אושרה תכנית לאלפי יחידות דיור בטייבה

ש מים

New member
אושרה תכנית לאלפי יחידות דיור בטייבה

הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) שבמינהל התכנון, בראשות סגן הממונה על התקציבים באוצר, ערן ניצן, החליטה לאשר היום (רביעי), תכנית למגורים בטייבה הכוללת 2,300 יחידות דיור בבנייה רוויה ושטחי מסחר נרחבים.
התכנית פרי יוזמתה העצמאית של העירייה, נערכה על ידי האדריכלים איימן חאג' יחיא ועבד אלוהאב עבד אל ראזק וקודמה בשיתוף פעולה מלא עם צוות הוותמ"ל תוך שיתוף התושבים ובעלי הקרקעות בהליך התכנון במטרה ליצור איזון ותכנון הולם לצורכי התושבים, בעלי הקרקעות ותושבי העיר.
התכנית מתפרסת על שטח של כ-620 דונם על קרקעות פרטיות, וכוללת תמהיל בנייה מגוון הכולל בניינים של עד 18 קומות, בניינים של עד 5 קומות ובנייה צמודת קרקע. אופי המגורים המגוון בתכנית נותן מענה למאפיינים הייחודים של החברה הערבית. בנוסף כוללת התכנית 28,600 מ"ר עבור מבני ציבור, 19,906 מ"ר עבור מסחר ו-16,575 מ"ר עבור תעסוקה. במרכז התכנית על שטח של 28 דונם תתאפשר לראשונה הקמת קניון, שיהווה עוגן מסחרי שישרת את כלל תושבי האזור.
בפתח הישיבה יו"ר הוותמ"ל, ערן ניצן ציין כי, "מדובר בתכנית תקדימית במגזר הערבי. התכנית תאפשר הקמת מגדלים גבוהים בני 18 קומות, קניון ושטחי ציבור. התכנית אותה יזמה הרשות המקומית עצמה תניע יזמות בקנה מידה שטרם נראה בישוב ערבי בישראל ותניב לרשות המקומית היטלי השבחה במאות מיליוני ₪. אישור התכנית מעניק לא רק פתרונות דיור לתושבי טייבה אלא מעצים את הרשות המקומית ומאפשר לה להצעיד את העיר קדימה, לאיכות חיים טובה יותר ובכך מהווה תקדים אופטימי לצמצום הפערים הנדרש בין ישובי המיעוטים לשאר הישובים בישראל".
ראש העיר טייבה, עו"ד שועאע מסארוה ביקש לברך את תושבי טייבה "בהישג האדיר של אישור תכנית בטווח זמן קצר. התכנית מבטאת את השקפת העירייה שבשילוב ידיים בין רשויות התכנון והרשות המקומית ניתן להגיע לתוצרים תכנוניים ראויים שיסייעו בפתרון מצוקת הדיור והקרקעות במגזר ובטייבה בפרט". כמו כן ביקש ראש העיר להודות לשר האוצר, למנהלת מנהל התכנון, לותמ"ל ולצוותים המקצועיים שעמלו לאישור התכניות לעיר, תוך מציאת פתרונות מקצועיים למכשולים והאתגרים שעלו במהלך קידום התכניות, ואשר הופכות אותה לעיר גדולה וייחודית.
מתכננת הוותמ"ל, דקלה פרסיקו ציינה כי "התכנית מהווה אבן דרך משמעותית בקידום תכניות למגורים במגזר הערבי, בבנייה רוויה על גבי קרקעות פרטיות, כל זאת ביוזמת העיר ובשיתוף פעולה הדדי. העובדה כי נתח נכבד מיחידות הדיור מיועד למכירה וכי בתכנית משולב מתחם שיהיה עוגן לפעילות כלכלית בעיר היא בשורה אמיתית לטייבה ולאזור".
http://www.local.co.il/netanya/143657/Article/

(ותודה לאתר "רוטר" על המידע)
 
מוטב מאוחר מאשר אף פעם.

נראה האם בעקבות טייבה גם יישובים עירוניים ערבים אחרים יהיו בשלים לתכנון דיור מודרני צפוף במגדלי מגורים במקום בדירות נמוכות ובצמודי קרקע. להזכירכם טייבה מתכננת עד 10,000 יחידות דיור נוספות בעיר ומעל 32,000 תושבים נוספים בתוכניות העבר כלומר אף מעל 40,000 תושבים. כלומר לגדול לכ75,000-80,000 תושבים תוך פחות מעשור ולהפוך מלבד עיר מרכזית ב"משולש" לאחת הערים הערביות הגדולות בארץ בכלל. גם תוכניות נוספות כמו המסילה המזרחית החדשה שתחבר אותה ברכבת בין לוד לחדרה תשפר את נגישותה. השאלה האם מבנה החמולות המשפחתי וריבוי הקרקעות הפרטיות במגזר יאפשרו התפתחות חופשית של ערים נוספות כמותה או שצעירי המגזר ימשיכו לחפש דיור חלופי בערים מעורבות או יהודיות. בנוסף גם צריך לזכור שעד כמה שהפרוייקט החדש נוצץ, במגזר לא צפויים לקדם שידרוג שכונות ותיקות בפינוי-בינוי ותמ"א 38 וגם קיימת שאלה של היתכנות לעצמאות כלכלית בערי המגזר בהתבסס על שטחי תעשייה מקומיים, תעסוקה, משרדים, מסחר ועוד (בדומה גם לערים חרדיות למשל ולערי פריפריה רבות).

הנה למשל תזכורת כמה התוכנית החדשה למעשה ישנה בת יותר מ17 שנים.
http://www.sharon-ar.co.il/projects.asp?cat=11&m_id=54
 
ריבוי הקרקעות הפרטיות

המנהל חייב לתרום את חלקו בהרחבת היישובים הערביים ובזאת להתגבר על המבנה החמולתי ויאפשר דיור בלתי תלוי בשייכות לחמולה.
כמו גם קרקעות להקמת אזורי מסחר, מלאכה ותעשיה מחוץ ובתוך השטח הבנוי.
 

ש מים

New member
"המינהל חייב לתרום את חלקו"

האם התושבים הערבים אינם אזרחי המדינה?
האם לא אמור להיות יחס שווה בין האזרחים?
אם כן, אז מדוע "המנהל חייב לתרום את חלקו" רק בישובים הערביים?
אגב, ביישוב שלי, אני מוותר על "תרומת המינהל" בקרקעות למגורים. אני יודע במה זה יתבטא - בצפיפויות ענק ולא תואמות לאופי הישוב ובכיבוש והרס שטחים פתוחים ובעלי ערכיות גבוהה!

אצלי בישוב, אני מוכן ש-"המינהל יתרום את חלקו" בשטחי ציבור ותעסוקה!

ובאשר למגזר הערבי - כמי שמכיר אותו מעולה - יש צורך בשינוי חשיבתי ותפיסתי הן בתוכו והן ביחס שלנו כלפיו (והאמירה "המינהל חייב לתרום את חלקו" היא בדיוק מסוג האמירות שאינן תורמות לקידום המגזר, אלא להיפך - מקבעות אותו ואת בניו בשלשלאות ובכבלים של זמני עבר, אליהם לא נראה לי שהיית רוצה לחזור. זמנים שכוללים מבנה חמולתי, סכסוכי דמים, חוסר תכנון וחוסר התייחסות ומענה לצרכי ציבור איכותיים ועוד גורמים "נחמדים ורומנטיים" המאפיינים את זמני העבר של המגזר הערבי בארץ).
 
השאלה איך בונים

ראוובי הפלסטינית היא עיר צפופה אבל בנויה באיכות גבוהה ועם פיתוח סביבתי די עשיר. לעומתה באזור שועפט בירושלים ומקומות נוספים הבנייה הצפופה גם לא איכותית ולא מתחשבת בתשתיות. צריך לקוות שהבנייה בטייבה תהיה יותר ראוובי.. חייבים לציין שהרושם הראשוני של הפרוייקט די מרשים ומזכיר למשל את פרוייקט נופיה בכניסה לבית שמש המשלב מגדלי מגורים וקניון. וחייבים לציין שבמגזר אולי אין קניונים של ממש אבל יש כמה סופרמרקטים שהם בתי כולבו של ממש שעושים בית ספר לכל ישראל וגם מרכזי מסחר ובילוי די פופולאריים שגם יהודים מבקרים בהם. ואולי גם המצב עם הקניונים ישתפר לרמה הישראלית עם עוד קניונים כמו זה שמתוכנן בטייבה.
&nbsp
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3667956,00.html
&nbsp
http://nadlan.walla.co.il/item/2966895
 

ש מים

New member
כן...

לא ממש מכיר את הבניה ברוואבי ולא את שועפט, אבל אם אתה מכיר, האם בדקת בציר הזמן (מתי ואם תוכננה ונבנתה שועפט, לעומת רוואבי)? הערבים, ובעיקר אלה הנמצאים בחיכוך גבוה עם מדינת ישראל והתרבות שלה, אינם שונים בהרבה מהיהודים. תפיסות חדשות בתכנון ובבניה משפיעות ומופיעות גם אצלם, בדיוק כמו אצלנו (כפי שכתבתי לדן: אסור להסתכל עליהם "מלמעלה" ובפטרנליזם! הם אינם שונים מאיתנו בעיקרי הדברים וברובם הם בהחלט רוצים להידמות יותר לעידן ולמרחב של המאה ה-21 יותר מאשר למאה ה-19 וה-18).
לגבי קניונים: צר לי, אבל בעולם התכנון המודרני הם נחשבים מוקצים ורעים. הם כבר ממש אינם "סמל לקידמה"!
 
הבנייה בשופעט חדשה כמו ראוובי אבל פיראטית ולא מסודרת

בונים סמוך לגדר ההפרדה מהצד "הפלסטיני" ולא מתחשבים בכל מיני תקנות בנייה והנדסה ולכן התוצאה היא דירות זולות אבל עם תשתיות לקויות ביותר. בוא נגיד שלא כדאי לבדוק את העמידות שלהם ברעידות אדמה..
&nbsp
אבל לגבי עיר (ערבית) ישראלית לא חוכמה להראות רק שכונה חדשה ונוצצת שמציגה דירות חדשות ומרכז קניות. עיר נמדדת בפרמטרים מורכבים בהרבה. האם יש בה מנגנוני תכנון וביצוע מסודרים ואכיפת חוקי בנייה? האם יש בה מנגנון התחדשות לשכונות ותיקות? האם יש בה פיתוח סביבתי מסלילת כבישים ומדרכות (שאיכשהו במגזר ובמיוחד ביישובים כפריים לוקה בחסר התחום הזה) דרך גני שעשועים פארקים עירוניים ועוד? האם יש בה בתי ספר מוצלחים גם מבחינה מבנית? מתקני ספורט עירוניים ברמה כולל למשל בריכת שחייה, אצטדיון עירוני מוצלח ואולם ספורט? מוסדות אקדמיים? מוסדות תרבות ובילוי כמו היכל תרבות עירוני, קולנוע, תיאטרון, ספריות, קונסברטוריון ועוד? האם יש בה אזורי מסחר ותעסוקה? תעשיות גם ברמה גבוהה כמו הייטק? ובעיר בגודל של טייבה שתהיה העיר הערבית הגדולה במשולש אפשר גם לשאול האם מתוכנן בה בית חולים אזורי? מלון? מרכז כנסים?
&nbsp
להציג סתם מגדלי מגורים זה בסיסי. יש גם מספיק יישובים ישראליים כמו גני תקווה למשל שמציגים מגדלים. יותר מרשים יהיה כשיראו את מגדלי המשרדים של טייבה. או את פרוייקט הפינוי בינוי הגדול בטייבה. אז נראה שאומצו נורמות חדשות.
 

ש מים

New member
עיר חדשה

מתנצל מראש על הפוסט הארוך, אולי המורכב והמקצועי מידי (ניסיתי לצמצם, ולכן אולי חלק מהדברים לא יהיו ברורים מספיק לכולם).

ראשית, עדיין לא הוקמה עיר ערבית חדשה. בימים אלה נמצאת בתכנון עיר כזו, אבל לדעתי עדיין לא בטוח שהיא תקום. כלומר - המבנים יקומו, אבל אני לא בטוח האם זו אכן תהיה "עיר/ישוב חדשה", או שבסופו של דבר זו תהיה "שכונה של ישוב קיים" - ג'דיידה-מכר - שעליה יחולו כל המחלות הידועות של הביורוקרטיה והפוליטיקה המסורתית שציינת לעיל.
ובהמשך לכך: כשאתה מדבר על "מנגננוני תכנון וביצוע מסודרים ואכיפת חוקי הבניה", אני רוצה לאמר את מה שאני שב וטוען כל הזמן (ראה הדו-שיח שלי בשרשור זה עם דן רוזנצווייג): אין הבדל גדול ביננו/היהודים לשכנינו הערבים. היסודות הנפשיים המניעים הם אותם יסודות. בשני המגזרים תמצא שחיתויות (מסיבות זהות), העדפת מקורבים ותומכים והתנכלות ליריבים. ואם תסתכל סביבך לרגע בעיניים פקוחות, תראה ותבין שאותן תופעות קיימות גם בכל שכבה כלכלית ואינטלקטואלית (החל מרמת העבריין "הקטן", בעל בסטת הירקות מגבעת-אולגה, ועד לעבריין הגדול, היושב במשרד ראש הממשלה או בית הנשיא בירושלים). ההבדל הוא לא במוטיבצייה לפשיעה אלא ברצון וביכולת של גורמי החוק לאכוף את החוק.
מצד שני, אני חש ערבוב דברים בפוסט שלך. כך למשל חייבים לשים פסיק בין המילים במשפט שלך. יש הבדל גדול בין "מנגננוני תכנון וביצוע מסודרים" לבין "אכיפת חוקי התכנון והבניה". למעשה, לצערי אין כמעט קשר בין הדברים (יש חוק ואין אכיפה. אז מה? אז הרסו עוד יער גשם באמזונס...
). או כשאתה כותב משהו כמו: "האם יש בה מנגנון התחדשות לשכונות ותיקות? האם יש בה פיתוח סביבתי מסלילת כבישים ומדרכות (שאיכשהו במגזר ובמיוחד ביישובים כפריים לוקה בחסר התחום הזה) דרך גני שעשועים פארקים עירוניים ועוד? האם יש בה בתי ספר מוצלחים גם מבחינה מבנית? מתקני ספורט עירוניים ברמה כולל למשל בריכת שחייה, אצטדיון עירוני מוצלח ואולם ספורט? מוסדות אקדמיים? מוסדות תרבות ובילוי כמו היכל תרבות עירוני, קולנוע, תיאטרון, ספריות, קונסברטוריון ועוד? האם יש בה אזורי מסחר ותעסוקה? תעשיות גם ברמה גבוהה כמו הייטק? ובעיר בגודל של טייבה שתהיה העיר הערבית הגדולה במשולש אפשר גם לשאול האם מתוכנן בה בית חולים אזורי? מלון? מרכז כנסים?". הדברים נמצאים בבסיס התכנון ואינם מעידים על "רמת התכנון". הם התוצאה התכנונית (הנכונה) של הרבה דברים אחרים (כמו: גודל אוכלוסיה, פירמידת גילאים/מבנה דמוגרפי, פרמטרים כלכליים, מערכת תנועה אזורית, מיקום במרחב, שימושים ואלמנטים/מוקדים קיימים במרחב, תחרות כלכלית ועוד). זו טעות גדולה, שלמעשה מהווה "ירי החץ ואז סימון המטרה", להגדיר ש-"הקמת בית חולים מעידה על רמת התכנון"!! ההחלטה על הקמת/יעוד קרקע לבית-חולים או כל יעוד ציבורי או כלכלי אחר, צריכה להיות על בסיס שיקולים ובחינות תכנוניות ולא תוצאה של "תפיסת עולם" או "תיאוריה" של אנשים. אבל כן - אתה צודק! יש הבדל בין המגזר היהודי לערבי בכל נושא הקצאות יעודי קרקע בתכניות! ההבדל נובע לצערי מהבדלי תרבות (אבל גם אכיפה!). בעיקר בכל הנוגע למידת היכולת להקצות קרקעות ליעודים ציבוריים (הפקעות) בתכניות בקרקע פרטית, ויותר מכך - ביכולת לממש את ההפקעות הללו... קיימים עוד הבדלים רבים ביעוד קרקע לפי העדפות האוכלוסייה, כאשר מדובר בקרקע הפרטית. תופעה זו לגיטימית וקיימת גם בקרב האוכלוסייה היהודית, אבל שם התופעה פחות בולטת, כי אחוז הקרקע הפרטית נמוך יותר והמיקום שונה (ובהתאם השיקולים הכלכליים של בעלי הקרקע).
אבל חשוב לי להדגיש ולהבהיר: אני לחלוטין מסכים ותומך בך, שיש לייעד ולהקים פונקציות כאלה גם בישובים ערביים ואחרים, במידה והשיקולים התכנוניים המקצועיים מצדיקים זאת. לשמחתי אני יכול לאמר שברוב המקרים בהם נתקלתי בעשור ומשהו האחרונים, ייועדו יעודים במגזר הערבי על בסיס תכנוני מודרני ושוויוני. לצערי - ואני חייב לציין זאת - זה לא קרה בכל המקרים, אבל לא משום שהיתה מעורבת "החלטה פוליטית" בדבר, אלא בשל שיקול דעת מקצועי לקוי (לדעתי) מצד המתכננים... וזו בעיני הרעה החולה של התכנון בארץ! חוסר/ליקוי בהתייחסות ובהבנת אנשי המקצוע את התהליכים ומבנה וכל ההתייחסות למגזר הערבי והמיעוטים. לצערי, בהרבה מקרים אני נתקל בפטרנליזם ו/או בהתייחסות "רומנטית", המנותקת מהמציאות.
 
המנהל חייב לתרום את חלקו גם !!! בישובים הערביים

אינני פוסל את מה שקורה בטייבה ובישובים ערביים אחרים וטוב שכך ואני מברך על כך. יחד עם כך אין די ולא כל יישוב היצע הקרקעות הפרטיות מספק.
אני תמהה על "תמימותך" - על אלו קרקעות בנויים חלק לא מבוטל מהיישובים היהודיים, שלא לדבר על אזורי התעשיה המסחר והתעסוקה. קיימים מקרים שהפקיעו קרקעות של ערבים על מנת לבנות אזורי תעשיה עבור יהודים ( ראה: כרמיאל, ציפורי וכו' )
החשיבה שלי אומרת שאל כלל אזרחי מדינת ישראל יש לנהוג בשוויון מלא ללא כחל ושרק.
 

ש מים

New member
נכון

אל כל האזרחים צריך לנהוג בשוויון. אז - ואני תוהה על תמימותך - איפה ראית ש"המינהל תורם את חלקו" בישובים היהודיים? מה בדיוק הוא נותן שם, שאינו נותן בישובי מיעוטים? אז בוא ואגיד לך, כי אין לי ספק שהרבה מהדברים שאני יודע אתה לא יודע (ולא רבים אחרים): אם היתה לי ברירה באיזו זהות לגשת היום למינהל, דבר אחד בטוח - לא הייתי בוחר להיות יהודי (אגב, גם לא מעט בני-מיעוטים, חכמים ופיקחים, יודעים זאת), ובטח לא מושבניק או קיבוצניק! ההטבות והאוזן הקשבת שמקבלים ישובי המיעוטים עולים ברוב המקרים בהרבה על מה שמקבלת האוכלוסייה היהודית! ושים לב שאני לא נכנס כאן בכלל לסוגיות פוליטיות (ע"ע סוגיית ההפקעה שהעלית, כהצדקה למה בדיוק?? רוצה דוגמאות להפקעות קרקעות מדינה מיהודים? הפקעות שלא מומשו עשרות שנים...? חפש תחת הערך "קרסיק" לדוגמא...). אני מדבר ונשאר נטו בתחום התכנון. תכנית המבוססת על קניין אינה תכנית טובה ואינה תכנון נכון. נקודה!
ואם אתה רוצה לפתור עוולות עבר או בעיות אחרות חפש דרכים ופתרונות חכמים ונכונים, ולא על-ידי גרימת עוול נוסף.
 
שאלה פשוטה ואולי תמימה

מדוע מרבית ( אינני כותב כל שמא אחטא במשהו למצב האמיתי ) הישובים הערביים מצויים על קרקעות פרטיות בו בזמן שמרבית הישובים היהודיים מצויים על קרקעות מנהל.
מדוע כל אזורי המסחר, התעסוקה והמלאכה נבנו על אדמות מנהל ומעטים האזורים הללו הקיימים בכלל במגזר הערבי.
לבטח שהיהודי סובל יותן מהמנהל, כתוצאה מתלותו בו לעומת הערבי שאינו "נהנה" מאדמותיו וממגבלותיו.
 

ש מים

New member
פוליטיקה - לא כאן!

את השאלות הפוליטיות שלך תפנה ותכתוב בבקשה בפורומים המתאימים. יש לי את גבול ההתעסקות, את הקו הכחול, של הפורום (ושלי).
לגבי: "מדוע אזורי המסחר וכו'..." דיברתי והשבתי לזה לא פעם אחד בדיוני עבר. אני יודע שקראת אותם, אז מדוע אתה מעלה שוב את השאלה (כאילו לא קראת ואתה לא יודע מה אענה גם הפעם)?
 
אני התייחסתי לנושא התכנוני אצל המגזרים השונים

זה בהחלט אינו פוליטי אלא מהותי.
למרות ההישג המרשים בטייבה ואולי בעוד ישובים בארץ - קיים הבדל מהותי בין תכנון בתוך משבצות בבעלות פרטית - בהן נדרשת איחוד וחלוקה על מנת להגיע לפתוח סביר והגיוני לבין תכנון בשטח המוקצה ע"י המנהל.
אני מפנה אותך למה שכתבת בשרשור זה בכותרת "עיר חדשה". ההתייחסות לתכנון בקרקע פרטית על כל המורכבות שבה, שונה לחלוטין מההתייחסות לתכנון בקרקע ציבורית בה כל מרכיבי התכנון ( כמו: דרכים, רחובות, מבני ציבור וכו' ) מוקצים מראש.
בסה"כ אנחנו די קרובים בהתייחסותנו.
 

ש מים

New member
תכנוני? מהותי? לא פוליטי?

מה מטרת השאלה הזו: "מדוע מרבית ( אינני כותב כל שמא אחטא במשהו למצב האמיתי ) הישובים הערביים מצויים על קרקעות פרטיות בו בזמן שמרבית הישובים היהודיים מצויים על קרקעות מנהל"?
אולי אין לי הבנה בהרבה דברים, אבל קשה שלא להריח כאן את הפוליטיקה...

ובוודאי שאני לא רואה כאן שום סוגייה תכנונית המתאימה לפורום הזה.
 
חבל

לדעתי קיים הבדל תכנוני מובהק בין תכנון על קרקעות הנשלטות ע"י עשרות בעלים פרטיים לבין תכנון על קרקע הנמצאת בשליטת יד אחת.
 

ש מים

New member
אל תיתמם!

"מדוע מרבית הישובים הערביים מצויים על קרקעות פרטיות".

מה הקשר של התשובה לשאלתך הנ"ל לאמירה שאתה מעלה עכשיו? (וכן, בוודאי שיש הבדל. אז מה? מה הקשר לשאלה שלך?)
 
פוליטיקה

מאחר ואתה מתעקש להפוך דיון מהותי לדיון פוליטי אין לי שום כוונה להגרר.
אני מסכים אתך שפוליטיקה אינה כאן ולבטח שלא מצידי.
חבל שאינך מתייחס לדיון המהותי.
 

ש מים

New member
נסה לנסח מחדש את שאלתך

והפעם בלי הניחוחות הפוליטיים שאינן קשורים במישרין למהות הפורום.
כמו-כן, אנא נסה לחדש. אני לא מוצא טעם להעלות באוב סוגיות שכבר נדונו כאן עד דק.
 
עבר זמנו בטל קרבנו

יתכן ואם בהמשך הדרך יעלה הנושא של ההבדל התכנוני בין תכנון על חלקות פרטיות המצויות בבעלויות שונות ומגוונות לבין תכנון של קרקע ללא בעלות מחולקת - יהיה טעם ליצור דיון חדש.
 

shershku

New member
קשה שלא להתייחס מעט לפוליטיקה

יש משהו פוליטי בכל נושא התכנון.
הוא דווקא העלה טענה ראויה להתייחס גם בפורום הזה.
מה שמוביל אותי להתייחסות מעט שונה:
הפגמים התכנוניים מוגברים באופן ניכר לחברה הערבית מאשר בישובים היהודיים.
 
למעלה