very dark girl
New member
אותה אני מעריכה,
כן, אני יודעת שכבר פירסמתי את ההודעה הזאת, אבל אני אשמח מאוד לקבל עליה תגובות, וההודעה השניה כבר לא קופצת. יום טוב. היא גרה ביישוב נידח איי שם במעלות הרי הגולן, היישוב הוא לא דתי, יש בו בית כנסת רפורמי שמתפקד בחגים, לא יותר. היא גרה שם כי היא חושבת שצריך ליישב את ארץ ישראל, בלי קשר לתורה או לדת, הציינות האמתית היא זאת שעוזרת לה להתמודד עם השעות הארוכות שעובורת בנסיעה מטלטלת שאיתה עליה להתמודד רק כדי להגיע לעיר הקרובה. היא מחנכת את ילדה שמסורת אינה דבר רע, היא דרך שבה החליטו אנשים מסויימים לחיות וזוהי זכותם. הילדים שלה הולכים לצבא בגאווה, עושים כמיטב יכולתם להגיע הכי גבוהה שאפשר, ומכבדים גם את אלו שמתחתם, שמבשלים להם ועושים את התפקידים הפחות אציליים. לבר מצווה של הבן של היא הזמינה את חברותיה הערביות לבית הכנסת הרפורמי, וכל שבוע היא שולחת חבילות שי למשפחות ערביות שחיות בעוני, רק אחרי שהיא בטוחה שאין להם קשר לארגוני הטרור. מאז הפינוי היא מתרוצצת בכל הארץ כדי לתמוך בחיילים הפגועים נפשית, היא גם ביקרה באוהלים של המפונים מול רכבת צפון וסיפרה להם כמה שהיא מעריכה אותם על ההקרבה למען ההתישבות. על האוטו שלה יש אומנם סרט כחול אבל זה לא מונע בעדה לעצור בצד הכביש ולעזור למשפחה שנתקע להם האוטו למרות שאת האוטו שלהם בקושי רואים מרוב סרטים כתומים. היא עומדת כל יום שישי בהפגנות של "נשים בשחור" ולא פעם יצא לה אפילו להחתים אנשים על העצומה של "שובי" אבל כל זה היא עושה באמת מתוך דאגה על הבן שלה, ולא נגד מישהו מסויים. יש לה חברים שגרים בבקאל שאותם היא נוסעת לבקר פעמיים בשנה, ולפעמים הם גם באים אליה. הבן הגדול שלה שהוא כיום אחד ממנהיגי נוער העבודה ניסה לסייע למשפחות המגורשים ולמרות שדחו אותו כי הוא השתתף בפינוי, הוא הבין, הם פגועים. את הבית שלה היא באמת הייתה מוכנה לתת למען השלום, והיא הוכיחה את זה כאשר הכניסה לביתה משפחה של פליטים פלשתינאים שנדפו ע"י פעילי טרור כי חשדו שהם משת"פים. אותה אני באמת מעריכה, לא מסכימה איתה אבל בהחלט מעריכה, אולי אפילו מעריצה. זהו השמאל האמיתי, הציוני והחזק. ואפילו בתור ימנית על גבול הכמעט קיצונית אני מסוגלת להבין, השמאל האמיתי, בלי הרעל, בלי היפות נפש ובלי העוקצנות. שבוע טוב.
כן, אני יודעת שכבר פירסמתי את ההודעה הזאת, אבל אני אשמח מאוד לקבל עליה תגובות, וההודעה השניה כבר לא קופצת. יום טוב. היא גרה ביישוב נידח איי שם במעלות הרי הגולן, היישוב הוא לא דתי, יש בו בית כנסת רפורמי שמתפקד בחגים, לא יותר. היא גרה שם כי היא חושבת שצריך ליישב את ארץ ישראל, בלי קשר לתורה או לדת, הציינות האמתית היא זאת שעוזרת לה להתמודד עם השעות הארוכות שעובורת בנסיעה מטלטלת שאיתה עליה להתמודד רק כדי להגיע לעיר הקרובה. היא מחנכת את ילדה שמסורת אינה דבר רע, היא דרך שבה החליטו אנשים מסויימים לחיות וזוהי זכותם. הילדים שלה הולכים לצבא בגאווה, עושים כמיטב יכולתם להגיע הכי גבוהה שאפשר, ומכבדים גם את אלו שמתחתם, שמבשלים להם ועושים את התפקידים הפחות אציליים. לבר מצווה של הבן של היא הזמינה את חברותיה הערביות לבית הכנסת הרפורמי, וכל שבוע היא שולחת חבילות שי למשפחות ערביות שחיות בעוני, רק אחרי שהיא בטוחה שאין להם קשר לארגוני הטרור. מאז הפינוי היא מתרוצצת בכל הארץ כדי לתמוך בחיילים הפגועים נפשית, היא גם ביקרה באוהלים של המפונים מול רכבת צפון וסיפרה להם כמה שהיא מעריכה אותם על ההקרבה למען ההתישבות. על האוטו שלה יש אומנם סרט כחול אבל זה לא מונע בעדה לעצור בצד הכביש ולעזור למשפחה שנתקע להם האוטו למרות שאת האוטו שלהם בקושי רואים מרוב סרטים כתומים. היא עומדת כל יום שישי בהפגנות של "נשים בשחור" ולא פעם יצא לה אפילו להחתים אנשים על העצומה של "שובי" אבל כל זה היא עושה באמת מתוך דאגה על הבן שלה, ולא נגד מישהו מסויים. יש לה חברים שגרים בבקאל שאותם היא נוסעת לבקר פעמיים בשנה, ולפעמים הם גם באים אליה. הבן הגדול שלה שהוא כיום אחד ממנהיגי נוער העבודה ניסה לסייע למשפחות המגורשים ולמרות שדחו אותו כי הוא השתתף בפינוי, הוא הבין, הם פגועים. את הבית שלה היא באמת הייתה מוכנה לתת למען השלום, והיא הוכיחה את זה כאשר הכניסה לביתה משפחה של פליטים פלשתינאים שנדפו ע"י פעילי טרור כי חשדו שהם משת"פים. אותה אני באמת מעריכה, לא מסכימה איתה אבל בהחלט מעריכה, אולי אפילו מעריצה. זהו השמאל האמיתי, הציוני והחזק. ואפילו בתור ימנית על גבול הכמעט קיצונית אני מסוגלת להבין, השמאל האמיתי, בלי הרעל, בלי היפות נפש ובלי העוקצנות. שבוע טוב.