אוריגמי + ציור
- פותח הנושא יובל אטלס
- פורסם בתאריך
police origami
אני באופן אישי חושבת שמותר הכל !דבק ,מספריים ,לצייר על הדגם .נכון שיש בזה אתגר להישתמש רק בנייר אבל יש מקום לכל יצירה שהיא והעיקר ההנאה בעשייה והתוצאות היפות. סליחה מראש ממשטרת האוריגמי(שמעתי טובים ממני ומפורסמים ממני בתחום שמשתמשים בציניות במושג הזה) יצא לך דגם חמוד שהעלה חיוך על שפתי וזה העיקר.
אני באופן אישי חושבת שמותר הכל !דבק ,מספריים ,לצייר על הדגם .נכון שיש בזה אתגר להישתמש רק בנייר אבל יש מקום לכל יצירה שהיא והעיקר ההנאה בעשייה והתוצאות היפות. סליחה מראש ממשטרת האוריגמי(שמעתי טובים ממני ומפורסמים ממני בתחום שמשתמשים בציניות במושג הזה) יצא לך דגם חמוד שהעלה חיוך על שפתי וזה העיקר.
giladznaor
New member
מותר ואסור
האמת שהנושא הזה בדיוק עלה גם בפורום אוריגמי אחר בyahoo בדיוק עכשיו. הנה הגישה שלי לנושא: כל אחד צריך לקבוע לעצמו את מגבלות המותר והאסור. אין לאף אחד מונופול על מה זה אוריגמי. כיום נהוג שאוריגמי "טהור" הוא אוריגמי ללא חיתוך וללא דבק, ורק מדף ריבועי. אבל צריך לזכור שעד לפני כ20 שנה היה נהוג להשתמש בדפים מלבניים, ועד לפני כ50 שנה היה נהוג גם לגזור (ספר האוריגמי העתיק ביותר שקיים, ה"אוריזורו", מכיל הוראות לעגורים רבים תוך שימוש רב בחיתוך). כך שברור שהמותר והאסור משתנים עם הזמן. ישנם שלושה דברים שאני אוהב באוריגמי, ומהם אני גוזר את המגבלות שלי: 1) אוריגמי זה כיף. 2) אפשר לעשות אוריגמי כמעט בכל מצב, כל מה שצריך זה דף נייר וידיים חופשיות. 3) דגם אוריגמי ניתן לפתוח חזרה למצב ההתחלתי שלו. במובן זה, כל דגמי האוריגמי שקופלו מדף ריבועי הם למעשה ריבוע, ולכן כולם בעצם אותו הדבר. ניתן להחזיק דף ריבועי בכמה צורות, לעקם אותו מעט, או לקפל אותו, אבל זה עדיין יהיה ריבוע. גם הפיל מקיפול אחד וגם החרקים של לאנג הם בעצם אותו הדבר. המילה היפנית לנייר, kami, היא גם המילה לאלוהים. ומאלה, אני גוזר את המגבלות שאני מציב לעצמי (ורק לעצמי): - להשתמש בריבוע או במלבן סטנדרטי (A4), ולא במלבנים מוזרים או פוליגונים שונים. - לא להשתמש בחומרים שבגללם לא ניתן יהיה לפתוח את הדגם חזרה לריבוע (מספריים, דבק, לכה, מים...) - לא להשתמש בכלים מלבד הידיים (או השיניים
), כגון פינצטה, וכד'. - אם מקפלים דגם מודולרי, כל הדפים צריכים להיות מאותו הגודל. - צריך להיות כיף - או שכיף לקפל, או שמאתגר לקפל, או שהתוצאה כיפית. התנאי האחרון גובר על כל שאר התנאים, ובגללו אני חורג משאר ה"הכללים" מידי פעם (הדאפי דאק של הלה מ8 דפים בגדלים שונים). בנוסף, אני מבדיל בין סתם לקפל דגם, ללקפל דגם בשאיפה לקבל איכות טובה. במקרה כזה אני משתמש בלכה שמריאנו המליץ עליה, ואני לפעמים גם משתמש בכלים. בקיצור, איש איש באוריגמתו יחיה...
האמת שהנושא הזה בדיוק עלה גם בפורום אוריגמי אחר בyahoo בדיוק עכשיו. הנה הגישה שלי לנושא: כל אחד צריך לקבוע לעצמו את מגבלות המותר והאסור. אין לאף אחד מונופול על מה זה אוריגמי. כיום נהוג שאוריגמי "טהור" הוא אוריגמי ללא חיתוך וללא דבק, ורק מדף ריבועי. אבל צריך לזכור שעד לפני כ20 שנה היה נהוג להשתמש בדפים מלבניים, ועד לפני כ50 שנה היה נהוג גם לגזור (ספר האוריגמי העתיק ביותר שקיים, ה"אוריזורו", מכיל הוראות לעגורים רבים תוך שימוש רב בחיתוך). כך שברור שהמותר והאסור משתנים עם הזמן. ישנם שלושה דברים שאני אוהב באוריגמי, ומהם אני גוזר את המגבלות שלי: 1) אוריגמי זה כיף. 2) אפשר לעשות אוריגמי כמעט בכל מצב, כל מה שצריך זה דף נייר וידיים חופשיות. 3) דגם אוריגמי ניתן לפתוח חזרה למצב ההתחלתי שלו. במובן זה, כל דגמי האוריגמי שקופלו מדף ריבועי הם למעשה ריבוע, ולכן כולם בעצם אותו הדבר. ניתן להחזיק דף ריבועי בכמה צורות, לעקם אותו מעט, או לקפל אותו, אבל זה עדיין יהיה ריבוע. גם הפיל מקיפול אחד וגם החרקים של לאנג הם בעצם אותו הדבר. המילה היפנית לנייר, kami, היא גם המילה לאלוהים. ומאלה, אני גוזר את המגבלות שאני מציב לעצמי (ורק לעצמי): - להשתמש בריבוע או במלבן סטנדרטי (A4), ולא במלבנים מוזרים או פוליגונים שונים. - לא להשתמש בחומרים שבגללם לא ניתן יהיה לפתוח את הדגם חזרה לריבוע (מספריים, דבק, לכה, מים...) - לא להשתמש בכלים מלבד הידיים (או השיניים
במקרה כתבתי לפני כמה ימים
תגובה על הנושא הזה. אני מצרף את התגובה המקורית. היא באנגלית ועמכם הסליחה. I might shock some of you, but I do not really care much about "purity". If a single cut can improve a model, and make it much more elegant, then I allow a cut. E.g. Nishikawa's insects from Tanteidan 7 are not pure, but are very clever, and are good origami in my opinion. I don't mind using any convex polygon to fold from (although it is annoying to make some weird proportioned rectangles or heptagons). I do not like folding from non-convex polgons (such as polygrams). However, I don't like to fold from material that is not paper. Like foil for example. I think there is a thin border between what is origami and what is sculpting, and using foil is sort of that border. I also don't like coloring the model once it's done. And one thing I really hate is having to use solvents to melt the paper and make thin legs (e.g. Lang's Shizoaku Cicada. When I folded it, without using any solvents for the legs, the legs looked like large bricks). For me good origami stays locked well with Kami alone.
תגובה על הנושא הזה. אני מצרף את התגובה המקורית. היא באנגלית ועמכם הסליחה. I might shock some of you, but I do not really care much about "purity". If a single cut can improve a model, and make it much more elegant, then I allow a cut. E.g. Nishikawa's insects from Tanteidan 7 are not pure, but are very clever, and are good origami in my opinion. I don't mind using any convex polygon to fold from (although it is annoying to make some weird proportioned rectangles or heptagons). I do not like folding from non-convex polgons (such as polygrams). However, I don't like to fold from material that is not paper. Like foil for example. I think there is a thin border between what is origami and what is sculpting, and using foil is sort of that border. I also don't like coloring the model once it's done. And one thing I really hate is having to use solvents to melt the paper and make thin legs (e.g. Lang's Shizoaku Cicada. When I folded it, without using any solvents for the legs, the legs looked like large bricks). For me good origami stays locked well with Kami alone.
ספר האוריגאמי העתיק ביותר שקיים
הערה קטנה: ספר האוריגאמי העתיק ביותר שנשמר עד היום נקרא "סמבזורו אוריקטה". (אוריזורו הוא למעשה העגור המסורתי). ספר האוריגאמי השני העתיק ביותר הוא ה"קאן-נו-מאדו". הסמבזורו אוריקטה מכיל הוראות לקיפול עגורים מחוברים, ובעבר פירסמתי כאן קישור לגרסה מקוונת של הספר. הקאן נו מאדו מכיל דוגמאות ליצירות רבות. אחת הדוגמאות שם הינה שפירית (dragonfly). לשפירית לא היו הוראות, ומקפלים רבים ניסו לשחזר אותה. בסופו של דבר הצליחה לשחזר את השפירית המקפלת הגדולה ליגיה מונטויה (צריך להגות את שמה "ליחיה"). מסתבר שהקיפול כלל איננו מריבוע אלא מנייר בצורת כוכב! (ואם אני לא טועה גם אם איזו גזירה, אך ייתכן וזכרוני מתעתע בי). חוקי ה"טוהר" (purity) באוריגאמי הם אכן מודרניים, כפי שאמר giladznaor. הם נולדו מתוך העובדה שאנשים החלו להיות יצירתיים באוריגאמי לפני כ-50 שנה, והשתפרו יותר ויותר ביכולתם ליצור דגמים. השאלה "מדוע ריבוע" היא שאלה מאד חשובה. והתשובה, לדעתי, ברורה מאד. ריבוע היא הצורה שהכי פשוט להכינה. כל מלבן אחר דורש מדידות מדויקות, וקשה להכינו במדויק. הכנת ריבוע מדויק היא מלאכה אפשרית בהחלט ללא מאמץ רב. עם שיפור יכולת ההמצאה, ממציאים גילו שהם יכולים להשיג יותר ויותר מדף נייר ריבועי פשוט. ומשם נולדו דרישות הטוהר. היום, עם עליית מתמטיקת האוריגאמי, הנהירה לריבועים גדולה עוד יותר. כבר הוכח מתמטית שכל צורה דו מימדית ניתנת לקיפול מדף נייר ריבועי גדול מספיק (אגב, כולל כל סידור של צבעים שחור ולבן, אם הנייר לבן מצידו האחד ושחר מצידו השני). לטעמי, וסליחה שאני סוטה מנושא ההודעה וחוזר חזרה לנושא הטוהר, ישנה פחות מדי עשייה באוריגאמי בדברים שאינם "main stream". כמעט ולא ממציאים דגמים מצורות לא ריבועיות (ואני מכיר כמה דגמים מצוינים ממחומשים או משושים), כמעט ולא ניתן למצוא דגמים עם חתך שמשפר את הדגם מאד (ויש כאלה). לדעתי זה חבל שכולם נוטים לאותו כיוון. כי לאחרונה, הדגמים נהיו מסובכים מדי ומשעממים לקפל. היום כל דגם חדש מתחיל ב-64 שלבים של קיפול מקדים (pre-creasing), ממשיך עם מספר שיקועים רב, ומסיים בצורך בשימוש בחומרים מיוחדים הממיסים את הנייר על מנת להצר איברים מסוימים. ולדעתי זה חבל. וחוץ מזה כבר נמאס לי מחרקים מאוריגאמי. פעם אמרו לי שצריך להקטין את מספר החרקים בעולם ולא להגדיל אותם על ידי קיפול של עוד כמה. טוב, סטיתי מספיק מהנושא...
הערה קטנה: ספר האוריגאמי העתיק ביותר שנשמר עד היום נקרא "סמבזורו אוריקטה". (אוריזורו הוא למעשה העגור המסורתי). ספר האוריגאמי השני העתיק ביותר הוא ה"קאן-נו-מאדו". הסמבזורו אוריקטה מכיל הוראות לקיפול עגורים מחוברים, ובעבר פירסמתי כאן קישור לגרסה מקוונת של הספר. הקאן נו מאדו מכיל דוגמאות ליצירות רבות. אחת הדוגמאות שם הינה שפירית (dragonfly). לשפירית לא היו הוראות, ומקפלים רבים ניסו לשחזר אותה. בסופו של דבר הצליחה לשחזר את השפירית המקפלת הגדולה ליגיה מונטויה (צריך להגות את שמה "ליחיה"). מסתבר שהקיפול כלל איננו מריבוע אלא מנייר בצורת כוכב! (ואם אני לא טועה גם אם איזו גזירה, אך ייתכן וזכרוני מתעתע בי). חוקי ה"טוהר" (purity) באוריגאמי הם אכן מודרניים, כפי שאמר giladznaor. הם נולדו מתוך העובדה שאנשים החלו להיות יצירתיים באוריגאמי לפני כ-50 שנה, והשתפרו יותר ויותר ביכולתם ליצור דגמים. השאלה "מדוע ריבוע" היא שאלה מאד חשובה. והתשובה, לדעתי, ברורה מאד. ריבוע היא הצורה שהכי פשוט להכינה. כל מלבן אחר דורש מדידות מדויקות, וקשה להכינו במדויק. הכנת ריבוע מדויק היא מלאכה אפשרית בהחלט ללא מאמץ רב. עם שיפור יכולת ההמצאה, ממציאים גילו שהם יכולים להשיג יותר ויותר מדף נייר ריבועי פשוט. ומשם נולדו דרישות הטוהר. היום, עם עליית מתמטיקת האוריגאמי, הנהירה לריבועים גדולה עוד יותר. כבר הוכח מתמטית שכל צורה דו מימדית ניתנת לקיפול מדף נייר ריבועי גדול מספיק (אגב, כולל כל סידור של צבעים שחור ולבן, אם הנייר לבן מצידו האחד ושחר מצידו השני). לטעמי, וסליחה שאני סוטה מנושא ההודעה וחוזר חזרה לנושא הטוהר, ישנה פחות מדי עשייה באוריגאמי בדברים שאינם "main stream". כמעט ולא ממציאים דגמים מצורות לא ריבועיות (ואני מכיר כמה דגמים מצוינים ממחומשים או משושים), כמעט ולא ניתן למצוא דגמים עם חתך שמשפר את הדגם מאד (ויש כאלה). לדעתי זה חבל שכולם נוטים לאותו כיוון. כי לאחרונה, הדגמים נהיו מסובכים מדי ומשעממים לקפל. היום כל דגם חדש מתחיל ב-64 שלבים של קיפול מקדים (pre-creasing), ממשיך עם מספר שיקועים רב, ומסיים בצורך בשימוש בחומרים מיוחדים הממיסים את הנייר על מנת להצר איברים מסוימים. ולדעתי זה חבל. וחוץ מזה כבר נמאס לי מחרקים מאוריגאמי. פעם אמרו לי שצריך להקטין את מספר החרקים בעולם ולא להגדיל אותם על ידי קיפול של עוד כמה. טוב, סטיתי מספיק מהנושא...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.