אוקיי... אני א-מינית!!!

אוקיי... אני א-מינית!!!

שלום לכולם.. כבר הרבה זמן שאני מתחבטת בעצמי לגבי זהותי המינית... עכשיו זה רשמי וברור לי יותר מתמיד- אני א-מינית!! מעולם לא הרגשתי משיכה מינית לגבר או אישה, המושג עצמו- דחף מיני/חרמנות לא מוכר לי כלל ולא עושה לי דבר אני כבר בת 21 ומעולם לא התנשקתי ולא קיימתי יחסי מין, וגם לא הרגשתי צורך בכך. להפך- כל הנושא מגעיל אותי, אני נגעלת מלהתנשק.... אפילו מלתת לחברה לטעום לי מהאוכל (למרות שזה לא נראה לי קשור, זה קטע של אסתטיקה יותר...) הבעיה שלי היא שזה מפריע לי חברתית... התרחקתי מכל החברות שלי משום שהמפגשים איתן הפכו לדיבורים של 80% רק סקס סקס וסקס... ובנים ונשיקות וזה נמאס זה פשוט לא מעניין אותי.. ותמיד עולה השאלה- נו התנשקת כבר?? מה??? איך לא??? הן בטח בטוחות שאני לסבית בארון... יש לי רק חברה אחת מהצבא, והיא חושבת שהיה לי פעם חבר אבל יודעת שאני בתולה (שיקרתי כי היינו במסגרת הצבא והתביישתי לומר שלא היה לי חבר מאז כיתה ה' חח...) וגם המשפחה ובעיקר ההורים... מה עם חבר? אני בטוחה שההורים שלי גם שואלים את עצמם איך הבת שלהם כבר בת 21 ועוד לא התנשקה, בתולה, לא הביאה הביתה אף אחד... אתם חושבים שאני צריכה לשבת איתם לשיחה ולהתוודות? ואם כן- איך? מה לומר? איך מסבירים את זה בצורה שהם לא יכנסו להיסטריה?
 

Berethor

New member
ברוכה הבאה

אבל למה לצעוק ?
. 21 ? עכשיו את מבינה למה לא רושמים תגיל ליד הכינוי..
אני לא מסכים אתך בדבר אחד, א-מיניות זה לא זהות מינית, זה חוסר מיניות להבנתי. גם בתור א-מינית יש לך העדפה שאת לא ממשת. כי את לא צריכה או לא רוצה.(או גם וגם). "אני כבר בת 21 ומעולם לא התנשקתי ולא קיימתי יחסי מין, וגם לא הרגשתי צורך בכך." מצויין אין בכך שום בעיה להפך, וזה שלא הרגשת צורך(לא פיזי ולא רוחני) מראה שאין לך שום סיבה לעשות את זה. בטח שלא כדי להוכיח משהו או מלחץ של מישהו. הבעיה שלך זה לא שזה מפריע לך חברתית, הבעיה האמיתית היא בחברה עצמה, בשום אופן לא בך. כאשר תפנימי את זה גם היה לך הרבה יותר קל לקבל עצמך ואת א-מיניותך ולהפנות תאשמה למי שצריך(במקרה הזה לא לעצמך!). אם החברות האלה שלך מדברות 80% רק על סקס, קודם כול הן לא שונות בהרבה מזכרים שמוקים, דבר שני זה מראה בדיוק את רמת האינטליגנציה שלהן(ששואפת ל0), דבר שלישי זה מראה כמה טמטום שאת חוסכת מעצמך בזה שאת א-מינית ודבר רביעי ואחרון, זה שאת מתרחקת מחברות כאלה את במלא לא מפסידה כלום(לא רק בתור א-מינית), זה מצויין. שואלים אותך אם התנשקת ? אל תעני או תעני שכן, רק כדי שירדו ממך. איך לא ? לא יצא, לא רציתי, הוא התאבד רגע לפני..ולא הספקנו..
. את מודעת לזה שלא אמורים לשאול אותך כאלה דברים נכון ? לי זה נראה כמו חוצפה חסרת גבולות כול השאלות האלה, וחדירה לפרטיות. מה שכן זה אוליי בגלל שאת שותפה פסיבית בשיחות שלהן אז הן גם שואלות אותך בתור אנחנו אמרו עכשיו תורך, אז תתרחקי מזה וזהו. תני להן להבין שאתך לא מדברים על זה שישנו נושא או שלא יצפו ממך לתגובה, כי את לא מחוייבת בכלום כי ככה את וזה בעיה שלהם ששתפו אותך, את לא ביקשת. חושבות שאת לסבית ? שיחשבו, אם שואלים את מוזמנת לענות שכן או שלא, או שלא אכפת לך מה הן חושבות. בקשר לחבר טוב ששיקרת, במיוחד כי הרגשת לא נוח לומר שאת לא צריכה גם, חסך לך תחקיר של למה, איך ומדוע. אין לך מה לתבייש. המשפחה ובעיקר ההורים זה טבעי, במיוחד אם את ביחסים טובים אתם. כולם עוברים את זה. נראה שהם רק מתחילים להפנים, זה מתחיל בשאלות איך לבת שלהם אין עדיין חבר ולא היה, אחרי זה מתחילים לשדך לך בנים של חברים וחברות , אז תהיא מוכנה
. בקשר לבתולה לא נראה לי שלהורים שלך יש בעיה עם זה, להפך בטח זה נותן לך בונוס אצלם, מה שכן זה יותר בקטע שהם דואגים לך וזה שאין לך בן זוג, בטח חושבים שאת אומללה בגלל זה, וגם הם רוצים המשך דור ודברים בסגנון הזה. זה לא משהו נגדך או משהו פרו מיני, זה הכול מדאגה לך ולמשפחה, ככה לפחות זה הורים נורמלים.. אני לא חושב שיש לך על מה להתוודות, לא עשית שום דבר רע סך הכול, להפך. אם את מרגישה שצריך לדבר אתם על זה תעשי את זה, אם כי את לא חייבת, ואת יכולה לרמוז על זה בכול פעם שדברים כאלה מוזכרים, בהומור או פשוט בתור הערה או דעה אישית. זה החלטה שלך, איך מסבירים ? כמו שזה, אין לך מה לתבייש או להסתיר, יכנסו להיסטריה, למה ? אם את בת יחידה זה באמת בעיה, מבחינת המשכיות(אם את לא מתכנת להביא ילדים), אבל תמיד אפשר להמליץ להם לעשות עוד ילד/ה
. אין יותר מדיי בררות פה. בקשר לאיך מסבירים את יכולה לאמץ כמה משפטים שלי בנושא. "תתייחסו עליי כעל נזיר", "אני לא יעשה כלום כדי להוכיח לכם משהו", "תחשבו מה שבא לכם"," אני לא צריך", "אוליי שאני יחליט עם מי שאני יחליט עכשיו לא, והיתכן שלעולם לא". "לא אני לא צריך מין"."לא אני לא צריך בת זוג", "תתעסקו בעניינים שלכם, אני לא פוגע באף אחד בזה". אם החלטת להסביר בשיחה אחת ארוכה, ולא בהערות לדברים ספיציפים אז תגידי פשוט מה שצריך אל תפחדי מהיסטריה של ההורים, פשוט דברי לעניין ותסבירי להם בצורה הכי מעודנת שיש. בהצלחה.
אגב יש א-מיני(לא צריכים מין) ויש א-רומנטי(לא צריכים בן זוג). אני התרשמתי שאת שנהם, נכון ?. כבר אמרתי שלדעתי זה הכי טוב, שיש לך צורך באחד מהם קשה לך יותר עם השני, שאין לך צורך באף אחד את פשוט לבד(מבחינה זוגית) וטוב לך.
קשה לך בחברה אבל היה לך הרבה יותר קשה לחיות בהכחשה ולעשות מה שאת לא שלמה איתו, רק כדי להוכיח משהו או מלחץ זה או אחר. ככה שתעשי מה שמתאים לך ותשארי א-מינית א' א'! ברוכה הבאה לפורום שלא מדברים בו על סקס 80% מהזמן(אם בכלל). מדברים בו על נושאים שונים ומעניינים ביותר. וגם עונים על שאלות של א-מיניים,ואפילו של בנות זוג של א-מיניים
. תהני משהותך כאן. you in the right place
 

מקמיקא

New member
זה פשוט לא ייאמן

אני לא מבין באיזה עולם אתה חושב שאתה חי, אבל לפי איך שאתה מתייחס אליו, הוא שונה לחלוטין מהעולם בו אני חי
 

Berethor

New member
תאמין או לא

יש עולם שלם מחוץ לבועה התל אביבית, אנחנו משני עולמות שונים, האחד עולם של הפקרות וצביעות אין סופיים והשני עולם האמת. אתה מוזמן להמשיך לחשוב שהכול מותר והכול אפשר, שאתה לא מאויים ושכולם חושבים רק על סקס. הרי אני טיפוס 'מהעבר'. "יש שני דברים אינסופיים בעולם, היקום והטיפשות האנושית. אך לגבי היקום אני לא כל כך בטוח. "
 

מקמיקא

New member
חמוד מאוד.

אבל אני לא גר בתל אביב. ואתה מוזמן לקחת את ההתנשאות שלך ולדחוף אותה לחור לבחירתך. אני לא תקפתי אותך בהודעה שלי (במאמץ רב), ואני ממש אודה לך אם לא תשלוף ציטוטים של איינשטיין שהוצאו מהקשר במטרה להעליב, כי גם אני יכול, ואני לא רוצה כי זה יהפוך את הפורום למקום לא נחמד.
 

p019

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo212.gif

נשמע לי שחלק גדול ממה שקשה לך איתו זה דווקא העובדה שאת מסתירה מאחרים את עצמך. לפעמים זה הדבר הנכון לעשות, לא כל אדם צריך לדעת מה את ומי את. אבל כשאת מוצאת עצמך משקרת לאנשים שחשובים לך, זה כועב. אני פשוט לא שיקרתי. אני תמיד אמרתי להם את האמת. זה כמובן שלא פותר את הבעיה - כי הם לא תמיד מבינים. חלקם מבינים - דווקא יותר חברים שלי מאשר המשפחה שלי. חלקם אולי לא מבינים אבל משתדלים לקבל. חלק פשוט מתכחשים לזה רוב הזמן - כי זה יותר קל להם. אני מציעה לך לספר. לכולם בפעם אחת - כמו להוריד פלסטר. תמצאי כתבה בנושא (יש כישורים שונים בפורום) ותתני להם לקרוא. ואז תעני אל כל השאלות שלהם (לחלקם לא יהיו - אלו, סביר להניח המתכחשים). ואחרי כל זה, תהיה קודם כל כנה עם עצמך. אין בך שום דבר לא בסדר. את מושלמת בדיוק כמו שאת. זה הציפיות שלהם ואין בהם יותר נכון או לא נכון מכל צפיה אחרת שהיתה לאיזה שהוא אדם בהיסטוריה האנושית. ואנחנו תמיד כאן כדי לתת כתף. וגדילה
 

מקמיקא

New member
ברוכים הבאים!

אני יודע שכשאני גיליתי את הפורום הזה זה הקל עליי מאוד, אני מקווה שזה עשה אותו הדבר בשבילך
אני במצבי עדיין לא הגעתי לנקודה שבה הייתי חייב לספר לכולם על ה(חוסר) מיניות שלי, אבל אם את מרגישה ניתוק מאנשים בגלל זה, אז אולי את צריכה לספר להם. יהיה להם קשה להבין, וקשה לקבל, אבל אולי זה ישנה את אופי היחסים ביניכם. ואם הם לא מוכנים לקבל, אז אולי עדיף לך פשוט למצוא חברים חדשים, כמה שהאופציה מרתיעה... גם ההורים יקבלו אותך כמו שאת, בסופו של דבר; הם ההורים שלך אחרי הכל. אולי הם ינסו לשדך ויציעו לך לנסות בכל זאת, אבל אם תבהירי להם שאת פשוט לא רוצה ולא מרגישה צורך, בסופו של דבר, אולי הם יבינו. זה תהליך ארוך לגרום לאנשים להשלים עם זה שאת א-מינית, אבל הכי חשוב זה קודם כל שתשלימי עם זה בעצמך: תביני שאין שום דבר פגום או פסול בך, ולשדר את זה גם להורים ולחברים שלך. בכל מקרה, קבלי פרח, ואני מקווה שתמצאי את עצמך כאן
 

inbardaf

New member
ברוכה הבאה!

אני חושבת שמה שטוב בפורום הזה, הוא האפשרות להבין מי אתה. לפני שראיתי אותו, לא ידעתי שאני כזו וחשבתי שיש לי סתם רתיעה מהנושא או שלא מצאתי את האדם הנכון. אחרי שקראתי כאן קמצ, הבנתי מה אני באמת ונראה לי שזה החלק הכי חשוב. השלב הבא הוא הידיעה שיש תמיכה. אחרי הכל אנחנו עדיין מיעוט ובהרבה מקרים הסביבה שלנו מתקשה להבין אותנו. עכשיו יש לך מקום לחלוק בו חוויות, לשאול שאלות וסתם להתקשקש...
לגבי ההורים/חברות: אני לא בעד לשקר באופן כללי. שקר סופו שיסתבך ויתגלה. זה עדיין לא אומר שצריך לנדב אינפורמציה. לא שואלים - אל תספרי. הבעיה בתחום הוא ההשלכות החיצוניות שלו - רואים שאין לך בן-זוג ואת זה קשה להסתיר
עכשיו את צריכה להסביר... כמו שאמרה POP2 את יכולה להשתמש באחד המאמרים כאן. כמו שהוא או במילים שלך. אני בעד לספר להורים כדי להנמיך ציפיות..
ואני לא חושבת שאת צריכה להתנתק מהחברות שך רק מפני שהן מדברות על סקס רוב הזמן. לצערי זו החברה שלנו. את יכולה לבחור לחיות בבועה כמו חלק מהאנשים כאן - אני לא מאמינה בזה. מה שאני עושה, זה לנסות למצוא נושאי שיחה אחרים כשאני אם החבר'ה, ולהשלים עם הרגעים שבהם בכל זאת עולה הנושא לשיחה. את יכולה גם לציין בפניהם שאין לך עניין בשיחות מסוג זה ושאת מעדיפה שלא ידברו על הנושא בנוכחותיך. זה לא עוזר ב-100%, אבל זה מאפשר להן לגלות רגישות כלפיך, ואם הן חברות אמיתיות, לכבד אותך. מה שלא תעשי - שיהיה בהצלחה!
 

inbardaf

New member
האמת, רק התחלתי לספר

ספרתי לאחותי וכמו שצפיתי לא היתה שום בעיה. גם לא היתה צריכה להיות.
ספרתי לה על הפורום ושעכשיו אני מבינה את עצמי סוף סוף. ספרתי לידיד מאוד קרוב שמלווה אותי שנים ויודע עלי כמעט הכל. גם שם כצפוי לא היתה בעיה.
בסופו של דבר, כל מי שהכיר אותי מקרוב ידע כמה קשה לי אם הנושא הזה ושאלו אותי לא פעם אם אני לסבית בגלל דברים שאמרתי על סקס עם גברים. מרוב שאמרו לי את זה כ"כ הרבה, נסיתי ברצינות לחשוב על זה (לא עשיתי משהו בפועל, רק נסיתי לדמיין) והבנתי שזה לא זה. א. אני מעדיפה גברים בכל זאת. ב. הבנתי שהפרטנר לסקס בכלל לא חשוב. אני פשוט לא אוהבת את זה וזה לא מעניין אותי. והשבוע, הלכנו כמה חבר'ה מהעבודה לפאב ועלה שוב הנושא של למצוא לי בן-זוג, ואז ציינתי שאני בכלל א-מינית. טוב, הם היו קצת שתויים ולא נראה לי שהם ממש קלטו..
ספרתי לחברה מאוד טובה והיא כנראה שייכת למכחישים. בהרגשה שלי היא לא ממש התיחסה לנושא ברצינות וישר נסתה להסביר לי שפשוט לא מצאתי את בן-הזוג הנכון. אני בטוחה שאנשים כאן בפורום מכירים את זה..
מאז הנושא לא עלה ביננו שוב, אבל אני מאמינה שהוא עוד יעלה. אני גם מאמינה שבסוף היא תבין ותקבל. חוץ מזה - לא ספרתי. זה לא שרצתי לצעוק את זה לכל העולם. ספרתי לאנשים ממש קרובים ואם זה יעלה באיזה שיחה אין לי בעיה לספר. ממש לא מזיז לי התגובות. במיוחד שאין מה. מדובר בסופו של דבר בנטיה שלא פוגעת באף אחד חוץ אולי מעצמך (בקשיים שהיא עלולה להעלות בזוגיות למי שמעוניין בה) עם ההורים שלי אין לי ממש קשר ומעולם לא ספרתי להם דברים חשובים בחיי, כך שבסגה הזו לא נאלצתי להתמודד. (וגם יש לי כבר שתי בנות מנישואין כושלים
) את יכולה להעזר בדברים וכתבות שבפורום. זה מאוד עוזר. אני השתמשתי בדוגמא של עוגת שוקולד כשהסברתי לאחותי. זה עבד מעולה! פשוט, תנסי לקחת את זה הכי קל וטבעי, כי אחרי הכל - זה מה שזה!
 
מזכירה לי את עצמי

לא הרגשתי איזה שהיא משיכה ורק לאחרונה התברר לי "מה הבעיה" ברוכה הבאה לכאן אישית אני חושב שאין לך מה לשמור בבטן, אם את מרגישה מוכנה ומרגישה צורך לספר תערכי לזה שלא כולם יבינו ויקבלו את זה. כמו שמעט האנשים שיודעים עלי אמרו לי "זה זמני זה יעבור" הלוואי שיכלתי לייעץ איך אפשר לספר את זה. אני יכול רק לתת לך עיצה אחרת. חבר אמר לי פעם "אם תעשה ממשהו ביג דיל אז ככה גם אנשים יתייחסו לזה". אז אולי כדאי שתקחי את זה ברוגע ותסבירי את זה כאילו זה לא ביג דיל, מי יודע אולי גם הם יקבלו את זה יפה ולא יפלו השמיים בהצלחה
 
למעלה