אור הכוכבים ומשמעותו על פי אזוטריקה קבלית:
ידוע למדע כי הכוכבים הם שמשות רחוקות מרחק שלא ניתן לתפוס או להבין מרוב גודלו והקפו. לכן לצורך הדיון בואו נניח שזהו מרחק אינסופי. בתוך המרחק הזה זורם אור המכיל בתוכו הרבה מאוד צבעים ותדרים כולל תדרים מגנטיים וקרני X או קרני גאמה גרעיניים. זהו אור שאין כדוגמתו ממעשה אדם או על פני האדמה. האור הנ"ל מצליח לעבור אינספור חלקיקי אבק, אבנים, סלעים, ענני גזים אדירים וגדולים, וכאשר מגיע לעינינו אנחנו רואים נקודה לבנה מנצנצת ( או צבעונית כאשר מסתכלים ממטוס שטס מאוד גבוה או חללית ). האור הזה כל כך מיוחד שנאמר עליו שהוא אור של ישות חיה ומודעת כמו בני-אדם רק יותר חכמה ויותר יודעת מכל אדם, אומרים שהאור הזה הוא הממוצע בין האדם לבין המלאכים. אומרים כי הכוכבים הם תלויים ועומדים בין האדם לבין מלאכים מאירים ומנצנצים הרבה יותר מהכוכבים, כלומר שהכוכבים הם רמז למה שיש מעליהם, במימד גבוה יותר מהשמיים וחלל החיצון. נאמר ונכתב כי אור זה נכנס לחלל ולשמיים ויוצר מאורעות כמו סרט קולנוע תלת-מימדי. כאשר עמים קדמונים בנו מקדשים לאלים הם בנו בראש כל מקדש מדרגות עולות לכיוון כוכב בשמיים בזמן מסויים ונאמר שמהכוכב ירדו מדרגות של אור שעליהם ירדו האלים לאכול את המנחות והקורבנות, נאמר כי האלים הללו היו חיות עם ראש אדם או אדם אם ראש חיות. נאמר כי הכוכבים הם השערים למימדים עליונים שבהם חיים אלים ויצורים מדהימים מהאגדות, אומרים כי הכוכבים הם המקור לכל הצלילים והמנגינות. אומרים כי הכוכבים הם השער שדרכו אנחנו נכנסים לעולם הזה ונולדים ויוצאים ממנו לאחר שמתים. אומרים שהכוכבים הם המקור לנשמה שלנו. אומרים שהכוכבים הם כמו השמש שאורם כל כך חזק שיש מיים קרים מאוד ( החלל החיצון הקפוא ) שמקררים את אורם ובכך הם מורגשים כאור קר מאוד כדי שלא נשרף כאילו היינו על פני השמש. אומרים כי השמיים מלאים בכל הרבה אור וכל כך הרבה תדרים שונים ומשונים, שזה פלא גדול ואלוקי שאנחנו לא מתמוססים או מתעורים באור המלא הזה. אומרים שאור זה נושא בחובו את תדר האהבה עצמה, ואומרים שהאות יוד (י') של תחילת שמו של האל שלנו ( יקו"ק) היא היא כוכב קטן כלשהו... קטנה וצנוע ומקור לכל... אז אנחנו, היהודים למעשה צריכים להיקרא: בני הכוכבים, או העם שהגיע מהכוכבים לעולם הזה... לא פלא הסמל שלנו הוא "כוכב אברהם" = מגן דויד...וכולנו בני אברהם... אומרים שהכוכבים זורקים סילונים ( אולי בעצם "לא אומרים", אלה "אני ראיתי" ) של ניצוצות צבעוניים שהם כניסת יצורי אור לתוך העולם שלנו...אומרים שמרחק הכוכבים מאתנו הוא בסך הכל 500 פרסאות, שזה משהו כמו מרחק קצה ראש הר...אולי הר סיני...
ידוע למדע כי הכוכבים הם שמשות רחוקות מרחק שלא ניתן לתפוס או להבין מרוב גודלו והקפו. לכן לצורך הדיון בואו נניח שזהו מרחק אינסופי. בתוך המרחק הזה זורם אור המכיל בתוכו הרבה מאוד צבעים ותדרים כולל תדרים מגנטיים וקרני X או קרני גאמה גרעיניים. זהו אור שאין כדוגמתו ממעשה אדם או על פני האדמה. האור הנ"ל מצליח לעבור אינספור חלקיקי אבק, אבנים, סלעים, ענני גזים אדירים וגדולים, וכאשר מגיע לעינינו אנחנו רואים נקודה לבנה מנצנצת ( או צבעונית כאשר מסתכלים ממטוס שטס מאוד גבוה או חללית ). האור הזה כל כך מיוחד שנאמר עליו שהוא אור של ישות חיה ומודעת כמו בני-אדם רק יותר חכמה ויותר יודעת מכל אדם, אומרים שהאור הזה הוא הממוצע בין האדם לבין המלאכים. אומרים כי הכוכבים הם תלויים ועומדים בין האדם לבין מלאכים מאירים ומנצנצים הרבה יותר מהכוכבים, כלומר שהכוכבים הם רמז למה שיש מעליהם, במימד גבוה יותר מהשמיים וחלל החיצון. נאמר ונכתב כי אור זה נכנס לחלל ולשמיים ויוצר מאורעות כמו סרט קולנוע תלת-מימדי. כאשר עמים קדמונים בנו מקדשים לאלים הם בנו בראש כל מקדש מדרגות עולות לכיוון כוכב בשמיים בזמן מסויים ונאמר שמהכוכב ירדו מדרגות של אור שעליהם ירדו האלים לאכול את המנחות והקורבנות, נאמר כי האלים הללו היו חיות עם ראש אדם או אדם אם ראש חיות. נאמר כי הכוכבים הם השערים למימדים עליונים שבהם חיים אלים ויצורים מדהימים מהאגדות, אומרים כי הכוכבים הם המקור לכל הצלילים והמנגינות. אומרים כי הכוכבים הם השער שדרכו אנחנו נכנסים לעולם הזה ונולדים ויוצאים ממנו לאחר שמתים. אומרים שהכוכבים הם המקור לנשמה שלנו. אומרים שהכוכבים הם כמו השמש שאורם כל כך חזק שיש מיים קרים מאוד ( החלל החיצון הקפוא ) שמקררים את אורם ובכך הם מורגשים כאור קר מאוד כדי שלא נשרף כאילו היינו על פני השמש. אומרים כי השמיים מלאים בכל הרבה אור וכל כך הרבה תדרים שונים ומשונים, שזה פלא גדול ואלוקי שאנחנו לא מתמוססים או מתעורים באור המלא הזה. אומרים שאור זה נושא בחובו את תדר האהבה עצמה, ואומרים שהאות יוד (י') של תחילת שמו של האל שלנו ( יקו"ק) היא היא כוכב קטן כלשהו... קטנה וצנוע ומקור לכל... אז אנחנו, היהודים למעשה צריכים להיקרא: בני הכוכבים, או העם שהגיע מהכוכבים לעולם הזה... לא פלא הסמל שלנו הוא "כוכב אברהם" = מגן דויד...וכולנו בני אברהם... אומרים שהכוכבים זורקים סילונים ( אולי בעצם "לא אומרים", אלה "אני ראיתי" ) של ניצוצות צבעוניים שהם כניסת יצורי אור לתוך העולם שלנו...אומרים שמרחק הכוכבים מאתנו הוא בסך הכל 500 פרסאות, שזה משהו כמו מרחק קצה ראש הר...אולי הר סיני...