אורית יער על סטון בוצ'ס

[החתולה של בית המרקחת]

שום מאפרה, רק ../images/Emo24.gif

 

[DarlingAdam]

צודקת,

יפה ונכונה.

 

[אורי 0]

לא, טרנסג'נדר הוא "מונח שמיכה"

או מונח מטריה,שכולל גם את המוחלטימות וגם את אלה שלא. את רשאית כמובן להבין אותו כאשר תרצי, אבל זה למיטב המבניתי המובן הנפוץ שלו.

 

[נורה גרינברג]

שאלה של אסטרטגיה

עניין ההבדל בין טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים אפוף בבלבול רב, לא רק אצל פסיכולוגים. מכל מקום, בעיניי, הדרך הבהירה ביותר להבין את הסוגיה היא בניתוח הדינמיקה ההתנהגותית הבאה לידי ביטוי ביחס לאי-ההלימה המגדרית (אי הלימה, כמובן, ביחס לתפיסה הנורמטיבית האומרת ש-1) זכר=גבר ונקבה=אישה; 2) גבר = גבר ואישה = אישה כל הזמן; 3) גבר = 100% גבר ואישה = 100% אישה). את הדינמיקות האלה אפשר לסכם בארבע אסטרטגיות של התמודדות: 1) הכחשה (denial). האדם מדחיק את אי-ההלימה. מבחינתו, היא לא קיימת. זה מצב של טרם התמודדות. 2) נדידה: מעבר קבוע בין המגדרים, כמו אצל טרנסקסואלים. 3) תנודה: מעבר חלקי וזמני. האדם נמצא פעם כאן ופעם שם. קרוס-דרסרים ודראג-קווינס (וקינגס, כמובן) הם מתנדנדים מובהקים. 4) הרחבה: האדם מגדיר את זהותו כמגדר שלישי, או כצירוף של שני המגדרים (אנדרוגינוס, ג'נדרקוויר). 5) יציאה: האדם עוזב לחלוטין את מישור המגדר. מגדיר עצמו כחסר מגדר, או כבלתי מוטרד משאלות מגדריות. במודל הזה, אסטרטגיות 3, 4 ו-5 מייצגות פתרונות טרנסג'נדרים מובהקים. אסטרטגיה 2 היא הפתרון הטרנסקסואלי. יתרונו של מודל זה בכך שהוא אינו מסתבך בנסיונות לאפיין את כל אחת מהקבוצות מבחינת הביטוי המגדרי או המחוייבות לתבניות מגדריות מקובלות, על כל המלכודות שבכך ("טרנסקסואלים נוטים להיות יותר סטריאוטיפיים"), ובמקום זאת מתרכזים בתיאור הפתרון ההתנהגותי ביחס לדרישה הנורמטיבית להלימה מגדרית. המודל, כמובן, איננו סגור לחלוטין, וטוב שכך. למשל, אין בו התייחסות לשאלה האם כל האנשים הטרנסקסואלים עוברים ניתוח לשינוי מין או לא. במקומות מסויימים, "טרנסג'נדר" כולל את מי שחיים בזהות מגדר המועדפת עליהם אך עברו ניתוח. במקומות אחרים, שאלת הניתוח אינה רלבנטית להשתייכות לקבוצת הטרנסקסואלים, והדבר הקובע הוא חיים מלאים, גלויים וקבועים במגדר המועדף. אשר לפסיכולוגיה היונגיאנית, אישית אני מוצאת אותה רווייה מדי במטפיזיקה לטעמי. מכל מקום, פרספקטיבות פסיכולוגיות אינן הדרך הטובה ביותר לבחון סוגיות של מגדר. למרות היבטיו הפסיכולוגיים הברורים, מגדר איננו תופעה פסיכולוגית, אלא חברתית ותרבותית, ולכן הסוציולוגיה, האנטרופולוגיה ובקורת התרבות מספקות כלים טובים לאין שיעור מאלה של הפסיכולוגיה, שעד עכשיו, אחרי 100 שנות מחקר, רק הצליחה להסתבך עם עצמה, ובדרך לסבך גם אותנו. נורה

 

[Eusebius]

ויכול להיות

טרנסקסואל שהוא גם טרנסג'נדר..כמוני, ובגלל זה אני מסכים איתך שהדברים הם שונים, אבל לא הפכים ובטח לא מנוגדים, אני חי ככה די בשלום עם עצמי. הטרנסג'נדריות שלי נשארת (בכל גוף אהיה כנראה משהו לא סטריאוטיפי), אבל אני בוחר ומרגיש שזה הכרחי להיות כזה במין שאני מרגיש שייך אליו יותר. אז יכול להיות גם טרנסקסואל שנמשך לגברים, שיכול לנהל איתך שיחה מעמיקה על איפור, שרואה אופרות סבון, ולובש חצאיות. אם יש גברים ביולוגים כאלה אז יש גם טרנסקסואלים כאלה...

 

[אורי 0]

ואני מכיר מישהו

שהוא טרנסקסואל מבחינת הנדידה. כלומר עשה שינוי, וחברתית מתפקד כגבר - אבל מגדיר את עצמו אישית וזהותית כ"לא לחלוטין גבר". כלומר ההגדרות האלה הן יותר קואורדינטות להתייחסות, ולא הגדרות מוחלטות (אם כי אני מוצא אותן מאוד שימושיות).

 

[barak001]

הגדרות

אני מעדיף שטרנסקסואל יוגדר כמי שחש שהוא המגדר השני, בלי קשר לשינוי שהוא עשה - ככה נותנים פחות משקל לשינויים פיזיים. טרנסג'נדר - חוסר תאימות מגדרית כלשהי, וטרנסקסואליות מוכלת בהגדרה הזאת.

 

[אורי 0]

אורית יער על סטון בוצ'ס

מתוך ראיון ב "פנדורה" עם המטפלת האנליטיקאית היונגיאנית אורית יער, שעשתה דוקטורט על סטון בוצ'ס וסטון פמ'ס, אני מעתיק את כל ההתייחסויות שלה לטרנג'דנריות: ש. האם הסטון בוץ' אינן למעשה נשים שרוצות להיות גברים, טרנסג'נדריות FTM? ת. ,עצם השאלה הזו מעיד על הלכידות התרבותית (ניסוח זוועתי - א 0) שכולנו שוביים בתוכה. הכלת הזהות הגברית - אין לה בהכרח קשר לגוף הביולוגי. הסטון בוץ' בוחרת בגוף שלה כאשה, היא לא רוצה להפוך את הגוף הזה לגוף של גבר. להרגיש גבר או להרגיש אשה אפשר בכל גוף, זה לא בהכרח קשור באיזה גוף את שרויה.סטון בוץ' רבות חשות אמביוולנטיות עם הגוף שלהן, לא תמיד חשות אתו בנוח. הן לא גבר ולא אשה, המקום אינו ברור, הן יעדיפו להגדיר את עצמן כ"משהו אחר". כשיאלו אותן הן יאמרו שהן נשים בגלל המין הביולוגי שלהן, אבל הזהות הפנימית הפסיכולוגית שלהן היא לא של גבר ולא של אשה"... ..." לסבית שמגלה שהיא זו שרוצה לחדור... חשוב לי שנשים כאלה יידעו, שאפשר להרגיש את התחושות האלה, להרגיש גבריות, כולל מיניות גברית - ועדיין להישאר נשים..." "...על פי יונג, לנפש ישנה ממשות, ממש כמו לגוף. להרגיש גבר זה מציאותי וממשי ממש כמו להיות גבר בעולם הפיזיז. לפעמים הנפש נפרדת מהגוף, היא חשה שונה. לכן, זה טבעי שאישה תרגיש גברית, ועם זאת, זה עדיין לא אומר שהיא גבר." "...אם אשה חשה יותר גברית או לא, גם אם היא חשה גבר בגוף של אשה - זו עדיין החויה האישית שלה בתוך הגוף הנשי שלה. עובדה שקיימת חויה כזו אצל לסביות ועדיין לא מדובר על טרנסג'נדריות, כי כאמור, הטרנסג'נדר מבקש להיות גבר או אשה גם במובן הגופני, הגשמי, וכאן מדובר רק על החויה הפסיכולוגית." ואני שואל: זו רק בעיה של מינוח, או שיש פה איזו בעיה מעבר לזה?

 

[נורה גרינברג]

במקרה הזה - ההגדרה מתאימה בהחלט

אורי, אני לא מבינה. מה פירוש "עשה שינוי אבל חברתית מתפקד כגבר"? באיזה מובן הוא "עשה שינוי"? אם הוא נולד זכר ומתפקד כגבר - הוא איננו טרנסקסואל. אם הוא מגדיר עצמו "לא לחלוטין גבר" (תהא אשר תהא משמעות הדברים) כי אז הוא מתאים לקטגוריה 4, הרחבה. הוא פשוט מרחיב את הגדרות המגדר המקובלות נורמטיבית, כדי להכליל בה משהו שהוא "לא לגמרי גבר ולא לגמרי אישה", דהיינו מגדר שלישי. המודל, להזכירך, בודק את אסטרטגיית ההתמודדות ביחס לדגם המגדר המקובל בחברה. במקרה שאתה מתאר - המודל דווקא מתאים כמו כפפה. נורה

 

[אורי 0]

פשוט מאוד

ftm בהגדרה החברתית, אחרי שינוי פיזי וכו' (נולד נקבה). אלא שכששואלים אותו - הוא באמת לא מגדיר עצמו לחלוטין גבר. אני חושבת שאת גם מכירה אותו.

 

[נורה גרינברג]

שאלה של תחושה אישית

אורי, אם מדובר במי שאני חושבת, אכן הוא משתייך לקבוצה 4. עם זאת, הוא בעצמו אומר שנוח לו מאד שמתייחסים אליו כאל גבר, ובכלל, במקרים שבהם חייבים להכריע - הוא מעדיף להגדיר עצמו כגבר. מהיכרותי אתו, מדובר יותר בהצהרה של תחושה אישית, ולא בשאלה של אורח חיים וביטוי מגדרי, שבהם הוא אכן גברי. בכל מקרה, אני מסכימה שמדובר במקרה גבולי. נורה

 

[ערבהאיןקץ]

באתי בעניין אחר... אבל:

תגלה לי , איזו בעייתיות זיהית כאן? (אני וחוסר הרגישות הידוע שלי.)