אוקיי - זה הניחוש הכי טוב שלי ../images/Emo129.gif
מבוסס על כישרון בחיבור רמזים קטנים + הסקת מסקנות בסבירות גבוהה המיונים מכורים מראש: סיכויי הקבלה הגבוהים ביותר שייכים לתושבי הצפון *שם המיונים החלו*, קצת למרכז ואז סטיה סטטיסטית לדרומיים.
עד שהדרומיים יוזמנו להיבחן, תושבי הצפון והמרכז כבר ירכיבו את הנבחרת.
חברת ההפקה השקיעה בפרסום היכן שסברה שיש המון חנונים, ועשתה טובה שפירסמה היכן שהסיכוי לקהל היעד הוא לא בדיוק הכי גבוה. תאריך ההתחלה המקורי נדחה בשבוע. בתוספת הזמן כולם היו בלחץ ורמת המקצועיות ירדה: במהלך התחקיר קיבלתי טלפון המזמין לפגישה עם הפסיכולוגית כבר למחרת, אך מכיוון שאיני בכיוון של תל-אביב הפגישה נדחתה ביומיים. בתוך זמן קצר קיבלתי הוראת ביטול; יעני 'לא צריך, לא משנה אם תגיע או לא'. בשיחה למחרת עם בכירה כבר התחלתי להריח את העובדה ש*כל* נסיעותיי למרכז היו פרוטוקול לריצוי דעת הקהל. לאחר מכן במשך שבוע וחצי כאבה לי הבטן מהתרגשות כי קניתי את השקר 'זה עניין פנימי'. מאוחר מידיי הבנתי ש'רייפ המאירי' לא באמת חייבים לבחון מכל המדינה: אפשר לעשות עונה אחר עונה מריכוזים מוגדרים של חנונים / יפות, כשכל שאר האזורים רק חיים באשליה שיש להם סיכוי (שלא יגידו "למה המיונים נערכים רק בטכניון?"). עד עכשיו אני מבואס שפיספסתי את הזדמנות חיי לקשר עם מישהיא שמעוניינת *בי*. אני אובססיבי בנושא כי חודש שלם גרמו לי לחיות בסרט שאשתתף: כל מפגש עם הבוחנות כלל שפת גוף + רמזים מילוליים עבים שסיכויי השתתפותי גבוהים מהסביר, והינה אני נשאר בחוץ: כמו 'להרעיל' בן 17 על הצבא ובסוף לבטל את גיוסו. כמה תיקוות שווא ניטעו בי, כאילו שאם באמת הייתי מגיע איכשהו לפגישה עם הפסיכולוגית בדיוק במועד הראשוני, אז היו מכניסים אותי לתוכנית.
מבוסס על כישרון בחיבור רמזים קטנים + הסקת מסקנות בסבירות גבוהה המיונים מכורים מראש: סיכויי הקבלה הגבוהים ביותר שייכים לתושבי הצפון *שם המיונים החלו*, קצת למרכז ואז סטיה סטטיסטית לדרומיים.