אוקי, חבר'ה, תכל'ס!

[וינסנטי]

אוקי, חבר'ה, תכל'ס!

מהם שלושת האלבומים של הפינק שהכי התחברתם אליהם והכי אהבתם? רק שלושה, לפחות שורה נימוק. אני אעלה את דעתי מחר.

 

[ציףציף1000]

למה שלא תעלה את דעתך קודם

ואז נגיב (ואולי גם נבין למה 3 אלבומים ומה מטרת השאלה).

 

[black eyed angel]

נצל"ש קטן, אם אנחנו כבר שואלים...

אני תמיד תהיתי למה אנחנו (כולל אני) תמיד מרגישים את הצורך להפריד, להבדיל ולבחור בין אמנים, חברי להקה, אלבומים, שירים, קטעים מתוך שירים וכך הלאה... הרי כל מי שפה מסכים (אני מניח) שפינק פלויד כמקשה אחת הם להקה מדהימה. אז למה לבחור שהרי זה ברור לכולם שכשאתה בוחר אתה לא ממש אומר שאלה הדברים שאתה הכי אוהב, הם פשוט אלו שאתה רואה לנכון לשים ברשימה קצרה. האינסטינקט הראשוני של כשביקשת את שלושת האלבומים היה "אין בעיה, שלושה זה הרבה". אבל ברגע שאני מתחיל לחשוב על זה יש קונפליקט. מה לעשות שהם כתבו הרבה אלבומים? זה מצחיק אם חושבים על זה, אם הם היו כותבים שני אלבומים אני בטוח שהשאלה הייתה: "מהם שלושת השירים האהובים עליכם". אז למה לצמצם, אולי פשוט נדרג את כל האלבומים שלהם לפי סדר שנראה/ שמרגיש לנו נכון (כל אחד לרוחו כמובן). גם פרוייקט, גם אנחנו לא מרגישים רע עם עצמנו אחר כך שלא הכנסנו את את אנימלס/מדל/אטום הארט/דארק סייד/וויש יו/פייפר/החומה/פיינל קאט/דוויז'ן בל/ אובסקיור ביי קלאודס/אומה גומה/סוסר פול אוף סיקרטס וכ"ו וכ"ו (אני מקווה שהבהרתי את הנקודה) סתם חומר למחשבה

 

[שלום חן]

my 3 favorits

pulse- כי מהתקליט הזה החל הניצוץ שהצית את האהבה. The Division Bell- כי זה התקליט השני שקניתי אחרי pulse ולדעתי הוא מאד מאפיין את המוזיקה של הפלוייד. Ummagumma live- כי זה אוסף של פסיכודליה מעודנת ויפה שניתן לשמוע אותה בפול ווליום והאשה לא תצעק עלי להוריד ווליום בטענה שזה לא מוזיקה אלה סתם רעש, כייף ומהנה מהשיאים של הפלוייד לדעתי.

 

[וינסנטי]

דעתי...

1. wish you were here- כי אף פעם לא היה ולא יהיה אלבום כ"כ מושלם. 2. the wall- השירה התיארטלית, המנגינות הגאוניות, הגיוון, הרגש שביצירה, הכל פשוט עושה את זה לאלבום הרוק הטוב ביותר בכל הזמנים, אין ספק מבחינתי. 3. atom hart mother- לא יודע, בגלל הסימפוניה, בגלל הפשטות, בגלל השלווה, בגלל שכל מה שצריך באלבום הזה זה לשבת על הדשא ולהסתכל בשמיים. מטרת השאלה? סקרנות, אני משער

 

[drummer is in the ho]

טוב אני!

הראשון! wish you were here בגלל שהוא פשוט רגוע והוא מסטרפיס בגלל הגאוניות של הנגינה שלהם ז"א כל תו פשוט נולד בשביל השירים האלה שם במיוחד שיין און ולדעתי מה שתורם להתרגשות ממנו הוא זה שהוא בעצם הקדה לסיד בגלל זה אני הכי אוהב אותו! meddle הוא פשוט ועשיר בצלילים בשבילי הוא באמת ציור בצלילים! dark side of the moon כי הוא מדהים אין לי מילים שיעזרו לי לבטא את היופי שבאלבום הזה ואני פשוט חייב לתת את הרביעי למרות שצריך שלושה כי אני צריך לתת לו קרדיט על שהכיר לי אותם! the wall אין דרך לומר עד כמה האלבום הזה מדהים הסיפור המדהים שמסופר פה הבן אדם הנואש שבונה לעצמו חומה כנגד החברה הסובבת אותו ולמרות התחלת הפיצוץ של הלהקה אני עדין אוהב אותו ואני חושב שזאת המזכרת האחרונה של פ"פ מהאולפנים (כולם ביחד)

 

[איש מכוכב אחר]

השלישיה שלי

division bell- ממנו התחברתי ללהקה,המלודיות המדהימות שיוצאות מתוך הגיטרה של גלימור,הצליל האלוהי של הגיטרה שאתה כמעט מסוגל לשמוע את הבכי שבוקע מבין הצלילים בשיר marooned,הסולו המרגש ב hige hops.. animals-בחלקים רבים מהזמן מדובר באלבום האהוב עליי,שלוש יצירות מוזיקליות שנעות בין רוגע זמני לאגרסיביות מתפרצת, נעולות בשיר רגוע בעל שתי חלקים שכאילו משמש כמסדרון של כניסה ויציאה לאלבום.הטקסט הזועם והבועט של ווטרס מלווה בגיטרה אגרסיבית של גילמור שמתאימה את עצמה באופן מושלם לעוצמת המילים.צריך רק לשמוע את השיר "dogs" ולהתאהב באלבום. works- אלבום אוסף שמכיל מספר יצירות מופת שנעשו בשנים המוקדמות של הפלויד עד אלבום הדרק סייד, עם נגיעה קלה ומושלמת מתוך החלק האחרון שלו (brain damage + eclips).שירים מעולים כמו "arnold layne" ו "see amily play" שנעשו שהלהקה היתה בחיתוליה וסיד שלט בה, ועד fearless,STCFTHOTS ו one of this days כשהלהקה חיפשה את הכיוון המוזיקלי שלה. מעל הכל, סיום מדהים עם יצירה בלעדית לאלבום בשם"embryo", יצירה יפיפייה שמנוגנת בגרסת הלייב ארוכה. שירה אפלה עם גיטרה גאונית של גלימור ובס מהפנט של ווטרס כאשר הצלילים שבוקעים מהאורגן של רייט, בעיני, מעולם לא נשמעו טוב כל כך כמו בשיר הזה,פשוט תענוג.

 

[The Walrus]

אוקיי.

הדארק סייד - אין כמוהו ולא יהיה. האלבום היפה ביותר שנוצר אי פעם, כל מילה בו גאונית, כל תו של הגיטרה גורם לך צמרמורת... אלבום חד פעמי. הייתי נותן הרבה כדי לחזור לפעם הראשונה שבה שמעתי אותו. Wish You Were Here - עוד אלבום עצום. רק שיין און לבדו שווה את כל הכסף, והאלבום שווה הרבה יותר. מ-ד-ה-י-ם-! Echeos - כי חוץ משתי האלבומים שציינתי, קשה לדרג יותר, אז בחרתי בו - קצת מכל דבר. שלושת השירים הטובים ביותר בחומה לדעתי, וגם אולי היחידים שאפשר לשמוע לבד, בלי הקצף הסיפורי של האלבום. קצת סיד בארט, קצת מדל, קצת מהתקופה שאחרי ווטרס, והכל ביחד מתחבר לאלבום מושלם.