כמובן כמו לכולם היה לי "חבר" בגן.. אבל הבויפרנד הרציני הראשון היה רק בגיל 15. גירלפרנד עוד לא הייתה לי.. היו לי כמה סטוצים, אבל איכשהו אף פעם לא מצאתי בחורה שרציתי לפתח איתה מערכת יחסים רצינית.. נו טוף.
כמה אנורקסים אתה מכיר? הא? ועכשיו.. כמה *אנורקסיות* אתה מכיר? שים לב להבדל המשמעותי בכמות הבנות שהופכות לאנורקסיות כי הן רוצות להיראות טוב כי הן שונאות את הצורה שלהן.. בנות הן פסיכיות, אני אומרת לך, יש להן מלא תסביכים עם כל מה שקשור לסקס (לתת או לא לתת וכו´) יש את עניין ההריון שהוא סיבוך שלא קיים אצל בנים ממחקרים יצא שבנות בד"כ נכנסות לדכאונות יותר מאשר בנים מבנות, בכלל, תמיד מצפים להיות יפות ולכן הן יותר דואגות למראה שלהן מאשר הבנים וחוץ מזה שבתחום הלימודים - אני אישית הכרתי יותר חארשות בחיים שלי מאשר חארשים.. אבל החארשים היו יותר חריפים מהבנות.. אז לא משנה. אבל בכל זאת העניין הזה משותף לשני המינים... עד עכשיו דיברתי בעיקר על הקטע של ההתבגרות.. למרות שהחלק עם הדכאונות הוא לא רק. אבל חוץ מזה- נגיד משרה... כשאת בת אז יותר קשה למצוא משרה טובה עקב אי שיוויון מוחלט בין המינים (ואני לא אומרת את זה בצורה פמיניסטית או משהו.. כי אני מאמינה ששיוויון מוחלט לעולם לא יהיה) קיימות יותר רווקות בגילאים מתקדמים מאשר רווקים, אז ממש בעיה למצוא בעל נורמלי כשאת כבר מבוגרת.. מצפים מנשים נשואות להכנס להריון. מה שמוביל לעוד דכאונות לעתים.. ואז ללדת. אאוץ´. ואז לטפל ביצורים המעצבנים כשהם צורחים באמצע הלילה.. נו, למה שהבעל יקום משנתו המתוקה? אח"כ צריך לחנך אותם. לנקות אחרי הממזרים המטונפים האלה. לבוא לאסיפות הורים מחורבנות (באסיפות הורים אני לרב רואה כמעט רק נשים) מה שמוביל לעוד דכאונות לעתים. ואני עושה כאן הכללה גסה ביותר.. כי לא כל הנשים/מערכות יחסים/משפחות הן כאלה.. אני מנסה רק לפרט את הסיבות שעשויות לגרום לדכאונות אצל אישה, ולא אצל גבר. לנשים יש את הכמה-ימים מפחידים מאוד בחודש.. לא כדאי להתעסק איתן אז!
וחוץ מזה שהן לעתים מתוסכלות כי הן מאבדות את פוריותן הרבה לפני שהגבר שלהן מאבד אותה (אלא אם כן הוא אימפוטנט, או שאחד מהם/שניהם עקר/ה..) לבנות הרבה יותר קשה כשהן מרגישות שהן שונאות את עצמן... כי אצלן יש הרבה יותר מה לשנוא, כי יש הרבה יותר ממה שלא אמורים לשנוא אצלן. מה שאומר דיכאון הרבה יותר חמור. בנות הן *הרבה* יותר לחוצות מבנים. האמן לי. (כמה כיף להתלונן
א. למה לא בצורה פמיניסטית או משהו? ב. למה שלא יהיה בעתיד שוויון? הרי המטרה היא שוויון ערך וזכויות, לא זהות, אז למה זה לא אפשרי? (כיום המצב ממש ממש גרוע, על זה אני לא חולקת, אבל למה לא בעתיד?)
כל עוד נשים יאנסו, ירצחו, יוכו, יותקפו, יוטרדו, יופלו בשל היותן נשים, כל עוד אין שוויון ערך והזדמנויות בין נשים וגברים, איך פמיניזם יכול להיות פסה? מאבקי זכויות אינם ´פסה´ עד שהם משיגים את מה שהם באו להשיג.