אורחת תוהה מפורום פוריות

[צילה1234]

אורחת תוהה מפורום פוריות

שלום וברכה
בת 37
בזוגיות מאושרת עם בת בת זוג (בנובמבר האחרון חגגנו 12שנה ביחד

)
עובדת בפרך כבר קצת יותר משנה על הריון שטרם הושג.
מכיוון ששתינו הסכמנו על ילד ביולוגי וילד מאומץ לא אכפת לי להפוך את הסדר ולנסות במקביל עם האימוץ.
יש לי מיליון שאלות בערך-
ובעיקר-
איך מתחילים את התהליך בישראל?
יש מצב לזוג שאינו בעל ואישה לאמץ?
ההעדפה שלנו היא לאימוץ במזרח אסיה-
איך מתחילים שם?
יש מצב לזוג שאינו בעל ואישה לאמץ?
תודה רבה לכל עונה

 

[נוני 75]

ברוכה הבאה לפורום

אני אעשה לך קצת סדר -יש אימוץ בארץ ואימוץ בחו"ל כך או כך רק אחת מכן תוכל להתחיל את האימוץ כיחידנית. בחו"ל אפשר לאמץ רק מרוסיה, כרגע יש אי ודאות בכל הנוגע ליחידניות כבר מספר חודשים שלא נותנים להן לאמץ גם לזוגות נשואים לא עושים חיים קלים אני מקווה שהמצב ישתפר
בארץ שוב, רק אחת מכן תוכל לאמץ ,לגבי התהליך אני פחות בקיאה, אם כי יחידנית (בדומה לרוסיה) הן לא מספיק נורמטיביות למדינת ישראל ולכן יחידנית יכולה לקבל ילד מעל גיל 4 (ברוב הפעמים גם מעל גיל חמש שש) והם מוגדרים בעלי צרכים מיוחדים (לאו דווקא חולים, הם מן הסתם עברו דרך ארוכה ולא פשוטה עד שהגיעו לאימוץ) ,אתן יכולות לקצר את זמן ההמתנה אם תסכימו לקבל ילד שהוא ממוצא שונה

אני מציעה לך לפנות לשירות למען הילד ולקבל מידע מדיוק יותר

בהצלחה
ומזל טוב על חגיגות ה-12

 

[צילה1234]

מבולבלת ומודה מקרב לב

 

[יסמין@]

קודם כל

מזל טוב

- קראי את מה שכתוב ב"כלים ומידע" - יש שם הרבה מידע חשוב
- את התהליך של אימוץ בארץ מתחילים בפנייה לשירות למען הילד (ב"כלים ומידע" יש מספרי טלפון והסברים)
- כפי שהוסבר לך, אחת מכן תוכל לאמץ כיחידנית, ואחר בת הזוג תוכל לאמץ את הילד/ה. לא תוכלו לאמץ כזוג (בארץ וגם בחו"ל)
- אין אימוץ ממזרח אסיה לאזרחיות ישראל

שיהיה בהצלחה!!!

 

[צילה1234]

הפסד שלהם

אני כרגע בשלב ביניים עם עצמי ועצמנו.
השנה האחרונה הוקדשה לטיפולים-
6 הזרעות
3 IVF
1 סבב מוקפאים ועוד אחד על הפרק
אסור-
אבל אנימגלה סימני שבירה.

 

[נוני 75]

אסור?????

יש חוק שמכריח אישה לעבור עינויים כדי להפוך לאמא? אני מצטערת אבל האובססיה לביולוגיה , להריון ללידה -הלחץ מהחברה שלעבור שנים של טיפולי פוריות היא חולנית בעיני. כמה טיפולים את צריכה לעבור כדי שיהיה "מותר" לך להישבר -עשרה? עשרים ? ארבעים ?

הנה סיפור על אישה מטורפת: בגיל 30 הודיעו לה שיש לה סרטן ברחם ,אין לה ילדים ,רווקה ,אמרו לה שהיא צריכה לעבור סבב אחד של שימור פוריות, היא שאלה אם זה לא יכול להזיק לסרטן (כי הוא הורמונאלי) אמרו לה שרוב הסיכויים שלא אבל הכי חשוב שיהיו לה מוקפאים .היא אמרה שהיא צריכה לחשוב על זה, הוא חשבו שהיא לא שפויה. היא אמרה להם שהיא תעבור רק כדי שיהיה לה תוכנית ב' כי היא מתכוונת לאמץ. הם ענו לה אבל בטח תרצי ילד משלך. יש לה מוקפאים .היא אימצה.
נעים מאוד להכיר -אני המטורפת

 

[צילה1234]

אני הכי לא באובססיה

ניסיתי שש הזרעות ושמתי גבול לעצמי 6 IVF
הגבול הולך ומתקרב ועל כן אני מחפשת כבר מסלול חלופי
אני רוצה לגדל גוזל
אשמח להיות אימו הביולוגית אבל הוא יהיה אהוב גם אם לא.

 

[year of the cat]

מאוד מסכימה איתך

 

[דניאלה111111]

מסכימה מאד עם נוני

לא לכל אישה זה מתאים, לא לכל גוף זה מתאים.
חשוב לזכור כי הטיפולים מסרטנים ואפשר לעשות אותם במידה, אך לא רצוי יותר מכך ולהשתגע, בין השאר לעיתים בגלל לחץ חברתי לדעתי: במזרח התיכון אישה של ילדה חווה לעיתים באופן מאסיבי מאד לחץ מהמשפחה ומהסביבה, וכעין תחושה סמוייה שמשהו מאד לא בסדר איתה.
על כך נוספת האשלייה הרווחת שלצערי גם חלק מרופאי הפוריות מטפח, כי כל אישה שתתמיד בטיפולים תהרה בסופו של דבר.

 

[year of the cat]

כשאישה עושה טיפולי פוריות

אומרים לה כמה היא אמיצה וכל הכבוד וכולי וכולי
כשבעצם האומץ האמיתי הוא להפסיק עם הטירוף הזה
או לא להתחיל איתו מלכתחילה
בניגוד לדעתם של כל "התומכים"

 

[אמפתיה4]

מסכימה

 

[זואילי]

בתור מכורה לשעבר לטיפולים

הדבר האחרון שעניין אותי הוא הסיכוי לסרטן.
ואני כמעט מתתי בטיפולים בגלל אנדומטריוזיס...
אבל לא היה עלי שום לחץ חברתי. לא מהמשפחה, לא מהחברות ולא מהרופאים.
דווקא ההיפך הוא הנכון - כולם התחננו שאפסיק.
הנושא היה שלי ורק שלי, גם כשזה עלה לי בבריאות ובכאבים ובשלל ניתוחים כולל אותו ניתוח חירום שהיה רגע לפני שהתפגרתי.
בין הניתוחים עדיין דיגדג לי באצבעות.
ואני זו שלא שמתי על הרופאים והכרחתי אותם לעשות לי עוד ועוד טיפולים.
למישהי כמוני - שצריכה תמיד לנסות על בשרה ולדעת שעשיתי את המקסימום (גם במחיר הנפשי והגופני ששילמתי) - אני יכולה להבין גם היום את ה"מכורות" לטיפולים.
אני לא התביישתי להגיד על עצמי שהתאבדתי על הטיפולים וגם כשאמרתי את זה לחברות מטופלות פוריות - הן עצמן הרגישו לא בנוח עם האמירה ולא העזו להגיד את זה על עצמן.

אני לא מצטערת בכלל על מה שעברתי. מן הסתם כיום לא הייתי עושה את זה שוב. (IVF).
אבל לחלוטין אינני פוסלת דרכים אחרות. (תרומת ביצית היתה עבורי קלי קלות למשל ובלי שום הורמונים של סטימולציה).

מה שאני לפחות יכולה להגיד זה - שהאמירות נגד הקרבת הגוף על מזבח ההריון, אז והיום - לא מזיזות לי. כי כאמור, כמכורה לשעבר - אני יכולה להבין מי שעושה זאת בלי לראות בעיניים.

ודרך אגב - תהליך האימוץ היה לי קשה הרבה הרבה יותר מתקופת הטיפולים. מהבחינה הנפשית.
אם בטיפולים מה שהעסיק אותי היה רק הפיזי,
אז בתהליך האימוץ - הנפשי היה קשה מנשוא. ולצערי גם על אימוץ נוסף - לא רואה את עצמי חוזרת.

 

[דניאלה111111]

אגב עוד מיתוס הוא ש IVF מסרטן יותר מאשר תרומת

ביציות (עבור הנתרמת).
אך זה לא מדוייק כיוון שהחומר שנמצא בקורלציה הגבוהה ביותר עם סרטני אברי הרבייה הנשיים הוא דווקא estradiol valerate (כמו למשל בתרופה פרוגינובה), שניתן בכמויות עצומות לנשים המנסות להרות מתרומת ביציות כהכנה לקליטת העובר ברחם.

 

[זואילי]

אז סבב מוקפאים על בסיס טבעי

הוא להיט...

וזה מה שעשיתי גם.

 

[עכשיותורי]

הרופא שלי השווה זאת למכורים להימורים

"... תמיד בטוחה ש2 לב אדום יצא בפעם הבאה"
הסכמתי איתו לחלוטין כי זו הייתה התחושה שלי. כל פעם הייתי בטוחה שהפעם זה יקרה גם לאחר שאמר לי מיספר פעמים שאולי די

הנחמה שלי:בזכות כל העיכובים והטיפולים והניתוחים הגעתי לאימוץ בתיזמון המתאים למקסים שלי (אוטוטו שנה וחצי יחדיו) שלא ייתכן ויש מתאים ממנו עבורי . נשמע כמו סיסמה, אך זו התחושה שלי וכל הסובבים אותנו לגבי החיבור וההתאמה. ורק מלכתוב זאת עולות דמעות בעיניי.

 

[זואילי]

וזו בדיוק הסיבה מדוע אינני מצטערת

על 6 השנים שלפני האימוץ.
כי ככה הגעתי לבתי.
ואני עדיין נפעמת מהעניין הזה - גורל..

 

[נונלאסופית]

ומה תגידי למישהי שגם לא יכולה לאמץ (יחידנית)?

אולי גם זו אובססיה?

 

[יסמין@]

אכן. ולמה אסור?

מאחלת לשתיכן להפוך לאימהות במהירות האפשרית, בדרך זו או אחרת.

 

[צילה1234]

לא להישבר

לא כדאי להתפרק מכלום
הכל זה ניסיון שצריך לעבור
כל אחת מחליטה לעצמה מתי הניסיון שלה נגמר
שלי בדרך לגמר
לא מוכנה לעבור את הטרור הזה עוד המון זמן.

 

[יסמין@]