אורזת את נהריה ונוחתת לקרקע המציאות
אורזת בנפטלין את הזכרונות הנעימים מהנופש בנהריה. מעלה לבוידם החיים.מכניסה למגירת ליבי את אוסף הצדפים מחוף הים שליד המלון.ונוחתת על קרקע המציאות. על אדמת טרשים חרבה ויש ורגליי שוקעות בביצת החיים. זה עצם הטיפול באמא. והימים הקשים שאם נרצה או לא מגיעים. אז אמש היה אחד מהקשים שידעתי.וזה הסחבת של הממסד. למעלה מחודש שהגשתי את הבקשה לאשר אקסלון, ואף אחד לא יודע מה קורה. ובמקום לעסוק בהכנות לחג אני עסוקה עד צוואר בסבך הביוקרטיה הממסדית. עד מתי?
אורזת בנפטלין את הזכרונות הנעימים מהנופש בנהריה. מעלה לבוידם החיים.מכניסה למגירת ליבי את אוסף הצדפים מחוף הים שליד המלון.ונוחתת על קרקע המציאות. על אדמת טרשים חרבה ויש ורגליי שוקעות בביצת החיים. זה עצם הטיפול באמא. והימים הקשים שאם נרצה או לא מגיעים. אז אמש היה אחד מהקשים שידעתי.וזה הסחבת של הממסד. למעלה מחודש שהגשתי את הבקשה לאשר אקסלון, ואף אחד לא יודע מה קורה. ובמקום לעסוק בהכנות לחג אני עסוקה עד צוואר בסבך הביוקרטיה הממסדית. עד מתי?