אוף!

[t w i x i t]

אוף!

אז כמו שילדה סוכר אמרה, גם אני תמיד אופטימית ולוקחת הכל יחסית בקלות. אבל מאז שהכל נגמר ומאז שסיימתי את הטיפולים, כל פעם שמזכירים את המילה סרטן לידי אני מתחילה לבכות. אם אני רואה בטלוויזיה על אדם שחולה או תוכנית שקשורה לזה אני מתחילה לבכות, או אם מישהו מהמשפחה מדבר איתי על זה. אני שונאת שזה קורה ואני שונאת לבכות, אני אפילו לא יודעת למה אני בוכה. זה לא בגלל שאני מפחדת או משהו. אולי בגלל שזה הרס לי הרבה דברים והרבה תוכניות שהיו לי כמו הצבא למשל. כולם היו אומרים לי כמה אני אדם חזק שעברתי את זה ככה וחשבתי ככה גם לתקופה מסויימת, אבל פתאום אני חושבת על עצמי כמה שאני חלשה שאני בוכה ככה. ואני גם שונאת שרואים אותי בוכה, אמא שלי כל פעם לידי כשזה קורה ואני לא רוצה שזה סתם ידכא אותה עד שסיימנו עם זה ואני יודעת שזה מה שאני עושה אבל אני לא מצליחה לשלוט בזה. בעע באסה.

 

[yiska11]

אחותי, תמיד יש את התקופות האלה

והן בסופו של דבר עוברות.

אל תחשבי על הדברים שפיספסת-תחשבי על הדברים שמעכשיו את יכולה לעשות ותעשי. תתחילי לתכנן תוכניות ולארגן עניינים. יש לך חיים שלמים בריאים ארוכים וטובים לארגן. הכל מתחיל מחדש-אל תסתכלי על העבר בקטע של פספוס אלא בקטע של מה שאת יכולה ללמוד ממנו ולקחת הלאה. חוצמזה שאם לא נוח לך לבכות כשאמא שלך באיזור - אז אולי תשפכי את ליבך ליד חברה או אחותך (אם יש לך אחות שאת בקשרים טובים איתה).את גיבורה וענקית שהצלחת להתגבר אבל מותר גם לבכות (כן,וגם אם הכל כבר נגמר ואת מאחורי זה...) בהצלחה מותק !! לילה טוב

 

[נסיכת הכוכב]

זה תקופה יקירה

את כרגע בתקופה רגישה והרגשות שלך יותר עירניים , אז מה גם אני בוכה ואני שנים ברמסיה , תראי זה אומר שאת רגישה מאד תני לרגשות לצאת שחררי את הרגש חופשי זה אחד מהלקחים שלי לחוות את הרגשות לא לחיות מאחורי מסיכות , זה מבטיח בריאות . אבל לא להכנס לדכאון ולשברון לב, תקשיבי למערכונים ולמוסיקה שתמלא אותך אושר ושמחה, תעלי את הקטע השמח של החיים תחשבי כתום ציירי בכתום זה יעזור לך להתחזק נפשית .

 

[יוני מרגיש בריא]

מצטרף לכולם ו---

איך אמרו לי בשעת גילו המחלה: עוד שנתיים תשכח מהכל. עוד לא עברה שנה ואני כבר מרגיש מרוחק מהכל

אבל עדיין הכל טרי ולכן את רגישה לכל זה. הזמן יעשה את שלו והרגש יכהה עם חלוף הזמן

 

[ציפורלילה]

זה בא בגלים

ואני מכירה את זה מעצמי. פתאום יום יומיים של עצב בלתי נשלט, פתאום כל סרט בטלויזיה מדבר על סרטן ואני פשוט חייבת לראות את זה אבל לבד בחדר שלא ייראו שאני בוכה, כי זה ברור שאני אבכה בסרט כזה. ואני לא אבכה ליד ההורים למשל כי ישר הם יילחצו ויתחקרו אותי מה קרה. זה פשוט הופך אותנו להרבה יותר רגישים, הופך את הדרך של הדמעות החוצה הרבה יותר מהירה. זה שאת בוכה לא הופך אותך לאדם חלש, אלא להיפך. זה הופך אותך לאדם רגיש שמוכן להתעמת עם התחושות והרגשות שלו במקום להדחיק ולהחביא את האמת מתחת למעטה של חיוך מאולץ. הבכי הזה, הוא חלק מההתנקות שלך, של הנפש מכל מה שעברת. זה תהליך שלוקח קצת זמן ואל תתפלאי אם זה יקרה עוד כמה פעמים. פשוט תני לזה להיות וזה יעבור לך יותר בקלות, זה הכי טבעי עכשיו. מצחיק, אני יושבת והרדיו דולק ובזמן שאני רושמת את כל זה, שלמה ארצי שר ברקע - תבכי לי עכשיו, תבכי אני אומר, זה כואב, זה יכאב אבל בסוף זה ישתחרר... והוא כנראה יודע על מה הוא מדבר..

 

[t w i x i t]

כמה אירוני, הא? ../images/Emo13.gif

זה באמת בא בתקופות כאלה... ובכלל, הכתבה שהיתה אתמול בערוץ 2 גם עיצבנה אותי. שדבר ראשון יש את כל הטיפולים החדישים האלה ולא מאשרים אותם בגלל כסף. מסתבר שעדיף לתת לבן אדם למות מאשר לנסות לעזור. ודבר שני, שהמנחה כל הזמן חברה עליו - יש תרופות לסרטן ואפשר אפילו לנצח אותו. חשבתי לעצמי שאם הייתי מישהי מהצד שלא מבינה בזה יותר מדי, הייתי פשוט חושבת שסרטן זו מחלה חשוכת מרפא שכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנה. לא יודעת, זה מבאס לשמוע דברים כאלה.

 

[t w i x i t]

חברה=חזרה

 

[מיליתו]

לוקח שנים להתגבר באמת, אם בכלל

אני הייתי בטיפול פסיכולוגי ארוך אחרי הסיבוב הראשון של הסרטן, ואני שוב בטיפול ארוך אחרי הסיבוב השני. זה מאוד עוזר לארגן את החוויות שעברת ולהתמודד איתן בצורה טובה כדי לחזור לחיי היומיום באופן המסתגל ביותר. אישית, אני משתדלת לא לצפות בתוכניות על חולי סרטן כי אני נורא מזדהה וגם יודעת שדברים לפעמים מאוד מעוותים בתקשורת (כי כמה פעמים רואיינתי וכתבתי לעיתונים בעצמי, והדברים לא תמיד הוצגו כמו שאמרתי אותם, אלא כמו שזה נראה יותר מרגש או מעצבן).

 

[yaldasukar]

טוויקסית, שולחת לך ../images/Emo24.gif גדול!!!

בס"ד מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב. אני לגמרי מסכימה עם ציפור לילה, שכדבריה- "זה פשוט הופך אותנו להרבה יותר רגישים, הופך את הדרך של הדמעות החוצה הרבה יותר מהירה".. זה ממש נכון, ואני דווקא נהנית מזה.. הרי ידוע שבכי משחרר

נכון שזה מעציב אחרים אם בוכים לידם, אבל אפשר להסביר להם שזה פשוט סוג של שיחרור ושצריך את זה לפעמים, ושזה לא אומר שאת בדיכאון ועצובה וחלשה ולא יודעת מה... ואם הם לא מבינים- אז הכרית בטוח תבין אותך.. היא רגילה לזה שמוציאים את כל הדמעות עליה

תרגישי טוב ותהני מכל רגע ורגע בחיים

כי החיים יפים

 

[t w i x i t]

מה הייתי עושה בלעדיכם?! ../images/Emo13.gif ../images/Emo24.gif