אופרות של ורדי

[yonti261]

אופרות של ורדי

בזמן האחרון שמעתי ביתר רצינות את האופרות "ריגולטו" ולה טרוויאטה של ורדי והתפעלתי מאוד ממה ששמעתי.על איזה אופרות נוספות שלו את ממליצים וחושבים שהן טובות במיוחד?

 

[מאי יולי]

אם אהבת את שתי אלו

נסה גם את "הטרובדור" (Il Trovatore).

 

[GustavM]

אותלו ופלסטאף

שתי האופרות ה"שייקספיריות" של ורדי (כי הן ע"פ מחזות של שייקספיר) הן לדעתי מהכי טובות שלו... אלו אופרות שנכתבו מאוד מאוחר (פאלסטף היא האופרה האחרונה שורדי כתב בחייו, אחרי כמה שנות הפסקה...), וניכרת בהן השפעה של וואגנר באלמנטים כמו שימוש בלייטמוטיבים ואימוץ רצף של מוזיקה, המטשטש בין אריות לקטעים עלילתיים, בדומה לואגנר, אך בסגנונו האישי של ורדי. נסה ותהנה )

 

[yonti261]

מה עם נשף המסכות?

שמעתי על זה דברים טובים והייתי רוצה לשמוע כמה דעות.

 

[GustavM]

אופרה נהדרת

ראיתי את זה פעם, לא זוכר איפה.... יצירה מאוד מאפיינת את ורדי... עלילה מאוד דרמטית. האופרה בהתחלה כמעט ונפלה בצנזורה, כי במקור דובר על רציחת מלך, ע"פ סיפור של רצח של מלך שוודי בנשף מסכות. הצנזורה לא אהבה את הרעיון של רציחת מלך, אז העלילה הועברה מאיפה שהיא לא הייתה במקור - לבוסטון. העלילה היא מזימה לרצוח את המושל, בעיקר בגלל קנאה. לעלילה מפורטת תחפש על האופרה בויקיפדיה האנגלית, בשמה המקורי: Un ballo in maschera

 

[yonti261]

אני מכיר את הסיפור

ודרך אגב שתי אנקדוטות מעניינות:1.גם למלך השבדי קראו גוסטב 2. הצנזור נימק את החלטתו בעובדה שסמוך לכתיבת האופרה נעשה ניסיון להתנקש בחייו של נפוליון השלישי בפתחו של בית אופרה.

 

[GustavM]

ל-90% ממלכי שוודיה קראו גוסטב.

 

[פיה טובה אחת]

../images/Emo9.gifאאידה

בייחוד מרש הנציחון המפורסם. כולל המוסיקה לבלט ששם.

 

[פיצי היחיד]

שתיים נוספות

דון קרלו ומקבת. לדעתי שתי האופרות הטובות ביותר של ורדי. כיוון שמדובר במלחין פורה למדי אז אני ממליץ בכל מקרה להכיר את כל האופרות החל מלה טרוויאטה, ומבין הקודמות לה גם על לואיזה מילר, סטיפליו, סימון בוקנגרה, אטילה, ארנני וכמובן נבוקו.

 

[Tragedie lyrique]

קצת סדר בבלגאן.

נהוג "לסדר" את האופרות של ורדי ל3 תקופות. האופרה הראשונה שלו, "רוצ'סטר", אבדה לצערינו הרב, כך שהאופרה הראשונה הרשמית היא "אוברטו". מ"אוברטו" בשנת 1839 ועד "מקבת" זוהי התקופה הראשונה. ב1851 מתחילה התקופה השנייה עם "ריגולטו", והיא נחשבת בעיני הרוב לתקופה הפורה ביותר שבה גם נכתבו כל ה"להיטים" שלו כגון לה טרויאטה, איל טרובטורה, סימון בוקנגרה, נשף המסיכות, דון קרלו וכו'. התקופה הזאת נגמרת עם "אאידה" בשנת 1872. ורדי קיבל את ההזמנה להלחין את "אאידה" לכבוד פתיחת בית האופרה בקהיר. תחילה הוא לא התייחס להצעה ברצינות ודחה אותה. המזמינים ניסו להציע את הפרוייקט לגונו ואז לואגנר, אך גם הם סירבו, ובסופו של דבר הם חזרו לורדי והצליחו לשכנע אותו. ביחד עם הליבריטן גיסלנצוני הם יצרו את אחד הלהיטים הגדולים ביותר של עולם האופרה. בעייני רבים, "אאידה" נחשבת להיות ה-אופרה. וגם לי הייתה תקופה מסויימת שבה הייתי סבור שאין דבר טוב יותר מאאידה בכל עולם האופרה. אך דעתי השתנתה מאז רבות. (משעשע לציין שורדי עצמו לא נכח בבכורה של אאידה בקהיר בגלל שהוא פחד להפליג בים (-: ). לדעתי האישית, התקופה הגאונית ביותר של ורדי מתחילה אחרי אאידה. בתקופה הזאת הוא מלחין את רבעיית המיתרים במי מינור, את "המנון האומות" (סצנה לטנור, מקהלה מעורבת ותזמורת), והכי חשוב - הרקויאום לזכרו של מנצוני, שבעיני נחשב לשיא השיאים לא רק של ורדי אלה של עולם הבל קנטו כולו. (במיוחד תפקיד הסופרן. מעניין לציין שאת התפקיד של "אאידה" ואת תפקיד הסופרן ברקויאום ורדי לכתב למאהבת שלו, טרזה שולץ, שאותה הוא לא הסתיר מאשתו השנייה, ג'וזפינה סטרפוני, כלל וכלל. והשנייה ניצלה בידי ורדי עצמו מניסיון התאבדות בעקבות הקשר של ורדי עם המאהבת.) התקופה השלישית מתחילה, אחרי 15 שלא הוציא תחת ידו אף אופרה, ב 5 לפברואר 1887. באותו ערב הוא הנחית על עולם האופרה האיטלקית את הפצצה הכי גדולה שלו: "אותלו". לדעתי האישית זהו השיא התאטרלי-מוזיקלי של ורדי בכל שנות הקריירה שלו (אחרי הרקויאום). ורדי הקדיש זמן ניכר מ15 שנות ההפסקה שלו מהאופרה ללמידת טכנולוגיית ההלחנה הגרמנית, שנחשבה באותם ימים למובילה ביותר. ובצדק. כך שמה שאנחנו קיבלנו באותלו זה אופרה עם מרקם, אופי, ומנטליות איטלקית אמיתית שעשויה בטכנולוגיה גרמנית. שילוב שהביא לתוצאה מדהימה ביותר. התקופה הזו היא הכי קצרה, וכוללת רק שתי אופרות. השנייה, פלסטף, היא האופרה הקומית היחידה שכתב מאז 1840, בתחילת הקיירה שלו - "מלך ליום אחד". לדעתי זה מאד מעניין,מרתק ונפלא שורדי, אחרי שכל ימי חייו התעסק באופרות שלו בתככים פוליטים, בגידות ומוות, מסיים את הקריירה שלו עם נימה אופטימית ומשעשעת כמו קומדייה שייקספירית. אמנם, יש שמועות שאחרי פסלטף ורדי התחיל להלחין עוד טרגדיה שייקספירית - "המלך ליר", אך אותה לעולם לא סיים והעביר את המטלה לפייטרו מסקני הצעיר. אך אלו הן רק שמועות. לדעתי יש מספר יצירות של ורדי שחובה להכיר כדי להבין את ההתפתחות שלו בתור מלחין. קודם כל - נבוקו. נבוקו היא אופרה שהמקוריות והייחודיות של ורדי עדיין לא ניכרת בה והיא מולחנת תחת השפעה גדולה מאד מסגנונם של בליני ודוניצטי. (יש אפילו כמה ציטוטים מלוצ'יה במקהלה). אם כי, כבר בנבוקו אפשר להרגיש את גודל הכישרון שלו. לאחר מכן, בתור התחלה, אני מציע לעבור ל"חיבור" בין שתי התקופות - הראשונה והשנייה, ולשמוע את "מקבת", המסיימת את התקופה הראשונה, ואת "ריגולטו", המתחילה את השנייה. במקבת וריגולטו ורדי מצליח בפעם הראשונה באמת להתנתק מהסגנון ההולך ומתיישן של דוניצטי ובליני ומוציא לאור את המקוריות שלו. בתקופה השנייה אין אף אופרה שאני יכול להגיד עליה - אל תשמעו אותה. הן כולן יפהפיות מעצם היותן מאת המלחין הפורה ביותר של האופרה האיטלקית באותה תקופה. אבל אם לנסות ולהתמדק, אני הייתי הולך על "איל טרובטורה", "דון קרלו", ו"אאידה". וכל מה שבא לאחר מכן - פשוט חובה ENJOY

 

[Tragedie lyrique]

* אחרי 15 שנים

 

[פיצי היחיד]

אם כבר סדר אז

מקבת לא מסיימת את התקופה הראשונה. היא העלתה ב 1847 ואחריה ורדי כתב עוד חמש אופרות שמתוכן רק שתיים מוצגות מעת לעת - סטיפליו ולואיזה מילר.

 

[Tragedie lyrique]

אם כבר אתה מתקן אותי....

אז תקן על הסוף ותספר לפורום שהאחרונה בתקופה הראשונה היא סטיפליו. ואני מתנצל על הבלבול הרגעי בהודעה שעברה. מקבת אכן נמצאת בשלהי התקופה הראשונה. ואילו סטיפליו מסיימת אותה.