אופטימיות זהירה
!
!
!
!

אופטימיות זהירה../images/Emo127.gif!../images/Emo127.gif!../images/Emo127.gif!../images/Emo127.gif!../images/Emo127.gif

הגעתי להבנה מסוימת ורציתי לשתף: יש קשר ישיר בין גוף לנפש, את זה לא אני המצאתי... ובכן יש לי תחושה שהגוף מרגיש מה אנחנו חושבים עליו, ולפי זה מחליט אם לשתף פעולה, להתנגד, או לפעמים אפילו לעורר את תשומת ליבנו לכך שמשהו לא בסדר... למה אני מתכוונת? אני כבר הרבה זמן לא יורדת במשקל. לאחרונה התחלתי לשים בצד את הדיאטה שבאה ב90% מתוך מקום של דחיה כלפי הגוף,אפיךו שנאה, חוסר קבלה של המראה, של החולשות שלי. והגוף שלי לא פרייר, במלחמה כמו במלחמה- הוא מתקיף חזרה והמשקל מצדו לא זז. אני אוכלת מסודר ובריא, שותה הרבה מים, ומשתדלת להתעמל קצת כל יום בבית, והכי חשוב מאמנת את עצמי לאהוב את גופי, ככה עם כל ה8 ק"ג העודפים. אני מאמינה שרק מתוך קבלה של הגוף, ואהבה לבטן המדהימה שגידלה את הקסם הקטן בתוכי, והוציאה אותה לאוויר העולם, רק מתוך מקום אוהב- אוכל לשתף פעולה עם הגוף, רק כך הגוף לא יחוש מאויים, ואני מאמינה שאז ישתף פעולה ויחד נוריד את הק"ג המיותרים שלי... מה אתן אומרות
 
ממשיכה להאמין, משבר התקיעות עבר../images/Emo70.gif

יקירותי, באמת מוזר. הבוקר נשקלתי. אחרי חודשיים של תקיעות, הק"ג העקשן ירד!!! עוד 7 והגענו ליעד! היעד אמצע שלי זה 4 ק"ג פחות, מקוה שימשיך כך. רק באהבה וקבלה!
 

בתקווהש

New member
מצוין! זה כל כך נכון:

לי יש ממש הפרעה עם שוקולד... ותמיד כשאני נלחמת אני אוכלת באטרף שתי חפיסות או שלשה חטיפים ככה סתם מהעצבים או מהאטרף או מהשבירה... ואתמול כשטיילנו בעלי ראה 3 חטיפים ב10 שקלים. אני כמובן התלהבתי וקנינו. אחרי שני שלשה ביסים נתתי לו את השוקולד שלי ואמרתי שהספיק לי. הוא היה בשוק! אף פעם הוא לא ראה אותי אוכלת שוקולד ומפסיקה... אולי זה כי השתנה משהו גם נפשית... אני יותר רגועה.... אז יפה שהעלית את הנושא...הוא באמת נכון.
 
איזה יופי, כל הכבוד!

איזה כיף זה שאנחנו מצליחים להיות קשובים לגופנו, ונענים לצרכיו, והעובדה שהפסקת אחרי כמה ביסים מעידה על זה שבאמת הקשבת לעצמך ובעצם החלטת להיטיב עם גופך. בהקשר אחר- BMI, לפי שומרי משקל, נחוצים לי 3 ק"ג פחות כדי להיות במשקל תקין. זה מעודד! אבל בכל זאת הייתי רוצה להמשיך להריד ולהגיע ל7 פחות כדי לחזור למידות שלפני ההריון! בהצלחה לנו, אמשיך לעדכן!
 
../images/Emo159.gifקשה אבל אין ברירה.../images/Emo197.gif

קשה לשמור על ההיי של האופטימיות. בינתיים החלטתי שבניגוד לסטיגמה של פסח, עד סוף החג אני לא נשקלת ומצפה לרדת עוד ק"ג!!! אני מקווה. קשה לי לא להכנס למצב של "מלחמה". הרבה יותר קל כשהולכים לקיצוניות, אבל רק לטווח קצר ועל חשבון הבריאות. נקווה לטוב. חג שמייח
 
למעלה