אותה גברת בשינוי אדרת ../images/Emo14.gif
זה היא אני בטוח!!!! ראיתי אותה אני בהלם ובשוק לא מאמין אותה נערה גבוהה עם השער הארוך שניגשה אלי ברמב"ם ונתנה לי שלמה ארצי וכיבסה לי בגדים אותה חיילת טרייה שנשברה בגלל מפקדה המנוול ונפלה לאישפוז נקודת האור במחלקה אני ראיתי אותה עם היד הלבנה והטבעת שלה כשהיא משחקת איתה כמו מכניסה ומוציאה בשעת הדיבור עם אנשים אותם עניים תמימות ויפות אותם פנים אם כי מעט מבוגרות יותר אותו הדיבור אותה תנועת ראש אותו רגש דיבור מהלב דיבור על עצמה ועל מה שהיא עושה ואיך נראה סדר היום שלה אני זוכר איך היתה מספרת שהיא חוזרת הביתה מכבסת בוכה יושנת ומנסה אני זוכר אותה מגיעה עם סל הקש וקבקבי עץ ראיתי אותה היום בתחנה בירושלים רגליה הארוכות כוסו בשמלה שחורה ארוכה פניה מוסתרות בחציין עם מטפחת שחורה אותם עניים מבצבצות מיוסרות אבל כ,כ רוצות שיהיה טוב היא סובבה את הראש וראיתי את שערה הארוך אסוף לתוך קוקס שמנסה להסתתר מתחת למטפחת(אולי ליום שתחליט לעזוב) היא דיברה באותה צורה היא סיפרה על חייה הצלחתי להבין שהיא נשואה ולומדת במכללה היא סיפרה על מה היא היתה עושה פעם באה רואה טלויזיה חברתה לצידה חסודה כמוה ישבה ושתקה כשהיא מהנהנת בהשתתפות התמלאתי צמרמורת הייתי מיואש לא האמנתי שזה קרה לה האמת עלו בי הרהורים לפעמים שמא התאבדה חשבתי שבחורה כ,כ יפה אבל עם כ"כ הרב קושי למצא את עצמה לצערי זה ישמע נורא עדיףף מוות על מצבה היום תמיד חששתי לברר כי היה לי חשש שהיא לא בחיים לי זה קשה לראות אותה ככה פתאום הגיע אוטובוס היא עלתה ונסעה אני בכיתי מבפנים אחר כך שאלתי את עצמי למה לא הוצאתי את התמונה שלה מהארנק רק הייתי מראה לה את התמונה ואומר לה שקשה לי לראות אותה ככה או שהייתי אומר לה הייתי חייב להוציא את זה כי יש דברים שגדולים ממני
זה היא אני בטוח!!!! ראיתי אותה אני בהלם ובשוק לא מאמין אותה נערה גבוהה עם השער הארוך שניגשה אלי ברמב"ם ונתנה לי שלמה ארצי וכיבסה לי בגדים אותה חיילת טרייה שנשברה בגלל מפקדה המנוול ונפלה לאישפוז נקודת האור במחלקה אני ראיתי אותה עם היד הלבנה והטבעת שלה כשהיא משחקת איתה כמו מכניסה ומוציאה בשעת הדיבור עם אנשים אותם עניים תמימות ויפות אותם פנים אם כי מעט מבוגרות יותר אותו הדיבור אותה תנועת ראש אותו רגש דיבור מהלב דיבור על עצמה ועל מה שהיא עושה ואיך נראה סדר היום שלה אני זוכר איך היתה מספרת שהיא חוזרת הביתה מכבסת בוכה יושנת ומנסה אני זוכר אותה מגיעה עם סל הקש וקבקבי עץ ראיתי אותה היום בתחנה בירושלים רגליה הארוכות כוסו בשמלה שחורה ארוכה פניה מוסתרות בחציין עם מטפחת שחורה אותם עניים מבצבצות מיוסרות אבל כ,כ רוצות שיהיה טוב היא סובבה את הראש וראיתי את שערה הארוך אסוף לתוך קוקס שמנסה להסתתר מתחת למטפחת(אולי ליום שתחליט לעזוב) היא דיברה באותה צורה היא סיפרה על חייה הצלחתי להבין שהיא נשואה ולומדת במכללה היא סיפרה על מה היא היתה עושה פעם באה רואה טלויזיה חברתה לצידה חסודה כמוה ישבה ושתקה כשהיא מהנהנת בהשתתפות התמלאתי צמרמורת הייתי מיואש לא האמנתי שזה קרה לה האמת עלו בי הרהורים לפעמים שמא התאבדה חשבתי שבחורה כ,כ יפה אבל עם כ"כ הרב קושי למצא את עצמה לצערי זה ישמע נורא עדיףף מוות על מצבה היום תמיד חששתי לברר כי היה לי חשש שהיא לא בחיים לי זה קשה לראות אותה ככה פתאום הגיע אוטובוס היא עלתה ונסעה אני בכיתי מבפנים אחר כך שאלתי את עצמי למה לא הוצאתי את התמונה שלה מהארנק רק הייתי מראה לה את התמונה ואומר לה שקשה לי לראות אותה ככה או שהייתי אומר לה הייתי חייב להוציא את זה כי יש דברים שגדולים ממני
