אוצר מפעלי ים

[אתי אברהמי]

אוצר מפעלי ים

יש התארגנות של בעלי מניות על שם ואחרות.
פרטים תוכלו לקבל אצל הוועד שמונה
[email protected] OMI
אצל איתן
[email protected]

העבירו הלאה ייתכן וישנם עוד מחזיקי מניו שאינם מודעים לנושא.
תודה

 

[f3awb]

ידוע לך אולי על התארגנות דומה לגבי "החברה לפיתוח ת"א" ?

 

[אתי אברהמי]

לצערי לא.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

אוצר מפעלי ים [נמל ת"א] - סטטוס והתייחסות.

למי שאינו יודע , הסבר ...
אוצר מפעלי ים היא חברה ממשלתית . שהוקמה בשנת -1936 תחת שלטון המנדט הבריטי על מנת להקים את נמל תל אביב ו"יריד המזרח" הצמוד אליו, החברה תפעלה את הנמל..לצורך כך הוקצו אדמות בסביבה ע"י המנדט הבריטי.

קדמה לפעילות זו הקמת "יריד המזרח" בשנת 1933 באיזור נמל ת"א כששלטון המנדט מקצה 100 דונם באיזור שפך הירקון לים לטובת המתחם, פעילות היריד פסקה בשנת 1936 בעקבות האירועים שקדמו למלחמת העולם השניה, במלחמה שימשו המבנים כמחסנים לצבא הבריטי ומתחם אימונים.

הרכב המניות באוצר מפעלי ים, המפעילה את מתחם נמל תל אביב :

המדינה מחזיקה ב־82.2% ממניות החברה.

עיריית ת"א מחזיקה ב־0.83% מהבעלות.

בעלי מניות פרטיים מחזיקים ב־16.89% ממנה

לעירית ת"א חובות עבר לרמ"י בהיקף של כ - 300 מיליון ש"ח [נכון לשנת 2015] בעבור הפעלת "אוצר מפעלי ים".

הנמל היה פעיל עד שנת - 1965 ואז הופסקה פעילות הנמל שפעילותו הועברה לנמל אשדוד החדש, והחברה נותרה לנהל את שטח המקרקעין והפעילות העסקית בתחום הנמל - ראו את האתר - http://www.yarid-hamizrach.co.il/

אוצר מפעלי ים מפעילה כ- 90 דונם של שטחים מסחריים בנמל תל אביב . 16.89% מהון המניות נמצא בידי אנשים פרטיים , רובם נפטרו ויורשיהם כלל לא מודעים לזכויות שלהם בנמל.
בידי החברה רק רשימה שמית, ללא מספרי זהות של המחזיקים הפרטיים. [שמחזיקים ניירות המוכיחים שהם יורשי המנייה כחוק]
לדוגמה - בשנת 2013 החברה הרוויחה כ- 11.4 מיליון שקל מתוך הכנסות של 44.5 מיליון שקל מהשכרת שטחים וחניונים. ההון העצמי שלה בסוף אותה שנה עמד על 111 מיליון שקל.

בדירקטוריון החברה : 9 מתוך - 12 חברי ההנהלה הם נציגי המדינה ו - 3 הם נציגי עיריית תל אביב, לבעלי המניות הפרטיים אין כלל יצוג.

אחת מהיורשות היא רחל מלצקי-איצקוביץ שכינסה את חבורת היורשים בביתה שלחוף הים בתל אביב, אומרת: "זאת הירושה של הוריי - ואני עצמי כבר לא כל כך צעירה. כבר שנים שאני רצה מאסיפה כללית אחת לדיון בבתי המשפט בכל הערכאות שהעניין שלנו מתגלגל בהן כבר כמעט 15 שנה. הגיע הזמן שלפחות אני אהנה מהמניה. בינתיים זה ממש עושק של המיעוט על-ידי המדינה".

קבוצה אחרת בראשות חיים פניני, שירש את המניות מאביו. הגישה בשנת -2004 תביעה ייצוגית [בשם כל בעלי המניות] - אלא שמאז היא מתגלגלת בבתי המשפט. ב-22 בפברואר 2016, התקבלה החלטה בביה"מ העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים,
וכך כתב המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין: "...סוגיית בעלי מניות המיעוט בחברה צריכה להיפתר גם בלא קשר לפסק הדין העומד לפתחנו, וככל שלא תסתיים בצורה הוגנת ואפקטיבית בהליך זה. אין צורך בחוש הנבואה (שנמסר לאחר החורבן לשוטים) כדי להעריך כי לא ייתמו התדיינויות אין קץ, אם לגבי בעלי המניות המערערים ואם לגבי אחרים, ואינטרס כל הצדדים צריך להיות לסיימן".
עוד הוסיף השופט רובינשטיין: "נבקש עדכון באשר להתקדמות המשא ומתן בשלב ראשון עד סוף מארס 2016. באותה נקודת זמן יתברר אם יש צורך בשירותי גישור, אף שאנו מקווים כי הצדדים יתקדמו בעצמם. דרושים רצון טוב והיגיון מכל הצדדים, הן באשר לנכונות והן באשר לציפיות".

דחיית בקשה לתביעה יצוגית שניתנה ב-2015 [לאחר 11 שנים של הליכים משפטיים]- http://www.ruling.co.il/כתבן-ואח'-נ'-אוצר-מפעלי-ים-בע"מ-ואח'_9ca64893-3b1a-48ad-880c-252da34ca9df

הבעת עמדה שלי בנדון :

היא צודקת, עיריית ת"א מסתירה מידע חיוני מבעלי מניות המיעוט ולדעתי גם החוב ההיסטורי לרמ"י הוא חלק בלתי נפרד מרצון הרשות לסלק מהדרך את בעלי המניות הפרטיים ע"י הצגת חובות במקום רווחים.

עירית ת"א רואה בבעלי המניות אבן ריחיים על צווארה, והיא מנסה להתיש את בעלי המניות ככל שתוכל ולמזער את רווחיה כדי להוציא אותם מתוך החברה.

נכסי החברה מוערכים בשווי של מעל מיליארד ש"ח אך עיריית ת"א מציגה רק חובות עבר לגורמים שונים ואף הקטינה במהלך השנים את שטחי המקרקעין ששייכים לחברה מאז הקמתה.

לי ברור שהמדינה ועיריית ת"א אינם מוכנים להתחלק עם בעלי המניות בשווי המקרקעין במתחם ויציאו להם בסופו של דבר סכומים מגוחכים כמוצא.

הבעייה המרכזית היא שיש כ-15 אלף בעלי מניות מיעוט שחלקם הוא שבריר אחוז משווי המניה וכתוצאה מכך עקב פיצול בין היורשים לא ניתן לרכז מאמץ ולתבוע את המגיע ליורשים בזכויות החברה או בנכסיה הרבים.

סוגיית מניות היסוד, עיריית ת"א מחזיקה בכ-0.83% מהמניות הרגילות, אך ברשותה מניית יסוד שמעניקה לה זכויות ניהול הרבה מעבר להיקף זכויותיה האמיתיות בחברה, לכן קיים תהליך בו המדינה תמכור ב"נזיד עדשים" את זכויותיה בחברה ותשאיר את עיריית ת"א כבעלת מניות הרוב בחברה [ומניות היסוד] ואז תוכל להתנהל ככל העולה על רוחה בחברה ובבעלי המניות הפרטיים.

הבעייה המרכזית - רוב מחזיקי המניות כלל לא יודע שיש ברשותו מניות ומשמעותם ולכן עד כה לא מוצו זכויותיהם כחוק, את זה מנצלות המדינה ועיריית ת"א.

====================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914

 

[אתי אברהמי]

כל מה שרשמת אמת.

מתישים את בעלי המניות ויורשיהם. לי יש רשימה של 124 אנשים שמכותבים ברובם ומחזיקים מניות חלקם על שם חלקם מניות רגילות.
יש הרבה בסתרת מידע מהציבור "השקט".
בידי הציבור עד כמה שאני הבנתי יש 16 אחוז , זה לא מעט.
רחל איצקוביץ כינסה פגישה ב-10 לינואר בביתה. לצערי בהיותי רתוקה לכסא גלגלים המקום לא נגיש לי. מצרפת סיכום המפגש שנשלח אלי במייל
בתקווה שעוד אנשים יחברו.
עדין אין עומדן של שווי מניה.
לא פשוט.
צרפתי חלק ממה שנמצא באינטרנט בנושא לנוחיות הציבור.
אלי יחד נצליח המאבק הצודק.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

לדעתי משרד עוה"ד גובה שכר לא ראוי החורג מהנורמה.

בקוראי את הסכם שכה"ט נדמה לי ש-25 אחוז [יחד עם השמאי] והוצאות נוספות שידרשו לטובת משרד עוה"ד הוא שכר גבוה מאוד.

האם נבחנו אופציות נוספות ?

 

[אתי אברהמי]

תשובה שקבלתי מהוועד לשאלתי

בדיוק בנושא זה בו אני מתלבטת.

30 אחוז זה אכן לא מעט אבל זה עדיין משאיר 70 אחוז אצלך ביד!
עו״ד סוכובולסקי והשמאי קמיל הם בעלי מקצוע רציניים וראשונים במעלה
והצלחנו בעמל רב שיפעלו וישקיעו זמן רב ומאמצים רבים ללא כל תשלום או התחייבות מצידנו אלא על בסיס הצלחה בלבד.

הדברים כרגע ברורים וסגורים וקיבלו את ברכת הנציגות כמו גם בעלי המניות ומיותר כמו גם מאוחר בשלב זה לדון לבדוק או לשנות דברים
כל שנותר לך כרגע הוא לחתום ולהצטרף ל-100 בעלי מניות שכבר חתמו ולחזק יותר את הקבוצה המאורגנת .
אני פניתי לתנועת אומץ בה אני חברה שנים ובקשתי התערבותם בנושא. לדעתי יש כאן הרבה נסתר על הגלוי.
http://www.ometz.org.il/contact.asp
חייבים להעלות כתבה בטלויזיה לגבי אותם שאין להם תקשורת אינטרנטית ויש רבים כאלו.
ככל שמספר המצתרפים יגדל הסיכוי טוב יותר.
גילוי נאות, אני לא בוועד.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

התנערות המדינה מבעלי מניות המיעוט ב"אוצר מפעלי ים".

המדינה מתנהגת כאחרון העבריינים בסוגיית הבעלות על קרקעות מתחם הנמל - ראו קטע מההחלטה בביהמ"ש שבנדון :
"אף שלאמ"י זכויות בנכסי מקרקעין מהיקרים ביותר בנמצא, היא מעולם לא הסדירה את זכויותיה הקנייניות בלשכת רישום המקרקעין. כיום, הן מינהל מקרקעי ישראל והן חברת אתרים טוענים לזכויות במקרקעי אמ"י".

המשמעות היא שהמדינה לכאורה שולטת בחברת "אוצר מפעלי ים" כשלטענת נציגי המדינה בביהמ"ש, הקרקעות כלל אינם בבעלות החברה ומעמדה הוא כשל "בר רשות" [כלומר כמו החקלאים] והרי האדמה הועברה לבעלות החברה בכובעה הקודם כחברה בריטית תחת שלטן המנדט, ומדינת ישראל נכנסה תחת נעלי השלטון הבריטי דאגה למסמס את רכוש החברה מתוך ידיעה שיש בחברה זו בעלי מניות פרטיים.

בערעור לבית המשפט העליון , כתב כב' השופט ד"ר אשר גרוניס ):
..."3. הנמל הימי של תל אביב נפתח באופן רשמי בשנת 1938. החברה הפעילה את הנמל מהקמתו ועד שנת 1965. בשנה זו החל לפעול נמל אשדוד ושר התחבורה הורה בצו על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה בנמל תל אביב.

עם סיום פעילות הנמל ה"קלאסית", התמקדה פעילותה של החברה בניהול אזור הנמל. כאן המקום לציין, כי מאז הקמתה נמסרו לחזקתה של החברה שטחים שונים באזור הנמל, אשר שאלת זכויותיה של החברה בהם עומדת ביסוד המחלוקת.

כיום מחזיקה החברה במתחם של כ-90 דונמים ברצועת החוף בצפון של תל אביב (להלן – שטח הנמל). החברה עוסקת בהשכרה של שטחים ומבנים בשטח הנמל, וכן בתחזוקה ובפיתוח של שטח זה.
לטענת המדינה, שאינה שנויה במחלוקת, תמונת הזכויות המשתקפת כיום ממרשם המקרקעין היא כדלהלן:
על שם החברה רשומים 3 דונמים בלבד משטח הנמל.
רוב שטח הנמל רשום על שם המדינה. כמו כן, רשומים חלקים מהשטח על שם הקרן הקיימת לישראל, עיריית תל אביב וגורמים פרטיים.

לגבי חלק מהמקרקעין הנמצאים בבעלות המדינה או הקרן הקיימת לישראל נחתם חוזה חכירה בין החברה לבין מינהל מקרקעי ישראל . יתרת השטח מוחזקת על ידי החברה ללא הסכם כתוב.
4. בשנת 1973 פורסמה הודעה על הפקעה לגבי שטחים רבים באזור הנמל על ידי החברה הממשלתית "אתרים", וזאת מכוח הרשאה שניתנה לה על ידי שר האוצר לפי סעיף 22(2) לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943.
בשטח שהופקע נכלל, בין היתר, שטח הנמל, כולו או רובו. ההפקעה התבצעה לצורך הוצאתו לפועל של פרויקט שנודע בשם "עיר ימים" או "מרינה סיטי"....

5. אחת הסוגיות המרכזיות הנמצאות בלב ההליך היא שאלת זכויותיה של החברה על המקרקעין הנכללים בשטח הנמל. בעניין זה מציגים הצדדים עמדות מנוגדות. לשיטת המדינה, הרישום במרשם המקרקעין משקף באופן מלא את תמונת הזכויות על שטח הנמל. היינו, החברה היא בעלים של שלושה דונמים משטח הנמל בלבד.

כמו כן, יש לה לחברה זכות חכירה במקרקעין שלגביהם נחתם חוזה חכירה עם המינהל.
באשר ליתרת השטח המנוהל על ידי המינהל, סבורה המדינה כי על החברה לשלם למינהל דמי שימוש ראויים בגין השימוש בו לאורך השנים. לטענת המדינה, עוד מאמצע המאה הקודמת התקיימו מגעים בין החברה לבין המינהל בנושא זה ואף הושג הסכם עקרונות שלא יצא אל הפועל.

בשנת 2003 הגיש המינהל לחברה דרישת תשלום בגין השימוש שעשתה בשטח הנמל בשבע השנים שקדמו למועד הדרישה (תוך שמירת הזכות לגבות מעבר לכך). דרישת התשלום הסתכמה בסך של 84,747,053 ₪. המדינה מציינת, כי החברה ככל הנראה חולקת על הדרישה, אולם טרם הגישה עמדה מנומקת בעניין זה.

אתם מבינים ?
הרשות השלטונית מנסה להרתיע את יורשי המניות באמצעות דרישה לתשלום חובות עבר שעלולים לכאורה להפוך את המניות לחסרות ערך ואולי אף לדרדר את בעלי המניות ולהפכם לחייבי כספים לרמ"י... כך לכאורה פועל ארגון פשע.

איך יהודים טובים בשנות ה-30 נענו לבקשה לתרום כסף לתפעול הנמל בתמורה לקבלת מניות [שהיו אז חסרות ערך] שאולי בעתיד יהיו שוות כסף, ובימים אלה מתנערת הבמדינה מאחריותה כלפי יורשי בעלי המניות.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

מיהם בעלי הקרקע במתחם הנמל בת"א ?

פסה"ד של השופטת ברון שהתירה תביעה יצוגית בוטל ע"י העליון והוחזר למחוזי כשהשופטת בינתיים יצאה לגימלאות וה"גחלים הלוחשות" הועברו לכאורה... לשופט נוח יותר למדינה.

עוד קטעים מההחלטה בביהמ"ש המחוזי שדחה את הבקשה למתן אישור לתביעה יצוגית...[השופט פרגו]

בתצהירו מיום 16/6/2013 של עו"ד יואל מורה העובד במנהל מקרקעי ישראל, מופיע פירוט של זכויות במקרקעין, בהתאמה לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, וכן פירוט זכויות החכירה אשר היו לאמ"י על מקרקעין אלו :
"זכויות המדינה במקרקעי נמל תל אביב"

שטח נמל תל אביב כולל כ-91.5 דונם בגושים 6962, 6964, 6965 ו-7458 (לאחר הסדר).

מתוך השטח הנ"ל, כ-82 דונם בבעלות המדינה, כ-1 דונם בבעלות קק"ל וכ-2 דונם בבעלות חברת אוצר מפעלי ים (להלן: "החברה").
...

סך הכל כ-83 דונם בבעלות מדינה וקק"ל, ובניהול מנהל מקרקעי ישראל.
[כמופיע בנסחי רישום התומכים בעובדות המפורטות בתצהיר זה]

לחברת אוצר מפעלי ים יש 3 חוזי חכירה אשר אינם בתוקף, המתייחסים ל-3 החלקות שבבעלות קק"ל כמפורט להלן:
א) גוש 6962 חלקה 70 – חוזה חכירה לשטח 466 מ"ר. בגין הנכס הנ"ל קיים לחברה חוזה חכירה לתקופה החל מיום 01/07/57 ועד ליום 30/06/06 למטרת "משרדים". במסגרת הסדר קרקעות בנמל נרשמה חכירה על שם "מרין טרסט לימיתד" בגין נכס זה, והערה בדבר הפקעת "אתרים".
יצויין, כי השטח הרשום של חלקה 70 הוא 143 מ"ר בלבד (קטן, כאמור, משטח החכירה).
ב) גוש 6962 חלקה 71 – חוזה חכירה לשטח 463 מ"ר. בגין הנכס הנ"ל קיים לחברה חוזה חכירה לתקופה החל מ-01/56 ועד ליום 30/09/05 למטרת "משרדים". במסגרת הסדר קרקעות בנמל, נרשמה החכירה על שם החברה בגין נכס זה, והערה בדבר הפקעת "אתרים".
ג) גוש 6962 חלקה 72 – חוזה חכירה לשטח 151 מ"ר. בגין הנכס הנ"ל קיים לחברה חוזה חכירה לתקופה החל מ-01/01/38 ועד 31/12/86. מטרת החכירה: "בגין הדרוש לשירות הנמל בת"א". במסגרת הסדר קרקעות בנמל, נרשמה החכירה על שם החברה בגין נכס זה, והערה בדבר הפקעת "אתרים".

הנה כי כן, כמפורט בתצהירו של עו"ד יואל מורה ובנסחי רישום המקרקעין, הבעלות במקרקעין נשוא הדיון, הינה של מדינת ישראל (רמ"י).

חוזי החכירה אשר היו ל אמ"י על מקרקעין אלו, הסתיימו זה מכבר, ולא חודשו.
לאמ"י זכויות בעלות על כ-2 דונם בלבד (2,639 מ"ר, כטענת המבקשים/התובעים).
[עד כאן הציטוט]

מה קרה כאן ?
עיריית ת"א הפקיעה את הקרקע והעבירה אותם לניהול חברת "אתרים" שבה אין בעלי מניות פרטיים וכך נבלעה הבעלות הפרטית בקרקע כפי שיועדה בתקופת המנדט הבריטי .

עוד טענה נציגת המדינה בהליך ...בדברי הסיכום כותבת עו"ד עדי בר-טל - [ב"כ מדינת ישראל]:
"27. הליכי הסדר המקרקעין התבצעו לפני שנים. חלקם מכח הסדר ישן (כעולה מנסחי רישום המקרקעין) וחלקם נערכו בשנת 1960, 1989 ו – 1994. המבקשים יכלו לבדוק לכל אורך השנים את סוגיית רישום הבעלות על המקרקעין ואף אחד לא מנע מהם לקיים בדיקה שכזו. המבקשים אף יכלו להגיע לאספות הכלליות של אמ"י ולהעלות סוגייה זו ולבקש בדיקתה. בפועל, הם לא עשו דבר ואף לא בדקו את הרישום משך עשרות שנים.
סעיף 124 לחוק המקרקעין קובע כי הפנקסים המתנהלים בלשכת רישום המקרקעין יהיו פתוחים לציבור הרחב אשר יכול לעיין בהם. לא ניתן כיום, לאחר שחלפו עשרות שנים ממועד ההסדר ורישום המקרקעין ע"ש המדינה, לטעון כי המבקשים לא ידעו שהמקרקעין אינם רשומים ע"י אמ"י, וכי אמ"י הייתה צריכה להירשם כבעלים. כאמור, טענה זו היתה צריכה להיטען עד 7 שנים לאחר תום הליכי ההסדר, קרי, לגבי חלק מהמקרקעין בשנות ה – 60, ולגבי חלקם בסוף שנות ה – 90".

התייחסות.
הנה כי כן המדינה מבצעת ב"חושך" הליכי רישום מקרקעין מתקנים וסבורה שעל בעלי המניות היה לעקוב אחרי השינויים ולא להמתין להתיישנותם...מדהים...

לדעתי, שוב...סוגיית הבעלות במקרקעין נדחתה עד למועד הזדקנותם/מותם של בעלי המניות, ועכשיו...לעמדתם חלה התיישנות על תביעת השבת הזכויות במקרקעין.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

סיכויי התביעה נגד המדינה ועיריית ת"א... ובכלל.

מקריאה של ההחלטה אני קובע ש...סכויי הצלחת התביעה כאמור קלושים מאוד עקב פירוט הנסיבות שבהחלטה, ובאם לא ימצאו מסמכים היסטוריים המוכיחים את בעלות החברה ההיסטורית [ובעלי מניותיה] באדמות המתחם, אזי סיכויי התביעה להצליח פשוט אינם קיימים, הכל מוביל לצערי לכך שמרכיב הבעלות בקרקע מעולם לא נרשם ע"ש החברה ולכן קל להציגה כ"ברת רשות" בלבד, ולכן נכסיה הם שוליים ולא ישאו כל רווחים לבעלי המניות הפרטיים.

ראו הפניה בנקודה זו להחלטה כאמור :
מבלי לגרוע מהאמור לעיל, כדי שסעיף 23 לחוק יחול, על מקים המחוברים לסבור בתום לב בעת הקמת המחוברים, כי הוא הבעלים של הקרקע.
סעיף זה אינו חל בענייננו, מקום בו אף המבקשים מצרפים מסמכים המעידים על כך שאמ"י ביצעה בניה ופיתוח של המקרקעין, ובמקביל ניהלה מו"מ לצורך רכישתם.

אמ"י היתה מודעת לכך שהיא אינה הבעלים של המקרקעין, ובכל זאת מצאה כי יש לבצע את הפיתוח והבניה. בשים לב, כי אמ"י אף הרוויחה מהשקעות אלו וגבתה כסף מפריקת הטובין, אחסנתם וכו'.

כאן מפעיל השופט שיקול דעת ומעדיף את טובת הציבור על טובת בעלי המניות.
"רכישת המקרקעין כיום, חרף ההתיישנות, תגרום לנזק למדינה אשר תכננה תוכניות למתחם וכיום לאור החלטת הועדה לענייני הפרטה, אמור המקרקעין להימכר לחברת אתרים אשר תפעיל את כל המתחם והוא לא יפוצל בין מספר חברות ניהול"

נקודה אחרונה...לצערי האישי...גם בהינתן החלטה בעתיד שבעלי המניות יקבלו פיצוי בגין המניות שברשותם, הסכום שיקבל בעל מנייה אחת הוא כ - 150 עד 300 ש"ח ...האם בשביל סכום שכזה כדאי לפעול ?

ולכן אני ממליץ לבחון היטב את משרד עוה"ד הנ"ל ולבחון מה האיסטרטגיה שאיתה הם הולכים להגיש תביעה חוזרת נגד המדינה ומה סיכוייה בכלל .

 

[הנדלניסט מהבקעה]

קצת מידע היסטורי על מניית "אוצר מפעלי ים בע"מ.

אוצר מפעלי-ים בערבון מוגבל
The Marine Trust Limited

חברת אוצר מפעלי-ים בע"מ, הוקמה בשנת 1936. במילה "אוצר" הכוונה ל"בנק".

אכן, החברה הוקמה במטרה לשמש חברת מימון להקמת נמלים עבריים בארץ ישראל ולתחזוקתם, עבור היישוב היהודי.

המטרה הראשונה היתה הקמת נמל תל-אביב , הנמל העברי הראשון בעיר העברית הראשונה כחליף לנמל יפו שנמצא בשליטה ערבית עויינת.
לשפר את כלכלת הישוב היהודי בארץ-ישראל, לכן נתנו הבריטים הסכמתם לפתיחת מזח בצפונה של תל-אביב , שיאפשר פריקת הסחורות, ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט.

רישיון ההפעלה ניתן ב- 15 במאי, 1936, לחברת אוצר מפעלי-ים בע"מ.

לצורך גיוס כספים מהציבור להקמת הנמל הוקמה החברה והציבור נקרא לרכוש את מניותיה.
לממשלת המנדט ולעירית תל-אביב ניתנו ב-1936 מניות שליטה (50% מן המניות, כיום מניות יסוד), ושאר המניות (מניות רגילות בנות 1 לא"י) נמכרו לציבור.
בידי הציבור - 63,000 מניות בשווי [1] לא"י אחת [נכון לשנת 1936]

המניות הרגילות הונפקו, בחלקן כמניות על-שם ובחלקן מניות למוכ"ז. לאחר הקמת המדינה הועברו מניות ממשלת המנדט לממשלת ישראל והחברה הוגדרה כחברה ממשלתית, כאשר תמצית הדוחות הכספיים שלה מתפרסמים באתר של רשות החברות הממשלתיות.

ב-21 בדצמבר, 1936, עם סיום תוכנית ההכנה לנמל הסירות, נערכה מסיבה חגיגית באולם התערוכה בתל-אביב. בכתבה שפורסמה בעיתון 'דבר', נכתב, כי קרוב ל-3,000 איש מילאו את אולם הקונצרטים של הוברמן בתערוכה, למרות הגשם השוטף שירד באותו ערב. בין אורחי הכבוד היו טוסקאניני ואשתו ומר הוברמן. לסיום, ניגנה התזמורת את "התקוה" ומזכיר אוצר מפעלי-ים – מר קורנפלד, עלה והכריז: "יחי נמל תל-אביב", וכל הקהל קרא אחריו.

נמל תל-אביב נפתח רשמית ב- 23 בפברואר, 1938.וב- 3 בנובמבר, 1965 הופסקו עבודות הפריקה והטעינה, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד.

חברת אוצר מפעלי-ים מנהלת את נמל תל-אביב מיום הקמתו, ומשנת 2001 אחראית על תהליך השיקום והפיתוח, במהלכו עוצב הנמל מחדש, והפך מאתר היסטורי למקום מפגש ובילוי חווייתי.

על התעודה/מניה חתום אליעזר זיגפריד הופיין (1881-1957), ששימש כנשיא החברה. הופיין, שימש כמנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה בשנים 1925-1947. הוא היה רואה חשבון בהכשרתו ולפי מנהג רואי החשבון באותה תקופה, נהג לחתום בעט בצבע ירוק. אולם, בתעודה מופיעה רק חתימתו המודפסת, אותה ניתן לראות גם על שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל, משנת 1948 (סדרת בנק אנגלו-פלשתינה).
מניה אחת - http://www.bia.co.il/heb/popup.php?img=../../var/img/lego/big/230&id=609&cm=230&height=480

דוח כספי לשנת 2007 - http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/9445C865-F947-46C3-B628-4E73E53137FB/0/25.pdf

2 מניות שנמכרו כמוצגים היסטוריים בשנת 2015 ב- 425 דולר - https://il.bidspirit.com/portal/#!/...4b01c8718b66687/lot/55e0416ce4b0ce0aee9dc695/

תיאור תיק
התכתבות בנושא חוזה לבנייה של כלי-שיט עבור חיל הים המלכותי (הבריטי) ע"י חברת אוצר מפעלי ים - תל-אביב בע"מ.
מספר תיק לציטוט
ISA-MandatoryOrganizations-MandateTrainsPorts-000l2b0

תיאור תיק
התכתבות בנושא הודעות שהוצאו ע"י חברת אוצר מפעלי ים בערבון במוגבל - חברת הניהול של נמל תל-אביב. [שנים 1938 עד 1939]
מספר תיק לציטוט
ISA-MandatoryOrganizations-MandateTrainsPorts-000kh6y
מבט במסמכים - http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800225ef/File/0b07170680a861ed

לשכת המנהל - אוצר מפעלי - ים בע"מ, תיק מתאריך 1/1/1960 עד תאריך 31/12/1962

הערה...יש לי תחושה לא נעימה שמהגנזך "נעלמו" מסמכים רלוונטיים בנוגע למכירת המניות בחברה ועוד חומר מימיה הראשונים של הקמת המדינה.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

מאגרי מידע חיצוניים לעניין חברת "אוצר מפעלי ים"

מסמכים חיוניים לתביעה עתידית -

אוצר מפעלי ים. תקנון ותקנות, פרוטוקולים, דו"חות כספיים והתכתבות 1929- 1953 KH4\7564

אוצר מפעלי ים. תקנות ותקנון, דו"חות ומאזנים, התכתבות וקטעי עיתונים 1935- 1942 KH4\7563

אוצר מפעלי ים 1942- 1942 S9\2013
פרוטוקולים,התכתבות על הפעלת נמל תל אביב, סקירות פעילות של "אוצר מפעלי הים" וקטעי עיתונים 1938- 1947 S9\284\2

אוצר מפעלי ים, תל אביב. דו"ח מאת יצחק כץ ושמעון טל בדבר חקירה בענייני חלוקת העבודה בין ארגוני העבודה בנמל תל אביב, והתכתבות בין אליעזר זיגפריד הופיין ... 1938- 1940 L51\1929

מלוה קרן היסוד - ענייני יצוג אפ"ב על ידי קרן היסוד באסיפות בעלי מניות של חברת אוצר מפעלי ים. רשימות נכסים של מפעלי ים במאזני קרן היסוד, התכתבות של אפ"... 1939- 1945 L51\1380

אוצר מפעלי ים, תל אביב. הצעות הסכם עבודה, תזכירים לענייני שכר והתכתבות עם גורמים שונים הקשורים לספנות. כולל התכתבות של אליעזר הופיין עם סניף אפ"ב בלונ... 1937- 1938 L51\1631

אוצר מפעלי ים, תל אביב, ענייני הרחבת שטח הקרקע של נמל תל אביב. הסכם בין החברה לבין ישראל טיבר, זכרון דברים בין זיגפריד זלהיימר ופושטר לבין שיפמן - מהנ... 1936- 1938 L51\1633

אוצר מפעלי ים, תל אביב. דין וחשבון מאת שמעון טל (01.03.1938) ומאזנים בעניין חברת "פריקה", תל אביב 1938- 1938 L51\1629

אוצר מפעלי ים, תל אביב. תזכירים ודו"חות שונים לחברי ההנהלה, דו"חות כספיים, התכתבות בין הנהלת נמל תל אביב ואליעזר זיגפריד הופיין לבין זיגפריד ון וריסלנ... 1938- 1940 L51\1934

אוצר מפעלי ים, תל אביב. בקשות עבודה והתכתבות עם גורמים שונים בעניינים הקשורים לנמל תל אביב, בפרט של סניף אפ"ב בתל אביב עם אמ"י, של אליעזר הופיין עם זי... 1938- 1940 L51\1932

אוצר מפעלי ים, תל אביב. דו"חות כספיים, תזכירים ודו"חות על ענייני נמלי תל אביב וחיפה, על הצעות ההרחבה בנמל תל אביב, חוות דעת הוועדה הטכנית של אמ"י לגבי... 1939- 1939 L51\1928

תאור: אוצר מפעלי ים, תל אביב. תזכירים, זכרון דברים, קורות חיים, פסק דין בקשה לפירוק החברה על ידי הרביזיוניסטים, קטעי עיתונים. התכתבות בעניינים הקשורים לספנות, בין חבר מנהלי החברה ואליעזר הופיין לבין נציגי מוסדות שונים, כולל ועד הקהילה בירושלים, ועדת ריכוז ה"פריקה", חברה לשירות ימי עתיד בחיפה, לשכת המסחר תל אביב ויפו, המזכיר הראשי של נמל תל אביב והנציב העליון, מאיר דיזנגוף, דוד רמז, ישראל רוקח, אליעזר קפלן ואחרים
שנים:1937- 1938

תאור: חברה לפיתוח תל אביב. הסכמים והעתקי חוזים בין ישראל טייבר לבין חברות שונות, כולל "מסחר ותעשיה", חברה לפיתוח תל אביב, "אוצר מפעלי ים", רשימות אדמות ובעלי מניות, התכתבות עם הסוכנות היהודית, בנק אשראי וקרן קיימת לישראל - שנים:1935- 1936

תאור: דוח"ות ופרוטוקולים של אוצר מפעלי ים - שנים:1945- 1946

 

[הנדלניסט מהבקעה]

לא מגיע אפילו תודה קטנה ?

 

[f3awb]

אתה אוצר אמיתי

הלכתי בעקבות הקישורים ובלינק הגעתי לתיק שאין בו מסמכים,רק כריכה(צהובה),
יש לך מושג מדוע זה כך ?

בסוף ההודעה שלך כללת התיחסות עם תמרור אזהרה גם ל"חברה לפיתוח ת"א" ,
האם יש קשר בין שתי החברות ?
האם תוכל לתת לינק למסמכים הקשורים לחברה לפיתוח ת"א ?
האם תוכל לתת לינק למסמך הספציפי המוזכר בתמרור האזהרה או כל מסמך אחר
המקשר בין ישראל טייבר לחברה לפיתוח ת"א ?

בתודה מראש
י

 

[הנדלניסט מהבקעה]

מסמכים היסטוריים הקשורים בחברה לפיתוח ת"א.

החברה לפיתוח תל אביב (פית"א) הוקמה בשנות ה-30 ובבעלותה מגרשי התערוכה הישנים, בשטח כולל של כ-60 דונם.

בעלי החברה הם המוסדות הלאומיים (כ-90%), בעלים פרטיים או יורשים (כ-9%) ועיריית תל אביב (1%).

אף ששליטתה של עיריית תל אביב בחברה זניחה, יש לה ייצוג בולט בדירקטוריון. על פי הסכם מ-64' מחצית מ-12 חברי הדירקטוריון הם נציגי המוסדות הלאומיים ומחציתם נציגי העירייה.

בשנת -1973 הופקע כל השטח של מתחם הנמל והחוף הכולל את שטח מגרשי התערוכה הישנים ונמל תל אביב שנוהל על ידי חברת אוצר מפעלי ים. ההפקעה בוצעה על ידי חברת אתרים, חברה עירונית ממשלתית בבעלות שווה של עיריית תל אביב ומשרד התיירות. מטרת ההפקעה היתה הקמת פרויקט "עיר ימים".

גם כאן נעשה ניסיון לפגוע במחזיקי המניות הפרטיים בדומה למחזיקי המניות באוצר מפעלי ים.

מסמכים שאותרו :

השר ישראל רוקח - חברה לפיתוח ת"א בע"מ - מגרשי התערוכה ת"א
תיק מתאריך 1/6/1953 עד תאריך 31/8/1953
פרוטוקול של ישיבת הנהלת החברה לפיתוח תל-אביב בע"מ (מגרשי התערוכה, תל-אביב), שני מכתבים מהחברה לשר הפנים ישראל רוקח בצרוף דו"חות של החברה. מספר תיק לציטוט - ISA-MOIN-minister-000tfl5

 

[f3awb]

אולי לא הבנתי את התשובה ולכן אשאל שוב

בתגובה קודמת שלך הוזכרו מסמכים הנוגעים ל "חברה לפיתוח תל אביב" והסכמים והעתקי חוזים
בין ישראל טייבר לחברות שונות,האם תוכל לתת לינק למסמכים הנ"ל או שאולי תוכל לומר היכן ניתן
לראות אותם ?

לחברה יש שני סוגי מניות.

תודה
י

 

[הנדלניסט מהבקעה]

המסמכים נמצאים בארכיון הציוני בירושלים.

 

[אתי אברהמי]

תודה למידע החשוב

 

[f3awb]

אולי תידעי את עו"ד שבעיה דומה קיימת

גם בחברה לפיתוח ת"א (אני חושב ששם אין בעיות שנוגעות לגבי הבעלות על הקרקע),
אולי טיפול בשני מקרים דומים יוזיל עלויות לשני הצדדים .

 

[אתי אברהמי]

ייתכן - אין לי מידע

אתה מוזמן לפנות למילים שנמצאים למעלה
אני בטוחה שיענו לך בשמחה.
שילוב כוחות בהחלט מוזיל עלויות.
והוועד שנבחר מצוי בפרטים שאין לי.
בהצלחה.​