certified.woke
Well-known member
השלב הבא? - זהוי פנים גורף באמצעות מצלמות ברשות-הרבים, מוסדות, חניונים.
התקנות, שאושרו השבוע בוועדה לביטחון לאומי, מאפשרות למשטרה לעקוב אחרי נתוני המיקום של מיליוני אזרחים ללא פיקוח ומבלי שנדרש צו שיפוטי. עורך דין מהאגודה לזכויות האזרח: המשטרה תוכל ביום מן הימים להתחקות אחרינו בדיעבד ולחקור אותנו למטרות מאוד רחבות.
חיפה, באפריל. את הצילומים תוכל לקחת המשטרה ממצלמות שמוצבות במרחב; צילום: רמי שלוש
תקנות שנחקקו השבוע ומאפשרות למשטרה להפעיל מערכת צילום מיוחדת לזיהוי לוחיות רישוי של כלי רכב, עלולות להביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בפרטיות האזרחים בישראל. הוועדה לביטחון לאומי אישרה שלשום (רביעי) את התקנות, שמאפשרות למשטרה לעקוב אחרי נתוני המיקום של מיליוני אזרחים ללא פיקוח. התקנות מיישמות את תיקון 40 לפקודת המשטרה, המכונה "חוק המעקבים", שעבר בינואר.
החוק והתקנות מייצרים הסדר קיצוני ותקדימי שמתיר למשטרה להשתמש בטכנולוגיה לזיהוי לוחיות רישוי של כלי רכב כדי לאגור מידע אישי רגיש של נתוני מיקום של כל מי שמשתמש ברכבו. התקנות מגדירות כי לא רק מי שחשוד בעבירה נמצא תחת מעקב קבוע אלא כלל האזרחים הנעים בכבישים. את הצילומים תוכל המשטרה לקחת לא רק ממצלמות של הארגון שמוצבות במרחב - אלא גם ממצלמות בחניונים או של רשויות מקומיות. התקנות קובעות שהנתונים במאגר נשמרים לפרק זמן של שנתיים ואז נמחקים ממנו, כשבמקביל מידע חדש ממשיך להיאסף.
ניידת משטרה באשקלון, בנובמבר. הנתונים במאגר נשמרים לשנתיים ואז נמחקים ממנו, כשבמקביל מידע חדש ממשיך להיאסף; צילום: אילן אסייג
עורך הדין גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי התקנות משנות לרעה את המאזן העדין בין האזרח לשלטון. "אנחנו עוברים למציאות חדשה שבה המשטרה אוגרת מידע על אזרחים תמימים ועוקבת אחריהם בלי שהם חשודים בדבר", אומר גן מור. "זאת, רק כדי שהמידע הזה ישמש ביום מן הימים את המשטרה כדי לחקור ולהתחקות אחרינו בדיעבד למטרות מאוד מאוד רחבות".
גם הרשות להגנת הפרטיות התריעה בפני הוועדה לביטחון לאומי כי מדובר בתקנות חריגות שעלולות להוביל לפגיעה בפרטיות. ראש הרשות, עו"ד גלעד סממה, העביר מראש לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חוות דעת על התקנות. נכתב בה כי למרות שאיסוף ושימור המידע נדרש לצורך הגשמת ייעודיה של המשטרה, הפגיעה החמורה בפרטיות הנגרמת משימוש במערכת מחייבת גם הסדרי פיקוח ובקרה הדוקים. זאת, כדי לוודא שהמידע ישמר באופן מאובטח, שיימחק כעבור זמן מכל מקום בו הוא שמור, ושמערכת המחשב שבה יוחזק המאגר תכלול כלי בקרה שיבטיחו שהוא לא ידלוף. הסדרים כאלה קיימים כיום באופן חלקי בלבד ולא מספק.
בן גביר בכנסת, ביולי. הרשות להגנת הפרטיות כתבה לשר כי חייבים להיות מנגנוני בקרה, שקיימים כרגע באופן לא מספק; צילום: אורן בן חקון
הרשות ציינה בחוות דעתה כי "הזכות לפרטיות היא זכות יסוד חוקתית, ובמקרים רבים תנאי שבלעדיו אין אפשרות לממש זכויות אדם נוספות. איסוף ושימוש במידע באופן לא מידתי עשוי להוביל לפגיעה באוטונומיה של האדם, לאובדן האנונימיות, וליצור אפקט ממשטר שבכוחו לפגוע בחירויות החיוניות לקיומה של הדמוקרטיה".
גן מור גרס כי בשלב הבא החוק יעסוק גם בזיהוי פנים. "רגע לפני שפרצה המלחמה הממשלה ניסתה להכניס לתוך אותו חוק גם סמכות מעקב באמצעות מערכות לזיהוי פנים, שאלו מערכות ביומטריות. ברגע שהתקדים נוצר שום דבר לא ימנע מהמשטרה לרצות להשתמש במאגר דומה גם למעקב אחרי אנשים באמצעות טכנולוגיות אחרות כמו זיהוי פנים".
גן מור ציין שבניגוד לטענות המשטרה המערכות החדשות לא נועדו רק כדי להתמודד עם עברייני תנועה. "זה נועד למכלול רחב מאוד של עבירות. אפילו כאשר יהיה בדיעבד חשד לביצוע עבירות פעוטות ניתן יהיה לעבד מידע מתוך המאגר הזה ולהשתמש בו", אמר.
התקנות, שאושרו השבוע בוועדה לביטחון לאומי, מאפשרות למשטרה לעקוב אחרי נתוני המיקום של מיליוני אזרחים ללא פיקוח ומבלי שנדרש צו שיפוטי. עורך דין מהאגודה לזכויות האזרח: המשטרה תוכל ביום מן הימים להתחקות אחרינו בדיעבד ולחקור אותנו למטרות מאוד רחבות.
חיפה, באפריל. את הצילומים תוכל לקחת המשטרה ממצלמות שמוצבות במרחב; צילום: רמי שלוש
תקנות שנחקקו השבוע ומאפשרות למשטרה להפעיל מערכת צילום מיוחדת לזיהוי לוחיות רישוי של כלי רכב, עלולות להביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בפרטיות האזרחים בישראל. הוועדה לביטחון לאומי אישרה שלשום (רביעי) את התקנות, שמאפשרות למשטרה לעקוב אחרי נתוני המיקום של מיליוני אזרחים ללא פיקוח. התקנות מיישמות את תיקון 40 לפקודת המשטרה, המכונה "חוק המעקבים", שעבר בינואר.
החוק והתקנות מייצרים הסדר קיצוני ותקדימי שמתיר למשטרה להשתמש בטכנולוגיה לזיהוי לוחיות רישוי של כלי רכב כדי לאגור מידע אישי רגיש של נתוני מיקום של כל מי שמשתמש ברכבו. התקנות מגדירות כי לא רק מי שחשוד בעבירה נמצא תחת מעקב קבוע אלא כלל האזרחים הנעים בכבישים. את הצילומים תוכל המשטרה לקחת לא רק ממצלמות של הארגון שמוצבות במרחב - אלא גם ממצלמות בחניונים או של רשויות מקומיות. התקנות קובעות שהנתונים במאגר נשמרים לפרק זמן של שנתיים ואז נמחקים ממנו, כשבמקביל מידע חדש ממשיך להיאסף.
ניידת משטרה באשקלון, בנובמבר. הנתונים במאגר נשמרים לשנתיים ואז נמחקים ממנו, כשבמקביל מידע חדש ממשיך להיאסף; צילום: אילן אסייג
כתבות קשורות
- תקנות חדשות מעניקות למשטרה יכולות חסרות תקדים למעקב אחר אזרחים | רן בר-זיק
- הממשלה מקדמת חוק שיאפשר למשטרה להציב מצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי | יהושע (ג'וש) בריינר
עורך הדין גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי התקנות משנות לרעה את המאזן העדין בין האזרח לשלטון. "אנחנו עוברים למציאות חדשה שבה המשטרה אוגרת מידע על אזרחים תמימים ועוקבת אחריהם בלי שהם חשודים בדבר", אומר גן מור. "זאת, רק כדי שהמידע הזה ישמש ביום מן הימים את המשטרה כדי לחקור ולהתחקות אחרינו בדיעבד למטרות מאוד מאוד רחבות".
גם הרשות להגנת הפרטיות התריעה בפני הוועדה לביטחון לאומי כי מדובר בתקנות חריגות שעלולות להוביל לפגיעה בפרטיות. ראש הרשות, עו"ד גלעד סממה, העביר מראש לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חוות דעת על התקנות. נכתב בה כי למרות שאיסוף ושימור המידע נדרש לצורך הגשמת ייעודיה של המשטרה, הפגיעה החמורה בפרטיות הנגרמת משימוש במערכת מחייבת גם הסדרי פיקוח ובקרה הדוקים. זאת, כדי לוודא שהמידע ישמר באופן מאובטח, שיימחק כעבור זמן מכל מקום בו הוא שמור, ושמערכת המחשב שבה יוחזק המאגר תכלול כלי בקרה שיבטיחו שהוא לא ידלוף. הסדרים כאלה קיימים כיום באופן חלקי בלבד ולא מספק.
בן גביר בכנסת, ביולי. הרשות להגנת הפרטיות כתבה לשר כי חייבים להיות מנגנוני בקרה, שקיימים כרגע באופן לא מספק; צילום: אורן בן חקון
הרשות ציינה בחוות דעתה כי "הזכות לפרטיות היא זכות יסוד חוקתית, ובמקרים רבים תנאי שבלעדיו אין אפשרות לממש זכויות אדם נוספות. איסוף ושימוש במידע באופן לא מידתי עשוי להוביל לפגיעה באוטונומיה של האדם, לאובדן האנונימיות, וליצור אפקט ממשטר שבכוחו לפגוע בחירויות החיוניות לקיומה של הדמוקרטיה".
גן מור גרס כי בשלב הבא החוק יעסוק גם בזיהוי פנים. "רגע לפני שפרצה המלחמה הממשלה ניסתה להכניס לתוך אותו חוק גם סמכות מעקב באמצעות מערכות לזיהוי פנים, שאלו מערכות ביומטריות. ברגע שהתקדים נוצר שום דבר לא ימנע מהמשטרה לרצות להשתמש במאגר דומה גם למעקב אחרי אנשים באמצעות טכנולוגיות אחרות כמו זיהוי פנים".
גן מור ציין שבניגוד לטענות המשטרה המערכות החדשות לא נועדו רק כדי להתמודד עם עברייני תנועה. "זה נועד למכלול רחב מאוד של עבירות. אפילו כאשר יהיה בדיעבד חשד לביצוע עבירות פעוטות ניתן יהיה לעבד מידע מתוך המאגר הזה ולהשתמש בו", אמר.
