אורחת. כל רעיון יהיה מבורך ...

[apk]

אורחת. כל רעיון יהיה מבורך ...

שלום לכם, ומועדים לשמחה. יש לי "בעיה" מאוד נעימה, אבל די קשה לפתרון, ואשמח אם תוכלו לסייע לי. בתי בת 4, סביר להניח מאוד מחוננת והיא מאוד אוהבת ללמוד. אחד מתחומי הענין העיקריים שלה הוא התנ"ך. אבל זה גם אחד התחומים בו אני הכי מתקשה לעזור לה ללמוד. מעבר לספרי ילדים ותוכניות טלביזיה (למשל גיבורי התנ"ך בלוגי) וקצת שיחות ביננו, אני ממש לא מוצאת מה להציע לה. מה שנראה לי מתאים לה זה הכרות קצת מעבר לראשונית עם הספור התנכ"י. היות שאנחנו לא משפחה דתית, נראה לנו שבשלב זה הספור המקראי והכרת מהות התנ"ך והיהדות (הן מנקודת המבט הדתית והן מנקודת המבט החילונית) היא שחשובה. יחד עם זה, נראה לי שרק לימוד הספור בצורתו הפשטנית ביותר (מה קרה, היכן ומי אמר למי) זה לא מספק ונכון בשבילה לימוד מעט מעמיק יותר (אבל לא ברמת עומק של תיכון, כי זה מוגזם). אז אשמח לכל רעיון שתוכל להציע לי איך לסייע לה ללמוד: * קישורים לאתרים מתאימים שיהיו גם מספיק מושכים עבורה * רעיונות לדברים שאני יכולה לעשות איתה * חומר שאתם עצמכם תוכלו להעביר לי במייל תוכלו לפנות אלי כאן, אך עדיף במסרים תודה מראש על כל סיוע

 

[פלגיה]

שלום לך

מה שאת יכולה לעשות איתה זה פשוט לקרוא איתה את התנ"ך. להתחיל עם ספר בראשית, והסיפורים ששם, ולהקריא. בכל פעם לספר מה שהולך להיות, ואחר כך להקריא בלשון התנ"ך. פעילות המשך יכולה להיות - לכייר את התנ"ך בפלסטלינה, או לצייר את מה שלמדתם באותו יום. זה די והותר לכמה חודשים טובים. אתרים וכדומה - זה אחר כך.

 

[apk]

../images/Emo51.gif ואלה רעיונות טובים לעתיד

1) אני חוששת שקריאה יבשה בכל זאת תשעמם ילדה בת 4, היא לא אוהבת קריאה רציפה של יותר ממשפט או שניים, כך שבתנ"ך לא נוכל לקרוא יותר מפסוקים בודדים. מצד שני, אולי (במחשבה שניה) זה דווקא יתרון, זה יאפשר ממש התמקדות בכל קטע חשוב יותר לעומקו. נקרא רצף קטן של פסוקים ואז נעשה פעולות המשך לקטע הזה ... (יעזור לי לענין זה קישור לאתרים של פרשנים, אם דתיים ואם מדעיים). אז כן, בדיעבד זה נראה לי רעיון מקסים. 2) מלאכת יד בעקבות זה. מה לעשות, הילדה מאוד מתקדמת מבחינה שכלית ורגשית, אבל בציור רמתה מאוד מתאימה לגילה הכרונולוגי, ואילו אני ממש גרועה באלה. אז אין שום רע בציורים ועבודות מסוג זה כשזו רק יצירה לשם היצירה והתרגול, אבל כשרוצים שליצירה תהייה משמעות, אנחנו עדיין לא ברמה מתאימה. אבל בתקווה שבעתיד רמת הציור ועבודות היד שלה תעלה, אז זה בהחלט רעיון להשתמש גם בזה. מצד שני, אם יש אתר ובו יש דפי צביעה (אבל כמות משמעותית לא כמה בודדים) של ציורים מהתנ"ך זה בהחלט גם יכול להועיל. אולי גם אם יש אתר של משחקים, טריוויה ואחרים בעברית שקשורים בתנ"ך גם יועיל.

 

[שיבולית]

איזה כיף לך ../images/Emo13.gif

בת גאונה

אני לא יודעת אם זה יעזור אבל יש ספר מקסים שנקרא "דפתעות" - לא זוכרת תהמשך, הוא מביא את פרשת השבוע בצורת קומיקס, ההורים מקריאים, הילדים רואים את התמונות וצובעים. יש שם גם הרחבה לפרשנויות, מסרים חברתיים וכו' זה ממש נחמד!

 

[apk]

גאונה? אולי, לא יודעת

פעם אמרתי, מקווה שלא. היום, אענה כלשון הדתיים "הכל לפי רצונו" (למרות שאני ספקנית מבחינה אמונית

). הרעיון לספרים גם הוא יפה, אבל לא לחינם לא שאלתי על ספרים, כי לצערי הרב אין לנו תקציב. לפי איך שאת מתארת את הספר הזה, ממש צר לי שלא אוכל לרכוש אותו.

 

[יוסי ר1]

חנוך לנער על פי דרכו

לשואלת שלום. כיוון שאיני מכיר את בתך, תשובתי תהיה לעצם השאלה, ולא בהכרך תתאים דווקא לה. על מנת להתאים תוכנית לימודית לילד ספציפי, חשוב שגורם מוסמך יבדוק/יאבחן ויקבע מה כישורי הילד ומה פנטזיות של ההורים. הכלל הוא חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כב,ו) משמעותו הוא שאם תמצא את הדרך החינוכית המתאימה ספציפית לילד, דרך זו תשפיע עליו ביותר, ויש סיכוי שהוא יאמץ את עקרונות החינוך שהותוו לו. לא נראה לי שראוי להעמיס על ילדה בת 4 את בעיות הבדלי הגישות בין יהדות דתית וחילונית. איך בדיוק, תלמדי אותה את ספר העיקרים של אלבו, ומולו את ביקורת המיקרא? נראה לי שבגיל הזה יותר נזק מתועלת תשיגי, משום שילדים רכים, גם אם ניחנו בכישורים שכליים גבוהים, התפתחותם הרגשית אינה בשלה להבין דקויות של אמיתויות שונות. הרבה יותר קל להם לראות בשחור לבן, טובים ורעים. את הסיבוך של מהות הפלורליזים תשאירי לגיל יותר מתקדם. אפשר לשלב לימוד חוויתי. ללכת לעמק האלה, ולקרא שם את סיפור מלחמת דוד וגלית. ללמוד את סיפור מכירת הבכורה, ולבשל ביחד ארוחה משביעה על בסיס עדשים. ללמוד את סיפור השיעבוד במצרים, ולעשות תקופה מצרית בבית - קצת כתב חרטומים, קצת לבוש מצרי, ארוחות בסגנון מצרי (מה שזה לא יהיה...), תנסי לבנות איתה משהו שכולל סחיבת אבנים ובלילת חומר וקש, ברמה שהיא תחוש שקשה לה. סיור במוזאון ארצות המיקרא, והמחשת החיים של פעם. אני מקווה שאת רוח הדברים הבנת. חשוב גם להבהיר שהתנ"ך אינו רק סיפורים של מה קרה והיכן, אלא בעיקר ספר חוקי העם היהודי, האבחנה בין טוב לרע, בין מותר ואסור. התנ"ך כמקור ציווי מוסרי. התנך כמייצג את השאיפה של האדם למשהו נשגב ממנו, לישות עליונה יודעת כל ויכולה הכל. ילדים מתרשמים עמוקות מעוצמתו האינסופית של הא-ל כפי שזו משתקפת בתנך. בהצלחה!

 

[apk]

../images/Emo51.gif, יוסי

ראשית אציין, שהפתגם שהבאת הוא המוטו שלי בכל תחום למודי, ולא רק בתנ"ך, אבל עם זה, גם אני (ככל הורה, מלמד ומחנך אחר) שוגה לפעמים, ודבריך בהחלט האירו על אחת משגיאותי. לאחר קריאת דבריך אני מסכימה. בתי אמנם לא רק "מחוננת שכלית" אלא גם "מחוננת רגשית", וגם בתחום זה היא עולה בהרבה על גילה הכרונולוגי. אבל כנראה לא סתם נקבע שלמודי הפלורליזם יהיו בתיכון ולא בראשית בית הספר היסודי, ולרמת בשלות רגשית כזו היא אכן עדיין קצת רחוקה מלהגיע. אז בהחלט את זה נדחה לכשתבשיל. לגבי יתר עצותיך, נלמדו ונשתדל ליישם, הן נראות טובות ויפות מאוד.

 

[פלגיה]

יופי של רעיונות ../images/Emo13.gif

 

[שיבולית]

איזה רעיונות מקסימים!!!

ממש נתן לי חשק ליישם אותם! אני אנסה על בני דודים שלי

 

[shushu10]

הרעיון הכי נחמד שאני יכולה להציע

(כמורה לציור לשעבר) - הוא לעודד אותה לצייר, לעודד ולשבח כל קו או נקודה. עם או בלי קשר לתנ"ך, הציור הוא כלי בטוי אדיר ואין גם צורך שהילד יסביר מה זה או למה ככה. גם אם נדמה לנו כמבוגרים שציורי ילדים הינם חסרי משמעות - לגביהם כל "יצירה" היא יצירה אמיתית ואל לנו לשפוט זאת כסתם קשקוש או תרגול. ובאשר לדפי צביעה - הם יכולים להקנות שליטה בצבע ( לא לצאת מהקוים וכו') אך לא מאפשרים בטוי מקורי. ציור גם מפתח מוטוריקה אצל הילדים, שהוא בהחלט החלק החשוב יותר בהתפתחות עד גיל .6. מאחלת לשתיכן הנאה רבה.

 

[apk]

עקרונית לא חולקת עליך

ואכן, כשאין חשיבות לנושא, אני בהחלט מעודדת אותה לצייר מתי שבא לה ומה שבא לה. אבל ... כשעוסקים בלימוד נושא, ואז הציור הוא עוד כלי לבטא את החומר הנלמד, ולא רק ציור לשם הציור, אז ... לפחות לטעמי האישי צריך רמה יותר סבירה של ציור. אז אולי עדיין יש דברים שגם ברמת הציור הנוכחית שלה ניתן לצייר: למשל ספורי הבריאה של היום השני והרביעי, את הקשת בסיום ספור המבול, את מגדל בבל, את אברהם ושלושת המלאכים ואולי עוד מעט דברים; אבל ... את מרבית הנושאים התנכיי"ם עדיין לא ניתן לבטא בציור ברמת הציור הנוכחית שלה. יחד עם זה, אני מאמינה שאם נמשיך לאפשר לה להמשיך בציור שהיא יוזמת בלי קשר לכלום, אז היא תמשיך להשתפר ובהמשך נוכל לצייר יותר גם ציורים עם מטרה מוגדרת. אז גם לך

 

[shushu10]

לדעתי ומתוך נסיון, יש יופי אדיר

בהתפתחות הציור בגיל הרך. פשוט ישבתי עם נכדתי שעות על גבי שעות ונהנתי לראות כיצד קו הופך לעגול ואח"כ לספירלה והיום כשהיא בת 6 קשה להאמין לאיזה רמת בטוי היא מגיעה. ציור הוא צורך פנימי לאו דווקא הגיוני. יש משחק מסוים או מעין רקוד בין היד לעפרון ובין העפרון לניר. הילד מתפעל מהאקט הפשוט שהעפרון או הצבע "נשמעים לו" והוא יכול להחליט איך להעביר את הקו על הניר. הרעיונות אצל ילדים באים בצורה חפשית וטבעית ביותר. ילד יכול לצייר אחרי שמיעת סיפור באופן הכי טבעי ולרוב זה לא יהיה דומה בכלל למשהו שקיים בטבע. אלו היצירות הנהדרות ביותר. זהו עולמו הדמיוני שהוא מיוחד רק לו. רמה סבירה של ציור אינה תלויה בגיל או בהתפתחות שכלית לדעתי אלא דווקא ברמת הדמיון ודבקות שהיא אהבה שאינה תלויה בדבר. הציורים היפים ביותר של ילדים הם הציורים המקוריים והפשוטים ביותר, שאינם דומים לציור שנתקלו בו בספר או שהמורה ציירה עבורם על הלוח"לדוגמא". מכל מקום לדעתי אסור להתערב בציור ילדים וככל שמתערבים יותר הם מאבדים את הבטחון ואת החשק לצייר. אני משוכנעת כי תגלי דברים מופלאים, עם הזמן, בהתפתחות הציור של בתך.

 

[apk]

שוב, דעתי בתגובתי הקודמת אליך

אני עושה הפרדה בציור לשם הציור וההנאה בלבד, שזה על הדרך תורם להתפתחות המוטוריקה העדינה (ואולי גם הדמיון), שאותו נכון לאפשר לילד בכל שלב ובכל רמה בה הוא נמצא ולעודדו לכך. לבין ציור מוכוון מטרה, שהרי לא תיןןצר שום תועלת מכך שילד למשל ינסה לצייר את את ספור מעבר ים סוף ובמקום זה יצייר רק מספר צורות הנדסיות פשוטות.

 

[פלגיה]

בהחלט תהיה תועלת בכך

את רואה בזה "רק צורות הנדסיות פשוטות". הילדה צייר את העם העובר, עם הצאן שלהם ועם הדגים המסתכלים מהים.

 

[apk]

דעתכם נלקחת בחשבון

וכבר החלנו ליישם אמש קראנו את ספור היום הראשון לבריאה לפני השינה, ופשוט שחקנו קצת בבלאגן וסדר, ובעזרת מתג החשמל ב"ויהי אור ויהי חושך" היום קראנו על היום השני לבריאה, היא ציירה משהו, שמבחינתי לא ממש מזכיר אבל בטיפונת כן, ובמקביל אני ציירתי (בשבילי זה אולי הציור כמעט הכי מוצלח שציירתי בחיי

)והראתי לה

 

[פלגיה]

נהדר!

 

[שיבולית]

../images/Emo45.gif מסכימה איתך-

לציור מוענקת המשמעות שהמציירת - הילדה מעניקה לו ולאו דווקא מה שהמתבונן קולט עם עיניו! לכן בציור - גם בלי יכולות מטוריות אדירות וכישרון יש ערך רב להטמעת והפנמת מה שנלמד וגם להבעת רגשות ותחושות בקשר לכך. במיוחד בסיפור הבריאה - הציורים יכולים להיות מופשטים לחלוטין וחסרי כל קשר לאיך שאנחנו הורגלנו לראות אותם בציורים של הגננת...