אופטימיות
אחרי שהתארסנו, האחיות של בעלי גררו אותו לאיזה שהוא קטע שפגע בי עד עמקי נשמתי. בלי להכנס לפרטים, הייתי אצלם לשבת (אני דתיה) ואחרי שגיליתי את הקטע הסתגרתי בחדר שנתנו לי, בהיתי בטבעת האירוסים שלי זמן ממושך, והתלבטתי אם אני יוצאת מהחדר, מחזירה לו את הטבעת, ומבקשת שיצא מהחיים שלי. אחרי הקטע הזה היחסים שלי עם הגיסות התדרדרו. הן היו גורמות לי להרגיש מנוכרת, טיפשה, מפונקת, אאוט-סיידר... אחרי כשנתיים התחתנה אחת האחיות. היא התחתנה עם בחור ספרדי כך ששבת חתן שלהם היתה אחרי החתונה. בעלי היה חודש במילואים לפני החתונה שלה, וחזר ביום רביעי בערב, לפני השבת שלפני החתונה. ואז אנחנו מקבלים טלפון מגיסתי הצעירה יותר (לא זו שעמדה להתחתן) שהיא דורשת שנגיע לשבת כיזו השבת האחרונה שכולנו יחד. עאלק, אני ובעלי היינו שם פעם ב-2-3 שבועות לשבת, איזו שבת אחרונה??? אמרתי לה בנימוס שאנחנו לא באים. למחרת היא תפסה את בעלי באוניברסיטה, והפעילה עליו לחץ וסחיטה רגשית, והוא חזר הביתה ושאל למה לא נלך בעצם. אמרתי לו: "אתה חוזר מחודש מילואים, אנחנו נראה אותם עוד 4 ימים בחתונה, ועוד שבוע נהיה איתם שבת, למה אנחנו לא יכולים להיות שבת לבד עכשיו?" בקיצור, הוא התקשר לומר לה לא, היא חיממה אותו, ובסוף הוא התפרץ עלי שאני לא בסדר. היינו בשבת ההיא אצלם, וגם בשבת אח"כ, אבל אני זעמתי. אבל אחרי שהתחתנה הגיסה, היא התבגרה, היא התחילה להבין מה מניע אותי לגונן על המשפחה שלי, היא התחילה להבין שנישואים זה לא משהו שנוגע לכלל המשפחה, וכשהיא ראתה שגם לבעלה יש דרישות ויש משפחה והוא בא עם החיים שלו לתוך החיים שלה, היא אשכרה באה להתנצל על היחס שלה קודם לכן. הגיסה הצעירה יותר התחילה להתבגר רק לאחרונה. יצא לנו לשבת ולשוחח שיחה רצינית, רק אני והיא, ואז יצאה המרירות שלה ויצאה המרירות שלי, וכל אחת ראתה את זוית הראיה של השניה, וגם איתה היחסים שלי השתנו. היום המצב שלנו ממש טוב, למען האמת. אני יכולה לומר בכנות שהפכנו מאויבות לחברות, וזה דווקא נחמד. אני לא מאמינה שזה יקרה גם עם אמא שלו, אבל אני באמת משתדלת בשביל בעלי, והוא משתדל בשבילי. יותר מזה אי אפשר לבקש.
אחרי שהתארסנו, האחיות של בעלי גררו אותו לאיזה שהוא קטע שפגע בי עד עמקי נשמתי. בלי להכנס לפרטים, הייתי אצלם לשבת (אני דתיה) ואחרי שגיליתי את הקטע הסתגרתי בחדר שנתנו לי, בהיתי בטבעת האירוסים שלי זמן ממושך, והתלבטתי אם אני יוצאת מהחדר, מחזירה לו את הטבעת, ומבקשת שיצא מהחיים שלי. אחרי הקטע הזה היחסים שלי עם הגיסות התדרדרו. הן היו גורמות לי להרגיש מנוכרת, טיפשה, מפונקת, אאוט-סיידר... אחרי כשנתיים התחתנה אחת האחיות. היא התחתנה עם בחור ספרדי כך ששבת חתן שלהם היתה אחרי החתונה. בעלי היה חודש במילואים לפני החתונה שלה, וחזר ביום רביעי בערב, לפני השבת שלפני החתונה. ואז אנחנו מקבלים טלפון מגיסתי הצעירה יותר (לא זו שעמדה להתחתן) שהיא דורשת שנגיע לשבת כיזו השבת האחרונה שכולנו יחד. עאלק, אני ובעלי היינו שם פעם ב-2-3 שבועות לשבת, איזו שבת אחרונה??? אמרתי לה בנימוס שאנחנו לא באים. למחרת היא תפסה את בעלי באוניברסיטה, והפעילה עליו לחץ וסחיטה רגשית, והוא חזר הביתה ושאל למה לא נלך בעצם. אמרתי לו: "אתה חוזר מחודש מילואים, אנחנו נראה אותם עוד 4 ימים בחתונה, ועוד שבוע נהיה איתם שבת, למה אנחנו לא יכולים להיות שבת לבד עכשיו?" בקיצור, הוא התקשר לומר לה לא, היא חיממה אותו, ובסוף הוא התפרץ עלי שאני לא בסדר. היינו בשבת ההיא אצלם, וגם בשבת אח"כ, אבל אני זעמתי. אבל אחרי שהתחתנה הגיסה, היא התבגרה, היא התחילה להבין מה מניע אותי לגונן על המשפחה שלי, היא התחילה להבין שנישואים זה לא משהו שנוגע לכלל המשפחה, וכשהיא ראתה שגם לבעלה יש דרישות ויש משפחה והוא בא עם החיים שלו לתוך החיים שלה, היא אשכרה באה להתנצל על היחס שלה קודם לכן. הגיסה הצעירה יותר התחילה להתבגר רק לאחרונה. יצא לנו לשבת ולשוחח שיחה רצינית, רק אני והיא, ואז יצאה המרירות שלה ויצאה המרירות שלי, וכל אחת ראתה את זוית הראיה של השניה, וגם איתה היחסים שלי השתנו. היום המצב שלנו ממש טוב, למען האמת. אני יכולה לומר בכנות שהפכנו מאויבות לחברות, וזה דווקא נחמד. אני לא מאמינה שזה יקרה גם עם אמא שלו, אבל אני באמת משתדלת בשביל בעלי, והוא משתדל בשבילי. יותר מזה אי אפשר לבקש.