בעקבות הדברים של עדנה שלנו, שכתבה שבימים האחרונים התגבשה בה החלטה איך חיים את החיים מחדש, ומצליחים גם להנות ולשמוח, אולי נצליח אנחנו ללמוד ממנה איך עושים זאת. כל כך רוצה לשמוע וללמוד. איתכם כך הזמן, קרוב ובשקט
כל כך בשקט. לא לי ולא לעדנה ולא לאף אחד כאן, יש מונופול על החכמה או על ה"מרשם" לחיים של הנאה ושמחה. מדברים ולומדים אחד מהשניה וגם להיפך. ואולי גם גם לך יש משהו להגיד. את יודעת משהו: כשאת כותבת לאחרים את מגלה שבעצם את אומרת דברים גם לעצמך. לא חייבת מהראש. דווקא מהלב עדיף, ואפילו מהגרון, כמו שתהילה עשתה בליל אמש. כזה: האאאאאאאאאאאאאא אחד גדול. -------------------- נ.ב. בעצם בהודעה שלך אין רמז לכך האם את - את או אתה - אתה.