אופפי...
אופפי יקרה, בעת קריאת האנדר ליין בפרי כתיבתך (בבוקר יום חורפי, אם זכרוני אינו מטעני) בנוגע לאמרת אותו אדם, אשר למרות השלל המילולי אשר עמד על קצה לשונו, שאל את אותה אחת - דווקא בנוגע לברהאמס, נזכרתי בתקופה מסוימת בחיי... תקופה בה הכרתי ידיד וירטואלי / אשר בו בזמן לאחר תקופה ארוכה של שיחות נפש, לגבי מהות האנושות, והתמודדותה עם דבר ודבר - השלכותיה וכו` - הפך לחבר אמת - עדיין בגדר הוירטואליה. אני אישית, עלמה זהירה בתחום - ונמנעת מחשיפות מיותרות, כשם שהשלכות הדבר עלולות להיות מרחיקות לכת... והרי אותה וירטואליה (דבר אשר דנו לעומקו בעבר) יוצרת הרושם, כי היכרות במציאות, לא תעמיק את נופח הקשר, הלוא נוצרת קרבה לא מוסברת - וכך היה. חשנו מחוייבות נפשית אחד לאחת, וכמה שהדבר ישמע כקלישאה (בשם עלמה שממשתמשת בהן לרוב
חשנו השלמה בינינו. אותו אדם ניכן במחוונות מוסיקלית בל יאומנה, ובזכות אותו חיבור אשר נרקם בינינו, כאמור, חשתי כי אני יכולה לשמוע אותו. לשמוע את נפשו, מתנועעת לה במרחב… בקביעות - היה שולח לי מכתבים מלאי כמיהה, בהם הייתה מתרגם מילולית את תחושותיו, עקב שמיעת יצירה מסויימת (מוצרט, באך, שוברט… - היו חבריו הקרובים ביותר) אותו אדם מופלא, היווה תקופה לשם עצמה בחיי. תקופה בה למדתי יותר על עצמי… וכנגד כל הסיכויים - כאילו סערה נפוצה בהרמוניה… התנתק הקשר - חיבור הרשת נותק לנצח. הסתיים הקונצר. ו******** נעלם לו באופק… יחד עם הצלילים מלאי המשמעות, אשר פיזר לאחריו. נוסטלגיה. סערת רגשות… בעלמה. יצירת ברהאמס בפני עצמה) כל הזכויות שמורות לו…
אופפי יקרה, בעת קריאת האנדר ליין בפרי כתיבתך (בבוקר יום חורפי, אם זכרוני אינו מטעני) בנוגע לאמרת אותו אדם, אשר למרות השלל המילולי אשר עמד על קצה לשונו, שאל את אותה אחת - דווקא בנוגע לברהאמס, נזכרתי בתקופה מסוימת בחיי... תקופה בה הכרתי ידיד וירטואלי / אשר בו בזמן לאחר תקופה ארוכה של שיחות נפש, לגבי מהות האנושות, והתמודדותה עם דבר ודבר - השלכותיה וכו` - הפך לחבר אמת - עדיין בגדר הוירטואליה. אני אישית, עלמה זהירה בתחום - ונמנעת מחשיפות מיותרות, כשם שהשלכות הדבר עלולות להיות מרחיקות לכת... והרי אותה וירטואליה (דבר אשר דנו לעומקו בעבר) יוצרת הרושם, כי היכרות במציאות, לא תעמיק את נופח הקשר, הלוא נוצרת קרבה לא מוסברת - וכך היה. חשנו מחוייבות נפשית אחד לאחת, וכמה שהדבר ישמע כקלישאה (בשם עלמה שממשתמשת בהן לרוב
חשנו השלמה בינינו. אותו אדם ניכן במחוונות מוסיקלית בל יאומנה, ובזכות אותו חיבור אשר נרקם בינינו, כאמור, חשתי כי אני יכולה לשמוע אותו. לשמוע את נפשו, מתנועעת לה במרחב… בקביעות - היה שולח לי מכתבים מלאי כמיהה, בהם הייתה מתרגם מילולית את תחושותיו, עקב שמיעת יצירה מסויימת (מוצרט, באך, שוברט… - היו חבריו הקרובים ביותר) אותו אדם מופלא, היווה תקופה לשם עצמה בחיי. תקופה בה למדתי יותר על עצמי… וכנגד כל הסיכויים - כאילו סערה נפוצה בהרמוניה… התנתק הקשר - חיבור הרשת נותק לנצח. הסתיים הקונצר. ו******** נעלם לו באופק… יחד עם הצלילים מלאי המשמעות, אשר פיזר לאחריו. נוסטלגיה. סערת רגשות… בעלמה. יצירת ברהאמס בפני עצמה) כל הזכויות שמורות לו…