אורחת מהפורום השכן, עם בקשת ../images/Emo53.gif
בהחלטה. עובריתי הנחמדת היא ילדונת עם ראש בעננים-יותר נכון בצלעות... שוב... (נכון להיום, שב' 35+5). הריון שלישי, 2 לידות קודמות ואגינליות ללא סיבוכים ובעיות. האפשרויות: 1. לנסות היפוך חיצוני בשב' 37 (עוד 10 ימים) בידיו של פרופ' קופרמינץ (). הוא אומר שננסה משהו "קליל" ולא נתעקש אם לא הולך. כמובן שבאשפוז ותחת תרופה להרפיית הרחם. לטענתו, למרות שיש דיווחים בספרות על סיבוכים כמו היפרדות שיליה, הוא טרם נתקל בסיבוך. ובכל מקרה-העוברית מנוטרת ואנחנו ליד חדר ניתוח. אבל אני מ-פ-ח-ד-ת לסכן אותה. נאמר שמשהו קורה, חלילה. עד שמגיעים לחדר ניתוח, מרדימים אותי ובינתיים הרופא מתרחץ, עד שפותחים ומגיעים לתינוקת-דקות יקרות עלולות ללכת לאיבוד. 2. לקבוע תור לקיסרי אלקטיבי לשב' 38 וחצי. אם הגברת לא תתהפך עד אז (ביננו, מה הסיכוי שזה יקרה?!?!) - ננתח. גם מזה אני מ-פ-ח-ד-ת... מהפרוצדורה עצמה, מההחלמה. הפחד שזה יפגע בהנקה (האחיות בליס מביאות את התינוקת לאמא שנותחה?????). האשפוז הארוך (יש לי 2 ילדים קטנים בבית). זאת רשימה חלקית. בעלי חושב שגם אם יש סיכוי פיצפיצפון לפגיעה בתינוקת, נלך על קיסרי. ואני? לא חושבת, ממילא המוח שלי כמו ספוג, הולכת על ארבע כמו כלב תוך עינטוזי אגן ומסריחה את כל הבית בעשן המוקסה. בנות שהיו במצבי (וכל מי שיכולה לעזור בעצה/הערה/הארה) - אשמח לשמוע מכן! גם בנות שעברו קיסרי מוזמנות להוסיף מניסיונן (טיפים יתקבלו בברכה).
בהחלטה. עובריתי הנחמדת היא ילדונת עם ראש בעננים-יותר נכון בצלעות... שוב... (נכון להיום, שב' 35+5). הריון שלישי, 2 לידות קודמות ואגינליות ללא סיבוכים ובעיות. האפשרויות: 1. לנסות היפוך חיצוני בשב' 37 (עוד 10 ימים) בידיו של פרופ' קופרמינץ (). הוא אומר שננסה משהו "קליל" ולא נתעקש אם לא הולך. כמובן שבאשפוז ותחת תרופה להרפיית הרחם. לטענתו, למרות שיש דיווחים בספרות על סיבוכים כמו היפרדות שיליה, הוא טרם נתקל בסיבוך. ובכל מקרה-העוברית מנוטרת ואנחנו ליד חדר ניתוח. אבל אני מ-פ-ח-ד-ת לסכן אותה. נאמר שמשהו קורה, חלילה. עד שמגיעים לחדר ניתוח, מרדימים אותי ובינתיים הרופא מתרחץ, עד שפותחים ומגיעים לתינוקת-דקות יקרות עלולות ללכת לאיבוד. 2. לקבוע תור לקיסרי אלקטיבי לשב' 38 וחצי. אם הגברת לא תתהפך עד אז (ביננו, מה הסיכוי שזה יקרה?!?!) - ננתח. גם מזה אני מ-פ-ח-ד-ת... מהפרוצדורה עצמה, מההחלמה. הפחד שזה יפגע בהנקה (האחיות בליס מביאות את התינוקת לאמא שנותחה?????). האשפוז הארוך (יש לי 2 ילדים קטנים בבית). זאת רשימה חלקית. בעלי חושב שגם אם יש סיכוי פיצפיצפון לפגיעה בתינוקת, נלך על קיסרי. ואני? לא חושבת, ממילא המוח שלי כמו ספוג, הולכת על ארבע כמו כלב תוך עינטוזי אגן ומסריחה את כל הבית בעשן המוקסה. בנות שהיו במצבי (וכל מי שיכולה לעזור בעצה/הערה/הארה) - אשמח לשמוע מכן! גם בנות שעברו קיסרי מוזמנות להוסיף מניסיונן (טיפים יתקבלו בברכה).
