[אוף!!!!!]

[my sTar]

[אוף!!!!!]

ביום שישי הלכתי לבקר חניכה בוגרת שלי. היא סיימת י"ב שנה שעברה, ונכנסה לשירות לאומי והיה לה שם ממש טוב וכבר הכל הסתדר. ופתאום היא גילתה שהיא בהריון- ועוד בסוף חודש חמישי [!!!!!] אלללייי כך שהיא כבר לא יכלה לעשות הפלה, ואני נסעתי אליה אתמול והיא כבר עוד שבועיים צריכה ללדת ואני עדיין חושבת שחלמתי את זה באחד מחלומות הבהלה שפוקדים אותי מדי לילה... פשוט עשה לי כל כך עצוב. כל כך כלכך עצוב. ראבנן..

 

[מורי לנצח]

היא גילתה שהיא בהריון רק בחודש חמיש

איפה היא הייתה חמישה חודשים ?

 

[צ י נ י כ א ן]

אולי היא הייתה עסוקה

בנות שירות תמיד עובדות כל כך קשה. (אולי היא הייתה בשירותים כל הזמן בגלל הקאות).

 

[מורי לנצח]

והיא סתם חשבה שהיא שמנה

וצריכה דייאטה

 

[צ י נ י כ א ן]

את שואלת אותי? מה אני מבין בבנות?

אני מדריך רק בנים. אצלי אף אחד לא נכנס ובינתיים גם לא מכניס להריון.

 

[מורי לנצח]

אחלה לך !

 

[my sTar]

כל הגברים אותו דבר...

>מיכל בהכללות גסות<

 

[my sTar]

איפה היא הייתה 5 חודשים?

האמת שזה מעניין גם אותי, ושאלתי אותה את זה היא אמרה שאף פעם המחזור שלה לא היה סדיר ולכן היא לא ממש חשבה על זה, ורק כשהתחילה להיות לה בטן היא עשתה בדיקה בבית ואחכ הבינה... המודעות העצמית שיש לבנות האלה שואפת לאפס. וזה עצוב מאוד. מי יעזרנו?!

 

[me991]

../images/Emo10.gif

באמת מבאס... אולי אפשר לנסות לראות בזה גם פתחים לתקווה? נכון שאנחנו צופים לה עתיד 'מזהיר' בתור אמא,אבל לפעמים יש אנשים שמזה מסתדרים, לאט לאט. אולי זה גם ישים אותה במצב שהיא תצטרך להיות בקשר עם גורם טיפולי כלשהוא,וכך גם תוכל להעזר בעצמה. אמרת שהיא הצליחה בשרות,אז זו נשמעת בחורה עם כוחות מסוימים,יש הרבה שאפילו לא מקבלים אותן לשירות!! יכול להיות שזה לא יצא לטובה,אבל בתור מחנכים, צריך להיות בנו ניצוץ שמאמין שכן. וגם אם זה לא יצא כך בסוף, לפחות זה יכול לשפר את ההרגשה שלך בינתיים?... אז יש תקווה בליבך?...

 

[צ י נ י כ א ן]

מותר להגיד משהו עצוב?

בפנימייה שלי (ילדים עם הפרעות התנהגות), חצי מהאימאות בוגרות מוסדות, שנכנסו להריון בגיל צעיר (יש אמא, שהייתה בפנימייה שהדרכתי בה לפני 12 שנה בש"ש). כמובן שיש לשאול מה היה קורה אם היו נשארות בבית (לא יותר טוב). אין לי נתונים, אבל אני מניח שהרוב כ-ן מצליחות בחייהן יותר מאשר היו מצליחות בלי הטיפול בפנימיות. נקווה שמעז ייצא מתוק.

 

[my sTar]

זה באמת עצוב

ממש התעצבתי לקרוא על האמא שהייתה חניכה שבפנימייה ועכשיו הילד שלה גם בפנימייה, זה כמו שאצלנו יש אמא אחת שכל הזמן אומרת כמה שהיא כועסת על עצמה וכמה שהיא מצטערת על זה שהילדים שלה נמצאים אצלנו במועדונית, בגלל שמתי שהיא הייתה ילדה היא הבטיחה לעצמה שהילדים שלה לא יהיו כמוה.. זה מין מעגל כזה. אבל מה שכן, יש גם סיפורי הצלחה ויש גם סיפורי השתקמות [סימן קריאה!!]