אופטימיות
"לֵב שָׂמֵחַ, יֵיטִיב גֵּהָה; וְרוּחַ נְכֵאָה, תְּיַבֶּשׁ-גָּרֶם" (משלי יז, כב)
כשלאדם יש אופי אופטימי, זה משפר ומיטיב את בריאות גופו. כשלאדם יש מחשבה של ייאוש ופסימיות, היא מייבשת לו את העצמות והורסת לו את הבריאות.
רבי נחמן מברסלב כותב: "דע שיש בבני אדם סגולות גדולות, וכי יכולין לפעול ע"י מחשבתם מה שהם חושבים (מוהר"ן ע"ב) עוד כתב: "דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאוד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר, רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות, והמחשבה תקיפה כל כך. עד שאפשר למסור נפשו במחשבתו ממש, דהיינו שירגיש צער המיתה ממש". (שם קצ"ג)
השאלה איך יוצאים ממצברוח רע?
איך שומרים תמיד למרות כול מה שקורה לנו בחיים, על אופטימיות וממשיכים לסמוך על היקום?
יש למישהו רעיון?
"לֵב שָׂמֵחַ, יֵיטִיב גֵּהָה; וְרוּחַ נְכֵאָה, תְּיַבֶּשׁ-גָּרֶם" (משלי יז, כב)
כשלאדם יש אופי אופטימי, זה משפר ומיטיב את בריאות גופו. כשלאדם יש מחשבה של ייאוש ופסימיות, היא מייבשת לו את העצמות והורסת לו את הבריאות.
רבי נחמן מברסלב כותב: "דע שיש בבני אדם סגולות גדולות, וכי יכולין לפעול ע"י מחשבתם מה שהם חושבים (מוהר"ן ע"ב) עוד כתב: "דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאוד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר, רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות, והמחשבה תקיפה כל כך. עד שאפשר למסור נפשו במחשבתו ממש, דהיינו שירגיש צער המיתה ממש". (שם קצ"ג)
השאלה איך יוצאים ממצברוח רע?
איך שומרים תמיד למרות כול מה שקורה לנו בחיים, על אופטימיות וממשיכים לסמוך על היקום?
יש למישהו רעיון?
