אופניים כמקור השראה לפתרון בעיית הצמתים...
מובאה מתוך "אופניים כמקור השראה לפתרון בעיית הצמתים העירוניים"
"צומת תנועה הוא נקודת מפגש בין כיווני נסיעה מנוגדים הסותרים ומעכבים זה את זה. באזורים עירוניים צפופים שכיחות הצמתים גבוהה, ועמה גם עיכובי התנועה התכופים. תנועת האופניים יכולה לשמש מקור השראה לפתרון והקלה על בעיית הצמתים העירוניים.
...
...
"....האופניים, שהיוו מקור השראה לתהליכי פיתוח האווירון של האחים רייט, יכולים לשמש השראה גם לבעיית עיכובי התנועה בצמתים העירוניים המרובים. בעיה זו יכולה וצריכה להיפתר לא רק על ידי מערכות ניהול ובקרת תנועה מתוחכמות ויקרות, אלא גם על ידי שימוש בכלי רכב קלים, שימושיים וצמומים.
* מהנדסי תנועה המחשבים קיבולת ותפוקה של צמתי כבישים משתמשים במונח “יחידת רכב מושווה – יר”מ”. “יחידת רכב מושווה” מחשבת “מקדם התאמה המבטא את משך המעבר בצומת של רכב מסוג מסוים, יחסית לזה של רכב נוסעים פרטי.” על פי מקדם זה, מקדם ההתאמה של רכב מנועי עד 4 טון הוא – 1, מקדם התאמה של משאית בעלת שני צירים – 1.8, מקדם התאמה של אוטובוס – 1.8 ושל משאית בעלת 3 צירים – 2.1. מקדם ההתאמה של אופניים הוא – 0.6 בלבד. כלומר, לצורך החישובים ההנחה היא שמשאית מכבידה על המעבר בצומת פי שניים מרכב משפחתי, ואילו זוג אופניים מכביד על המעבר בצומת בשיעור של 60% מזה של רכב משפחתי.
* בכבישים מהירים בעיית ריבוי הצמתים נפתרת על ידי הפרדות מפלסיות ובניית מחלפים. בנייתם של מחלף, גשר, מנהרה או שיקוע כביש בצמתים יקרה, אך השקעה זו כדאית שכן היא חוסכת את העימותים הקיימים בצמתי דרכים, משפרת באופן משמעותי את זרימת התנועה ותורמת לבטיחות בדרכים. במתחמים עירוניים בנויים קיימות מגבלות המונעות בנייה של מחלפים שישרתו כלי רכב מנועיים. מחלפים אלו דורשים עקומות ורדיוס סיבוב שאינם הולמים רקמה עירונית יקרה, הבנויה בצפיפות. אך אם התנועה באזורים עירוניים הייתה נערכת באמצעות כלי רכב בסדר גודל אנושי, כמו אופניים, נקל וזול היה להפוך צמתים עירוניים בסביבה בנויה למחלפים, או לפחות למעגלי תנועה.
* כפי שפורט לעיל, מגבלות מעטפת הביצועים של מערכות רמזורים ובקרת תנועה לייעל זרימת תנועה נובעות ממקדמי בטיחות שתוכננו לתנועה של כלי רכב מנועיים. מקדמי הבטיחות של כלי רכב קלים ורכים נמוכים הרבה יותר מאלו של כלי רכב כבדים, והפחתת מקדמי הבטיחות במערכות הבקרה והרמזורים עשויה לשפר באופן משמעותי את יעילות התנועה בצמתים עירוניים.
במדינת ישראל ניתן להתנסות באופן מוחשי ולחוות את יתרונות האופניים לזרימת התנועה בצמתים עירוניים על ידי נסיעה מקבילה לאורך ציר החוף של תל אביב יפו ברכב מנועי ובאופניים. בשנה האחרונה כמעט והושלמה בתל אביב יפו סלילתו של נתיב אופניים על קו החוף של העיר בין חוף תל ברוך בצפון העיר ועד סמוך לכיכר השעון ביפו בדרומה. הרוכבים על נתיב זה נהנים מהנוף המיוחד של חופי תל אביב ויכולים בזמן קצר ליהנות מהנוף הים תיכוני והחופים החוליים, ולשזוף את מבטם תוך כדי תנועה בטוחה, בסירות מפרש, גלשנים, שחיינים, משתזפים ושחקני מטקות. אך מלבד הנופים והמראות לנתיב החוף יש יתרון שימושי בולט – לאור מיקומו הטופוגרפי הטבעי של הנתיב הסמוך לקו החוף, מדובר בנתיב רצוף שאינו מקוטע על ידי צמתים משמעותיים או רמזורים, למעט מספר רמזורי אופניים סמליים שהעירייה הציבה על טיילת הרברט סמואל.
רכיבה על מסלול רצוף, שאינו מקוטע על ידי צמתים של תנועה נוגדת מספקת המחשה מנוגדת לתנועה ברחובות העיר הדורשת לחצות הצטלבויות מרובות. המרחק בקו אווירי בין ככר השעון ביפו עד חוף תל ברוך צפון הוא כ – 8 קילומטרים, וכל תושב או אורח בעיר תל אביב יכול לחצות את העיר מדרום לצפון על נתיב האופניים ללא מאמץ מיוחד בפרק זמן של 15 – 30 דקות – בהתחשב בכושרו, מיומנותו ותנועת הולכי הרגל בסביבה. חציית המימד הארוך של תל אביב יפו באמצעות אופנים על נתיב החוף הרצוף תחרותית בזמן המסע ובנגישות לכל אמצעי תחבורה אחר הפועל בעיר. יתרון זה נובע מתנועה באמצעות כלי תחבורה בקנה מידה אנושי שהפרעתו היחסית לסביבה מצומצמת והפרעת הסביבה אליו קטנה. יחסי גומלין אלו בין אמצעי תנועה בקנה מידה אנושי לבין סביבתו מקטינים את החיכוך, והסכנות הקיימות בהשוואה לתנועת כלי רכב מנועיים.
נסיעה על מסלול מקביל על הכבישים הסמוכים לחופי תל אביב יפו מאריכה במקצת את המסלול לאורך של כ – 8.6 קילומטרים, אך עיכובים רבים נגרמים כתוצאה מהתקלות של הנוסעים על ציר החוף בתנועה נוגדת המשתלבת לתוך ציר החוף מ – 42 רחובות שונים. עיכובים ב – 42 נקודות מפגש וחיכוך מאטים את תנועת כלי הרכב על ציר החוף באופן משמעותי, ובימי שגרה, בשעות השיא המבוקשות, התנועה המנועית על ציר החוף עלולה להימשך בסביבות 40 – 80 דקות. כאשר מתקיימים אירועים מיוחדים על חופי תל אביב, כמו מטס אווירי, מופע זיקוקים או הופעת אמן מפורסם בנמל תל אביב, המתנה של שעתיים כדי לחלוף על פני 3 צמתים פקוקים היא חיזיון נפרץ. ראוי לציין כי גם ציר האופניים וגם ציר המכוניות המקבילים לחוף הים בתל אביב יפו נהנים ממיעוט יחסי של נקודות מפגש וצמתים עם תנועה נוגדת בהשוואה למרכז העיר מכיוון שאין תנועה מערבה מהים ואליו, ולכן מדובר בצמתים של 3 כיוונים ולא של 4. בנוסף לכך, צפיפות הצמתים נמוכה יחסית משום שעל חלק מהחוף בנויים פארקים חופיים ונמל התעופה שדה דב, החוסמים תנועת כלי רכב. על ציר החוף בתל אביב יפו יש בממוצע מפגש מנוגד כל 205 מטרים – כאשר על המקטע של רציף הרברט סמואל יש צומת כל 164 מטרים. ולאורך רחוב הירקון כל 154 מטרים."
מובאה מתוך "אופניים כמקור השראה לפתרון בעיית הצמתים העירוניים"
"צומת תנועה הוא נקודת מפגש בין כיווני נסיעה מנוגדים הסותרים ומעכבים זה את זה. באזורים עירוניים צפופים שכיחות הצמתים גבוהה, ועמה גם עיכובי התנועה התכופים. תנועת האופניים יכולה לשמש מקור השראה לפתרון והקלה על בעיית הצמתים העירוניים.
...
...
"....האופניים, שהיוו מקור השראה לתהליכי פיתוח האווירון של האחים רייט, יכולים לשמש השראה גם לבעיית עיכובי התנועה בצמתים העירוניים המרובים. בעיה זו יכולה וצריכה להיפתר לא רק על ידי מערכות ניהול ובקרת תנועה מתוחכמות ויקרות, אלא גם על ידי שימוש בכלי רכב קלים, שימושיים וצמומים.
* מהנדסי תנועה המחשבים קיבולת ותפוקה של צמתי כבישים משתמשים במונח “יחידת רכב מושווה – יר”מ”. “יחידת רכב מושווה” מחשבת “מקדם התאמה המבטא את משך המעבר בצומת של רכב מסוג מסוים, יחסית לזה של רכב נוסעים פרטי.” על פי מקדם זה, מקדם ההתאמה של רכב מנועי עד 4 טון הוא – 1, מקדם התאמה של משאית בעלת שני צירים – 1.8, מקדם התאמה של אוטובוס – 1.8 ושל משאית בעלת 3 צירים – 2.1. מקדם ההתאמה של אופניים הוא – 0.6 בלבד. כלומר, לצורך החישובים ההנחה היא שמשאית מכבידה על המעבר בצומת פי שניים מרכב משפחתי, ואילו זוג אופניים מכביד על המעבר בצומת בשיעור של 60% מזה של רכב משפחתי.
* בכבישים מהירים בעיית ריבוי הצמתים נפתרת על ידי הפרדות מפלסיות ובניית מחלפים. בנייתם של מחלף, גשר, מנהרה או שיקוע כביש בצמתים יקרה, אך השקעה זו כדאית שכן היא חוסכת את העימותים הקיימים בצמתי דרכים, משפרת באופן משמעותי את זרימת התנועה ותורמת לבטיחות בדרכים. במתחמים עירוניים בנויים קיימות מגבלות המונעות בנייה של מחלפים שישרתו כלי רכב מנועיים. מחלפים אלו דורשים עקומות ורדיוס סיבוב שאינם הולמים רקמה עירונית יקרה, הבנויה בצפיפות. אך אם התנועה באזורים עירוניים הייתה נערכת באמצעות כלי רכב בסדר גודל אנושי, כמו אופניים, נקל וזול היה להפוך צמתים עירוניים בסביבה בנויה למחלפים, או לפחות למעגלי תנועה.
* כפי שפורט לעיל, מגבלות מעטפת הביצועים של מערכות רמזורים ובקרת תנועה לייעל זרימת תנועה נובעות ממקדמי בטיחות שתוכננו לתנועה של כלי רכב מנועיים. מקדמי הבטיחות של כלי רכב קלים ורכים נמוכים הרבה יותר מאלו של כלי רכב כבדים, והפחתת מקדמי הבטיחות במערכות הבקרה והרמזורים עשויה לשפר באופן משמעותי את יעילות התנועה בצמתים עירוניים.
במדינת ישראל ניתן להתנסות באופן מוחשי ולחוות את יתרונות האופניים לזרימת התנועה בצמתים עירוניים על ידי נסיעה מקבילה לאורך ציר החוף של תל אביב יפו ברכב מנועי ובאופניים. בשנה האחרונה כמעט והושלמה בתל אביב יפו סלילתו של נתיב אופניים על קו החוף של העיר בין חוף תל ברוך בצפון העיר ועד סמוך לכיכר השעון ביפו בדרומה. הרוכבים על נתיב זה נהנים מהנוף המיוחד של חופי תל אביב ויכולים בזמן קצר ליהנות מהנוף הים תיכוני והחופים החוליים, ולשזוף את מבטם תוך כדי תנועה בטוחה, בסירות מפרש, גלשנים, שחיינים, משתזפים ושחקני מטקות. אך מלבד הנופים והמראות לנתיב החוף יש יתרון שימושי בולט – לאור מיקומו הטופוגרפי הטבעי של הנתיב הסמוך לקו החוף, מדובר בנתיב רצוף שאינו מקוטע על ידי צמתים משמעותיים או רמזורים, למעט מספר רמזורי אופניים סמליים שהעירייה הציבה על טיילת הרברט סמואל.
רכיבה על מסלול רצוף, שאינו מקוטע על ידי צמתים של תנועה נוגדת מספקת המחשה מנוגדת לתנועה ברחובות העיר הדורשת לחצות הצטלבויות מרובות. המרחק בקו אווירי בין ככר השעון ביפו עד חוף תל ברוך צפון הוא כ – 8 קילומטרים, וכל תושב או אורח בעיר תל אביב יכול לחצות את העיר מדרום לצפון על נתיב האופניים ללא מאמץ מיוחד בפרק זמן של 15 – 30 דקות – בהתחשב בכושרו, מיומנותו ותנועת הולכי הרגל בסביבה. חציית המימד הארוך של תל אביב יפו באמצעות אופנים על נתיב החוף הרצוף תחרותית בזמן המסע ובנגישות לכל אמצעי תחבורה אחר הפועל בעיר. יתרון זה נובע מתנועה באמצעות כלי תחבורה בקנה מידה אנושי שהפרעתו היחסית לסביבה מצומצמת והפרעת הסביבה אליו קטנה. יחסי גומלין אלו בין אמצעי תנועה בקנה מידה אנושי לבין סביבתו מקטינים את החיכוך, והסכנות הקיימות בהשוואה לתנועת כלי רכב מנועיים.
נסיעה על מסלול מקביל על הכבישים הסמוכים לחופי תל אביב יפו מאריכה במקצת את המסלול לאורך של כ – 8.6 קילומטרים, אך עיכובים רבים נגרמים כתוצאה מהתקלות של הנוסעים על ציר החוף בתנועה נוגדת המשתלבת לתוך ציר החוף מ – 42 רחובות שונים. עיכובים ב – 42 נקודות מפגש וחיכוך מאטים את תנועת כלי הרכב על ציר החוף באופן משמעותי, ובימי שגרה, בשעות השיא המבוקשות, התנועה המנועית על ציר החוף עלולה להימשך בסביבות 40 – 80 דקות. כאשר מתקיימים אירועים מיוחדים על חופי תל אביב, כמו מטס אווירי, מופע זיקוקים או הופעת אמן מפורסם בנמל תל אביב, המתנה של שעתיים כדי לחלוף על פני 3 צמתים פקוקים היא חיזיון נפרץ. ראוי לציין כי גם ציר האופניים וגם ציר המכוניות המקבילים לחוף הים בתל אביב יפו נהנים ממיעוט יחסי של נקודות מפגש וצמתים עם תנועה נוגדת בהשוואה למרכז העיר מכיוון שאין תנועה מערבה מהים ואליו, ולכן מדובר בצמתים של 3 כיוונים ולא של 4. בנוסף לכך, צפיפות הצמתים נמוכה יחסית משום שעל חלק מהחוף בנויים פארקים חופיים ונמל התעופה שדה דב, החוסמים תנועת כלי רכב. על ציר החוף בתל אביב יפו יש בממוצע מפגש מנוגד כל 205 מטרים – כאשר על המקטע של רציף הרברט סמואל יש צומת כל 164 מטרים. ולאורך רחוב הירקון כל 154 מטרים."