיושבת לידה משהי מהעבודה אז אמרתי לה טוב אני ידבר איתך אחר כך אז היא התחילה לומר לי איך את מדברת אלי איזה חוצפנית בואי לכאן מהר נבהלתי ויצאתי החוצה ואז המדריכה באה להגיד לי שהפסיכיאטרית קוראת לי אז נכנסתי לחדר המתנה והפסיכיאטרית אמרה תכנסו אני כבר באה אז נכנסנו שלושתנו והסברתי לה בשקט שישבה לידה משהיא מהעבודה ולא רציתי שהיא תדע שדיברתי עם העובדת סוציאלית של המפעל ואז היא התחילה לומר לי אל תרימי עלי את הקול אמרתי לה שאני מדברת בשקט והיא המשיכה לומר לי תפסיקי לצעוק עלי חתפתי עצבים ויצאתי ואמרתי לפסיכיאטרית בחוץ שאני עצבנית ואני לא יכולה לדבר איתה והיא שכנעה אותי להכנס בלעתי את הרוק שלי ונכנסתי השיחה התחילה כרגיל עם מחמאות על איך שאני נראת טוב ואז העובדת סוציאלית סיפרה לה על מה שהיא שמעה מהעוסית של המפעל ועל איך שהתנהגתי בחדר המתנה והפסיכיאטרית שלי אמרה שצריך להעלות לי את המינון של הכדורים והסבירה לי שלא התנהגתי יפה לעוסית שלי וכשאמרתי שלא התכוונתי שהיא תתעצבן ואז היא התחילה לצעוק עלי ואמרה לי שיש אנשים בתור ושהיא לא תהיה פה בחודש הקרוב ושהעוסית שלי תחפש לי מטפלת אחרת כי היא לא מקבלת פציינתים עם הבנה שיכלית ירודה כמו שלי יצאתי משם כמו סיגריה שהוציאו לה את כל הכוח ובסוף כיבו אותה על איזה חתיכת עפר בפינה ועם מוסר השכל שצריך לבודד אותי שאני חוצפנית ושאני לא ברמה שכלית סבירה שהפסיכיאטרית שלי יכולה לטפל בי שוב חלפה במוחי המחשבה שאולי כדאי לי להסתגר בבית שם אני לא מסתבכת בצרות ואני מסתדרת מצויין עם בעלי והחתולה שלי הם לא עושים לי את המוות בעודי בחיים

 

[Lady Stark]

יקירתי

דברים קשים כמו מה שאמרו לך היום הם שערורייתיים ולא באים בחשבון. האם בעלך יכול לעזור לך ולתווך בינך לבינם? אולי הוא יכול לעזור לך למצוא עוד מסגרות אפשריות?

 

[kasharel85]

לא

בעלי אימי ואחותי עובדים איתי במפעל ואני התלוננתי בשם כולנו וקיבלתי תשובה נבודד אותך כשסיפרתי על זה לבעלי הוא אמר לי לדבר על זה עם משהו אבל חוץ מלרוץ ולדבר איתך בפורום אני לא מסוגלת לדבר על זה עם אף אחד כי אני חוששת שאמי ואחותי יפסיקו לבוא לעבודה ויחזרו להסתגר בבית ועם אבא שלי אני לא יכולה לדבר כי הוא כל הזמן אומר לי תזרקי את הקדורים והטיפול והעבודה תתגרשי ובואי לגור איתי ככה שאין לי ממש עם מי לדבר חוץ מכאן החברה הכי טובה שלי מאושפזת כרגע אני לבד במערכה מרגישה נורא וכועסת ומדוכאת

 

[Lady Stark]

כתבתי לך במסרים

 

[kasharel85]

עדכון

דיברתי עם המדריכה התעסוקתית שאני לא רוצה שיסימו אותי בחדר לבד ושאני שמה אם פי 4 ומעליהם אתמי אוזנאים גדולים והיום זאת שכל הזמן סוגרת את החלון לא באה והחלון היה פתוח כל היום מיעטתי לדבר עם אנשים במפעל ושרתי קצת עד שמשהי זרקה עלי פלייר ואמרה לי סתמי מהשולחן לידי זה כאב ואמרתי אותה למדריך אבל הפסקתי לשיר ושלחתי אס אמ אס לעוסית שלי אני מצטערת שאכזבתי אותך אני יודעת שחשבת שאת מטפלת באדם רגיל בגלל כל התשבחות המיותרות שאמרו לך עלי אבל אין בך שום דבר שאני רוצה ובבקשה אל תתקשרי אלי יותר והיא ראתה אותי במפעל חייכה והמשיכה ללכת אין לי מושג אם היא קראה את האס אם אס אבל נראה לי שכן והיא בוחרת לא להתייחס החלטתי שאני לא צריכה אותה ואת הפסיכיאטרית שלי יותר אני משתדלת להרחיק מעלי גירויים שליליים ואנשים שפוגעים בי אני ימשיך לקחת כדורים ולהפגש עם הפסיכולוגית למדתי המון דברים בחיים רק מנסיון אישי מעולם לא הקשבתי לאזהרות של אנשים ומשפחה