אורלי

[הרונה]

אורלי

אני עברתי את אןתו הדבר לפני שנתיים והאמת הלכתי לניתוח בלי עינין מה יוציאו איך יוציאו העיקר שיוצאו ולהתחיל את כל הדברים השיככים לזה כמו כימוטרפיה והקרנות ונכון לא היה נעים אבל עברתי את זה בגבורה מה שאני יכולה להציע שתתנו לה כוח תעודדו ותתמכו כי עזרה נפשית זו עזרה גדולה וחשובה ואת כל השאלות הרפואיות פשוט לשאול את הרופא מטפל אז תהיו חזקים רונה.....

 

[אורלי41]

תודה מכל הלב...

היום זה היום.....ואוווווו היום היא מתאשפזת מחר יום הניתוח......לפי דברי הרופא......אם לא תהיינה הפתעות תהיה כריתה חלקית בלבד ויהיה צורך אך ורק בסדרה של הקרנות ללא כימו. נהיה חכמים אחרי.... משתגעת ומעריצה את אחותי על שלוות הנפש ועל הרוגע שהיא מקרינה... אני מתפוצצת מאז הידיעה, עצבנית, דכאונית פשוט לא מתפקדת...... והיא שלווה להעריץ אותה שולחת לה דרככן המון

ו

 

[אורלי41]

היי ותודה על העידוד

רק עכשיו התפנתי לכתוב. אמנם קראתי בו ביום את תגובתך והיא אכן מחממת את הלב ומעודדת, אך לא היו לי כוחות נפש לכתוב ולהגיב. אחותי קיבלה את התשובות למעט הרצפטורים (מושג שמוכר עליך סביר להניח) ובתשובה מצאו כי הגוש הוצא בשלמותו כולל רקמות בריאות מסביב ליתר בטחון ומבחינת הבלוטות נמצאה אחת מתוך ה-15 נגועה ולכן בכאב עמוק על טיפול כימוטרפי לפני ההקרנות. כמה סדרות, מתי ומה בהמשך אחרי שיתקבלו כל התשובות.... למותר לציין כי קיבלנו את זה דיי קשה כי על פניו הרופא האמין שלא יהיה צורך בכימו .... לאור ממצאי הביאופסיה... אך מה לעשות?! לא הכל מתוכנן כפי שרוצים..... אשמח לשמוע ולקבל תגובות מנשים שעברו את שלב הכימו ואיך תפקדו באותה תקופה..... מה תופעות הלוואי...... והאם בהכרח כולן מתקרחות באותה תקופה קשה?????? אני זו שתומכת בה לכל אורך הדרך.......צמודה אליה בכל ביקור בבית החולים מאז הבדיקה הראשונית, דרך הניתוח וקבלת התשובות ומבינה שהחלק המשמעותי בתמיכה רק לפני..... תודה ומקווה שאאגור כוחות לתמוך בה הלאה.... שנהיה רק בריאים.......