אוקיי אוקיי....

אוקיי אוקיי....

אז הנה גם אני מצטרפת אליכם רשמית!
אמנם החתונה הייתה כבר ב-7.7 ואנחנו נשואים המממממממון זמן... אבל עד עכשיו הייתי במצב הכחשה
לכך שהחתונה נגמרה והיא מאחורינו אז לא הצטרפתי אליכם... למרות שאני מודה שאני מציצה פה מדי פעם ויש פה המון שמות מוכרים מהפורום השכן אז זה כמו לצאת מהבית
ולהכנס שוב לבית נורא דומה...
האמת... כמה שאני מנסה לשכנע את עצמי - אני לא קולטת שאני אישה נשואה....
לא יכול להיות!!!! אולי זה חלום?!?.... מתי מתרגלים כבר?!?... מצד אחד שום דבר הרי לא השתנה.... אבל מצד שני אני כן מנסה להתרגל לשינוי הרשמי.... טוב, זהו, אין לי שום דבר גדול להגיד חוץ מ"שלום" (מילה מאוד גדולה בימינו..... הלוואי שיכולנו להגיד אותה כבר במישור המדיני....)
גלגלית
 

rinutza

New member
אהלן - ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif ואני

יכולה להבין אותך, גם אני עוד לא ממש קלטתי שאני נשואה, נאי עדיין משתמשת בשם המשפחה שלי ככשואלים אותי - אפילו כשאני עם אילן... אני מניחה שבסופו של דבר נתרגל.
 

kisses

New member
היי גלגלית ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני עד היום עוד לא מעכלת שאני נשואה ובעזרת השם עוד שבועיים יש לי שנה כבר. אני עד היום מתעוררת בבוקר ולא מאמינה שאני נשואה ליצור המדהים הזה. לפעמים בא לי לאכול אותו עם כפית.
 

אתי@

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני חושבת שבסוף מתרגלים (אני עדיין לא
)
 

rona25

New member
ברוכה הבאה גלגלית ../images/Emo39.gif../images/Emo141.gif

ושאלתך - לא נראה לי שמתרגלים, לפחות כל עוד כשאין ילדים....
אני עדיין עם שם משפחה ממוקף.... ולפעמים קוראת לעצמי בשם הקודם (מתקופת הרווקות).... ולא קולטת שנשואה שנה וחצי...
אבל נראה לי שכאשר מקימים משפחה מרגישים את זה יותר - אני לא יודעת (עדיין)...
 
תודה לכולכן!../images/Emo140.gif

אז אני רואה שאף אחת פה לא התרגלה עדיין.... ok... אז אני לא כל כך שונה... מעניין מתי אני אצליח להגיד "בעלי" בלי להחנק... (בינתיים כל הזמן יוצא לי "חבר שלי"...) ולאמר את שם משפחתי החדש (עדיין יוצא לי הישן... מה לעשות... קשורה אליו קשרים הדוקים כבר 30 שנה...) בלי עוויתות בעפעף ימין.... בטח אחר כך זה נורא מוזר להתרגל להיות אמא.... בטח כשהילד הראשון שלי (יש זמן... אבל חושבים על זה כבר...) יגיד "אמא" אני אסתובב ואחפש את אמא שלי בסביבה....
גלגלית
 
מענין שכולנו מרגישות אותו דבר

אני נשואה מ- 29.5 (וואו!) והרבה פעמים יוצא לי לדבר על הבית של ההורים שלי כעל "הבית שלנו" כמו: יש את זה בבית שלנו וכאלה. וכל פעם שאני אומרת את המילה "בעלי" אני מרגישה כמו שחקנית בסטנד אפם קומדי שמתחזה לנשואה. ממש כמוך , כל בוקר אני מביטה ביצור המקסים הזה שישן לידי ושואלת את עצמי אם אני עוד חולמת.. וכשהוא אומר "אשתי" אני קורנת כאילו נתן לי באותו רגע את המחמאה הכי גדולה שיכולה להיות.
 

fila

New member
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

אני יכולה להגיד לך שגם אחרי שנה לא ממש התרגלתי לרעיון...
 

Ronnie*

New member
ברוכה הבאה! ../images/Emo39.gif

אנחנו נשואים חמישה חודשים כמעט, וגם אני לא התרגלתי עדיין... בעיקר אני מתלבטת עדיין בעניין החלפת השם, אבל החלטתי לקבל החלטה בעתיד הקרוב מאוד, וגם זה משהו...
 
אח השם... השם... ברוך השם...

אוי כמה שאני מבינה את הבעיה של להחליף שם.... נורא קשה לי עם זה...
ולכי תסבירי לבעלך שקשה לך להחליף שם משפחה בלי להעליב אותו... כך שהוא יבין שזה לא שאת חושבת ששם המשפחה שלו מכוער ומביש...
פשוט, כי את מרגישה שאת מחליפה חלק מהזהות שלך.... זה גורם לי להרגיש פשוט נורא מוזר... כאילו אני חותכת מעצמי את העבר שלי... את המשפחה שלי.... את הילדות שלי ואת החיים שלי מ"לפני"... מצחיק כמה שזה שטותי - וכמה שזה עקרוני לנו באותו הזמן - אה?!?....
 

rona25

New member
דווקא לבעלי לא ממש איכפת

שאני לא ממהרת לאמץ את שמו ועדיין "דבוקה" לשם הישן שלי (שאלתי אותו בערך מיליון פעם אם אכפת לו והוא ענה שממש לא)... יאמר לזכותו שהוא די מתקדם בענין הזה...
 

הילית*

New member
מזדהה איתך

עד היום לא הייתי במשרד הפנים. כרגע אין בכוונתי לשנות את השם. בכרטיס הביקור שלי בעבודה רשומים שני השמות שהראשון הוא שמי המקורי והשני הוא שם של בעלולי. מאחר והשם שליהוא חלק ממני ועשיתי איתו כל כך הרבה אז אין לי כוונה להחליף אותו כרגע. אני יודעת שבעלולי פחות אהב את זה אבל הוא למד לקבל את זה (אני מקווה...). ביננו זה לא מה שחשוב !
 

Ronnie*

New member
בעלי התייאש כבר ../images/Emo13.gif

כל כך שיגעתי אותו עם השאלה "להחליף או לא", שהוא רק רוצה שאני אחליט כבר ואפסיק לשגע אותו... למרות שהוא כן רוצה שאני אחליף, אני יודעת את זה... אבל זה אכן קשה. בעיקר להיות פתאום "מנותקת" מהמשפחה במובן הזה... ולהיות חלק מהמשפחה שלו.
 
תצחקו עלי אבל...

נכון שזה קצת הרגשה כמו בסרטים שמוכרים בחורה
לאיזה שיח והיא עוזבת את אוהל ההורים בנווה המדבר עם כל הפקלאות שלה על גמל חמוד
(נגיד שזה גמל) והשייח לוקח אותה לאוהל של הוריו בנווה המדבר השכן?!?!....
(חם שם...)
 

Ronnie*

New member
משהו כזה... ../images/Emo6.gif

העניין הוא שאני עדיין מרגישה קרובה להורים שלי הרבה יותר מאשר למשפחה שלו (לא שיש לי משהו נגדם, ואחרי שמונה שנים הם בהחלט משפחה בשבילי). אז זה מוזר להיות "שייכת" לצד שלהם, כביכול.
 
../images/Emo45.gifב-די-יו-ק!!!../images/Emo9.gif

הרי אני A! אז איך קוראים לי B?!?!? ועוד מוסיף לעניין העובדה שאנחנו מעדות שונות לחלוטין... (חלק ממה שמשך אותנו אחד לשני... הכהה והבהיר...) אז עכשיו אני עם שם שמתאים לעדה שאני כאילו לא מתאימה לה.... בלי להשמע גזענית כי זו ממש ממש ממש לא הכוונה.... יותר בכיוון של מצחיק... כמו ילדה לא ממש יפה שקוראים לה "יפה"....
 

Ronnie*

New member
נו, אצלי אני רק עוברת

משם אשכנזי לשם אשכנזי... השם עצמו בסדר, אני פשוט לא רגילה אליו בתור השם שלי... ולכן אני מוצאת את עצמי יושבת ומשרבטת על פתקים את השם שלי עם השם החדש, צירופים של שני השמות וכו´, בניסיון להרגיל את עצמי... בסוף זה יעבוד.
 
למעלה