אוקיי, אני פשוט חייב לשאול...

yaron4all

New member
אוקיי, אני פשוט חייב לשאול...

באיזה גיל היה לכל אחד/ת החבר/ה הראשון/ה שלו/ה?
 

TwelveEyes

New member
אה..

כמובן כמו לכולם היה לי "חבר" בגן.. אבל הבויפרנד הרציני הראשון היה רק בגיל 15. גירלפרנד עוד לא הייתה לי.. היו לי כמה סטוצים, אבל איכשהו אף פעם לא מצאתי בחורה שרציתי לפתח איתה מערכת יחסים רצינית.. נו טוף.
 

LeeCooper69

New member
בגיל....

בגיל 9.... אבל זה לא היה משהו.... היינו יזיזים אקסקלוסיביים....
 

Deeper Boy

New member
חבר רציני אף פעם לא היה לי

אבל היו לי שניים לא רציניים... הראשון בגיל 14 וחצי אם אני לא טועה. אני לא טוב בתאריכים.
 

yaron4all

New member
אוף...

רק אני לא חי את החחים שלי כמו שצריך...
 

yaron4all

New member
למה../images/Emo35.gif הרבה סיבות...

בוא רק נזכיר שאין לי אף-אחד, ואני שונא את איך שאני נראה...
 
אולי...

אולי, אם לא תשנא את איך שאתה נראה אז כן יהיה לך מישהו? אווו אני כל כך אוהבת לעשות לאנשים מהפך ברמת ההערכה העצמית שלהם!!
(אני מבינה הרבה בהערכה עצמית.. כמו שבטח שמים לב..^_^
) זה לא תמיד הולך לי.. אבל זה מצליח אם אנשים באים בגישה חיובית! שנעביר את השיחה הזו למסרים/אס"ק?
 

TwelveEyes

New member
למה...

אני נורא שנאתי את עצמי בגיל 15, ועדיין מצאתי בויפרנד. מצד שני, אני גם די שונאת את עצמי עכשיו, ואני לבד :)
 
לבנות יותר קל. לבנות יותר קל!?

כמה אנורקסים אתה מכיר? הא? ועכשיו.. כמה *אנורקסיות* אתה מכיר? שים לב להבדל המשמעותי בכמות הבנות שהופכות לאנורקסיות כי הן רוצות להיראות טוב כי הן שונאות את הצורה שלהן.. בנות הן פסיכיות, אני אומרת לך, יש להן מלא תסביכים עם כל מה שקשור לסקס (לתת או לא לתת וכו´) יש את עניין ההריון שהוא סיבוך שלא קיים אצל בנים ממחקרים יצא שבנות בד"כ נכנסות לדכאונות יותר מאשר בנים מבנות, בכלל, תמיד מצפים להיות יפות ולכן הן יותר דואגות למראה שלהן מאשר הבנים וחוץ מזה שבתחום הלימודים - אני אישית הכרתי יותר חארשות בחיים שלי מאשר חארשים.. אבל החארשים היו יותר חריפים מהבנות.. אז לא משנה. אבל בכל זאת העניין הזה משותף לשני המינים... עד עכשיו דיברתי בעיקר על הקטע של ההתבגרות.. למרות שהחלק עם הדכאונות הוא לא רק. אבל חוץ מזה- נגיד משרה... כשאת בת אז יותר קשה למצוא משרה טובה עקב אי שיוויון מוחלט בין המינים (ואני לא אומרת את זה בצורה פמיניסטית או משהו.. כי אני מאמינה ששיוויון מוחלט לעולם לא יהיה) קיימות יותר רווקות בגילאים מתקדמים מאשר רווקים, אז ממש בעיה למצוא בעל נורמלי כשאת כבר מבוגרת.. מצפים מנשים נשואות להכנס להריון. מה שמוביל לעוד דכאונות לעתים.. ואז ללדת. אאוץ´. ואז לטפל ביצורים המעצבנים כשהם צורחים באמצע הלילה.. נו, למה שהבעל יקום משנתו המתוקה? אח"כ צריך לחנך אותם. לנקות אחרי הממזרים המטונפים האלה. לבוא לאסיפות הורים מחורבנות (באסיפות הורים אני לרב רואה כמעט רק נשים) מה שמוביל לעוד דכאונות לעתים. ואני עושה כאן הכללה גסה ביותר.. כי לא כל הנשים/מערכות יחסים/משפחות הן כאלה.. אני מנסה רק לפרט את הסיבות שעשויות לגרום לדכאונות אצל אישה, ולא אצל גבר. לנשים יש את הכמה-ימים מפחידים מאוד בחודש.. לא כדאי להתעסק איתן אז!
וחוץ מזה שהן לעתים מתוסכלות כי הן מאבדות את פוריותן הרבה לפני שהגבר שלהן מאבד אותה (אלא אם כן הוא אימפוטנט, או שאחד מהם/שניהם עקר/ה..) לבנות הרבה יותר קשה כשהן מרגישות שהן שונאות את עצמן... כי אצלן יש הרבה יותר מה לשנוא, כי יש הרבה יותר ממה שלא אמורים לשנוא אצלן. מה שאומר דיכאון הרבה יותר חמור. בנות הן *הרבה* יותר לחוצות מבנים. האמן לי. (כמה כיף להתלונן
)
 

טל קר

New member
שתי שאלות,

א. למה לא בצורה פמיניסטית או משהו? ב. למה שלא יהיה בעתיד שוויון? הרי המטרה היא שוויון ערך וזכויות, לא זהות, אז למה זה לא אפשרי? (כיום המצב ממש ממש גרוע, על זה אני לא חולקת, אבל למה לא בעתיד?)
 

טל קר

New member
למה פסה?

כל עוד נשים יאנסו, ירצחו, יוכו, יותקפו, יוטרדו, יופלו בשל היותן נשים, כל עוד אין שוויון ערך והזדמנויות בין נשים וגברים, איך פמיניזם יכול להיות פסה? מאבקי זכויות אינם ´פסה´ עד שהם משיגים את מה שהם באו להשיג.
 
למעלה