אוף!
לא מצליחה לצאת מהבית זה מטריף כאילו כל הגוף שלי מלא כיווצים של מתח בעיקר בעורף ויש לי כ"כ הרבה דברים שאני צריכה לעשות וגם בבית אני לא מצליחה לעשות שום דבר חוץ מלהזיז משהו לכאן או לשם אחרי כמה ימים שאיכשהו עשיתי דברים בסדר הכל מתחרבש לי לא מצליחה להתרכז במטלות שלי לא מצליחה לקרוא יותר משורה אחת במאמר והצטברו פה כבר מאות דפים שאני צריכה לקרוא שום דבר לא מעניין אותי כרגע כרגע זה כבר יותר מרגע, הרבה יותר והיום כבר פיספסתי יום לימודים שלם וחשוב כולי פיצוצים קטנים של זעם ורגשות אשמה הגוף מטריף אותי בכל המפרקים כואב כאב עמום של דחיסות אני מתחרפנת. והכי משגעת אותי אמא שלי היא מרחוק ולא רואה שאני לא מצליחה לתפקד ובחמימות וחיבה היא שואלת, רוצה לשמוע דברים טובים רוצה לשמוע שטוב לי ואני משקרת לה, ומתחמקת, וכשאני לא מצליחה יותר אני עונה לה בכעס ולא מגיע לה כעס, היא כ"כ אוהבת ואכפתית ואין לה מושג שמה שמטריף אותי זו לא היא אלא לשקר לה לא רוצה להדאיג אותה וחייבת לשקר כולי גוש של זעם ורגשי אשמה מתיש לי מעיק עליי למה אני לא מצליחה לצאת מהבית???? סיוט.
לא מצליחה לצאת מהבית זה מטריף כאילו כל הגוף שלי מלא כיווצים של מתח בעיקר בעורף ויש לי כ"כ הרבה דברים שאני צריכה לעשות וגם בבית אני לא מצליחה לעשות שום דבר חוץ מלהזיז משהו לכאן או לשם אחרי כמה ימים שאיכשהו עשיתי דברים בסדר הכל מתחרבש לי לא מצליחה להתרכז במטלות שלי לא מצליחה לקרוא יותר משורה אחת במאמר והצטברו פה כבר מאות דפים שאני צריכה לקרוא שום דבר לא מעניין אותי כרגע כרגע זה כבר יותר מרגע, הרבה יותר והיום כבר פיספסתי יום לימודים שלם וחשוב כולי פיצוצים קטנים של זעם ורגשות אשמה הגוף מטריף אותי בכל המפרקים כואב כאב עמום של דחיסות אני מתחרפנת. והכי משגעת אותי אמא שלי היא מרחוק ולא רואה שאני לא מצליחה לתפקד ובחמימות וחיבה היא שואלת, רוצה לשמוע דברים טובים רוצה לשמוע שטוב לי ואני משקרת לה, ומתחמקת, וכשאני לא מצליחה יותר אני עונה לה בכעס ולא מגיע לה כעס, היא כ"כ אוהבת ואכפתית ואין לה מושג שמה שמטריף אותי זו לא היא אלא לשקר לה לא רוצה להדאיג אותה וחייבת לשקר כולי גוש של זעם ורגשי אשמה מתיש לי מעיק עליי למה אני לא מצליחה לצאת מהבית???? סיוט.
