אוף !
אני אפילו לא יודעת אם הדבר הזה מעצבן אותי או מעציב אותי או מתסכל או לא יודעת מה.. חניכה שלי התקשרה אליי שבוע לפני הגיוס שלה ואמרה לי שהיא בהריון ושהיא צריכה עזרה עם הכסף כי היא רוצה לעשות הפלה ושאלה אותי אם הפנימייה תוכל לעזור לה אז הצעתי לה שתתגייס ותעשה את ההפלה על חשבון הצבא [לא משנה, שבכלל עצם הסיפור הזה מעצבן נורא, כי זו ילדה שכבר עברה הפלה בכיתה י"א וגם ככה נכנסה לזה לסרטים של "אני רוצחת תינוקות" - וכאילו, מה היא חשבה שהיא שוכבת עם כל אחד בלי אמצעי הגנה????!!!!]] . כמובן שנפגשתי איתה יום לפני הגיוס ודיברנו על כל זה והכל, וגם אחכ דיברתי איתה כמה פעמים בטלפון, פעם אחרונה שידברתי איתה זה היה יום לפני הועדה [שמאשרת הפסקת הריון] . וזהו, הייתי בטוחה שהיא תעשה ת'הפלה הזאת ותמשיך בגיוס וסופסוף תלמד לקח. ואיכשהו הזמן רץ ואני "התעמסתי" מכל מיני עניינים שלי ולא מצאתי זמן להתקשר אליה ולבדוק מה קורה לפני שבוע התקשרתי אליה ושאלתי אותה מה שלומה ואז היא סיפרה לי שהיא בסוף לא הלכה לעשות את ההפלה ועכשיו היא כבר בשבוע 16 ושהיא יצאה מהצבא ולא יודעת, אני מקווה גם שהם מתכננים להתחתן, אבל אי אפשר לדעת.. הייתי ב ש ו ק . כאילו, ממש ממש הייתי בשוק! הילדה הזאת באמת אחת הילדות היותר אינטגלנטיות שהיו לי בקבוצה והיותר מוכשרות [להבדיל מהטימטום הגדול ששורה בה בכל מה שנוגע בסקס] - ואיך החיים שלה נהרסים עכשיו, למען השם. התלבטתי המון המון ביני לבין עצמי וחככתי בדעתי מה לעשות, האם לשכנע אותה לעשות לידה מוקדמת [הפלה כבר אי אפשר] ואז היא "תפטר" מעובר או לקבל את זה שהיא בהריון וגם החיים שלה הולכים לההרס ובמיוחד החיים של התינוק הולכים לההרס היא כל כך לא מוכנה לא נפשית לא שכלית ולא מנטלית להיות אמא, וכבר אני כל כך רואה איך הילד הזה גדל - בדיוק כמו שהיא גדלה, באומללות ובעוני ובלי אהבה... איזה מטומטמת היא, בחיי. הקיצר, אני אמורה להיפגש איתה השבוע מתישהו - איך לדעתכם אני צריכה להתייחס לכל הסיפור הזה? שתהיה שנה טובה - אמן
אני אפילו לא יודעת אם הדבר הזה מעצבן אותי או מעציב אותי או מתסכל או לא יודעת מה.. חניכה שלי התקשרה אליי שבוע לפני הגיוס שלה ואמרה לי שהיא בהריון ושהיא צריכה עזרה עם הכסף כי היא רוצה לעשות הפלה ושאלה אותי אם הפנימייה תוכל לעזור לה אז הצעתי לה שתתגייס ותעשה את ההפלה על חשבון הצבא [לא משנה, שבכלל עצם הסיפור הזה מעצבן נורא, כי זו ילדה שכבר עברה הפלה בכיתה י"א וגם ככה נכנסה לזה לסרטים של "אני רוצחת תינוקות" - וכאילו, מה היא חשבה שהיא שוכבת עם כל אחד בלי אמצעי הגנה????!!!!]] . כמובן שנפגשתי איתה יום לפני הגיוס ודיברנו על כל זה והכל, וגם אחכ דיברתי איתה כמה פעמים בטלפון, פעם אחרונה שידברתי איתה זה היה יום לפני הועדה [שמאשרת הפסקת הריון] . וזהו, הייתי בטוחה שהיא תעשה ת'הפלה הזאת ותמשיך בגיוס וסופסוף תלמד לקח. ואיכשהו הזמן רץ ואני "התעמסתי" מכל מיני עניינים שלי ולא מצאתי זמן להתקשר אליה ולבדוק מה קורה לפני שבוע התקשרתי אליה ושאלתי אותה מה שלומה ואז היא סיפרה לי שהיא בסוף לא הלכה לעשות את ההפלה ועכשיו היא כבר בשבוע 16 ושהיא יצאה מהצבא ולא יודעת, אני מקווה גם שהם מתכננים להתחתן, אבל אי אפשר לדעת.. הייתי ב ש ו ק . כאילו, ממש ממש הייתי בשוק! הילדה הזאת באמת אחת הילדות היותר אינטגלנטיות שהיו לי בקבוצה והיותר מוכשרות [להבדיל מהטימטום הגדול ששורה בה בכל מה שנוגע בסקס] - ואיך החיים שלה נהרסים עכשיו, למען השם. התלבטתי המון המון ביני לבין עצמי וחככתי בדעתי מה לעשות, האם לשכנע אותה לעשות לידה מוקדמת [הפלה כבר אי אפשר] ואז היא "תפטר" מעובר או לקבל את זה שהיא בהריון וגם החיים שלה הולכים לההרס ובמיוחד החיים של התינוק הולכים לההרס היא כל כך לא מוכנה לא נפשית לא שכלית ולא מנטלית להיות אמא, וכבר אני כל כך רואה איך הילד הזה גדל - בדיוק כמו שהיא גדלה, באומללות ובעוני ובלי אהבה... איזה מטומטמת היא, בחיי. הקיצר, אני אמורה להיפגש איתה השבוע מתישהו - איך לדעתכם אני צריכה להתייחס לכל הסיפור הזה? שתהיה שנה טובה - אמן