אותו מעגל כל שנה. איך לצאת מזה?
שלום שלום בת 25 אבל בוכה המון, עברתי כאילו חיים שלמים.דווקא מאושרת. חוויות גדולות שמחכות שאבין אותן בפרספקטיבה אחרת. אולי הגעתי לפפורום הזה במקרה ואולי אני מחפשת תשובות. בלילות מנסה למצוא את המלאכים שמרחפים מעליי, לא מצליחה להגיע לשקט הפנימי הזה. מגיל 18 מנסה להתחיל תואר, כל פעם עושה סמסטר ועוזבת... עוברת דירות בלי סוף. אז הפעם יש בנזוג שאוהב בענק, נושם את שאיפותיי.אני ובן זוגי מזה שנה מתכננים להינשא בקפריסין חודש הבא על מנת שהוא יוכל לשהות באופן חוקי באנגליה.יש לי דרכון אירופאי. כרגע הוא על ויזת סטודנט והוא עושה פה ביזנס כך שהוא רוצה שהחברה תהיה על שמו ולא על שם השותף שלו האנגלי -כמו היום. אני סטודנטית שמתחילה את לימודיי ,פה באנגליה בספטמבר. אוהבים-כן. אבל אני מרגישה שזה מוקדם מידי לחתונה. אדרבה שאין לנו עדיין גרוש-הביזנס עוד לא ממש מייצר בוחטות... אני חושבת לנסח חוזה שאומר שהוא מתחייב -במידה ומתגרשים (אחרי שהוא כבר יקבל את האישור החוקי,ויזה,דרכון מה שלא...)שהוא ימשיך לתמוך בי, אין לי כסף והגעתי לפה בשבילו-הוא תומך בי ואני מפחדת שאני לא מודעת לאפשרויות להגן על עצמי. כן זה נשמע רע לאהבה כזאת מתוקה -שנינו אתמול עשינו קידוש ואחזנו ידיים- אבל מנסיוני , אין לדעת מה יבוא... ודבר שני אני רוצה להיות בטוחה שאני אוכל להתגרש אם ארצה. האם רק אחד מהצדדים (למשל אני) יכול לעשות זאת או שכמו שבארץ צריך את הסכמת הגבר...?. אנחנו נחייה באנגליה ומתחתנים בקפריסין. הסיטואציה מורכבת ואני בונה הכל עליו. רק סוף סוף להתמיד במשהו.. מוכנה להתחתן למרות שאני לא שלמה, אולי יודעת שהוא זה שיחזיק אותי -שסוף סוף יצא ממני משהו. טיילתי המון, התנסתי בהמון דברים שלא קדמו אותי. מפחדת ממחיר החופש האם זה טוב לכבול את עצמנו למסגרות כדי להצליח סוף סוף לסיים תואר. כדי שישלמו לי שכר דירה ולא אצטרך לעבוד?\ איך בכלל להתחזק. הקלפים כבר לא מדהרים איתי. המלאכים נעלמו. שקט תעשייתי.
שלום שלום בת 25 אבל בוכה המון, עברתי כאילו חיים שלמים.דווקא מאושרת. חוויות גדולות שמחכות שאבין אותן בפרספקטיבה אחרת. אולי הגעתי לפפורום הזה במקרה ואולי אני מחפשת תשובות. בלילות מנסה למצוא את המלאכים שמרחפים מעליי, לא מצליחה להגיע לשקט הפנימי הזה. מגיל 18 מנסה להתחיל תואר, כל פעם עושה סמסטר ועוזבת... עוברת דירות בלי סוף. אז הפעם יש בנזוג שאוהב בענק, נושם את שאיפותיי.אני ובן זוגי מזה שנה מתכננים להינשא בקפריסין חודש הבא על מנת שהוא יוכל לשהות באופן חוקי באנגליה.יש לי דרכון אירופאי. כרגע הוא על ויזת סטודנט והוא עושה פה ביזנס כך שהוא רוצה שהחברה תהיה על שמו ולא על שם השותף שלו האנגלי -כמו היום. אני סטודנטית שמתחילה את לימודיי ,פה באנגליה בספטמבר. אוהבים-כן. אבל אני מרגישה שזה מוקדם מידי לחתונה. אדרבה שאין לנו עדיין גרוש-הביזנס עוד לא ממש מייצר בוחטות... אני חושבת לנסח חוזה שאומר שהוא מתחייב -במידה ומתגרשים (אחרי שהוא כבר יקבל את האישור החוקי,ויזה,דרכון מה שלא...)שהוא ימשיך לתמוך בי, אין לי כסף והגעתי לפה בשבילו-הוא תומך בי ואני מפחדת שאני לא מודעת לאפשרויות להגן על עצמי. כן זה נשמע רע לאהבה כזאת מתוקה -שנינו אתמול עשינו קידוש ואחזנו ידיים- אבל מנסיוני , אין לדעת מה יבוא... ודבר שני אני רוצה להיות בטוחה שאני אוכל להתגרש אם ארצה. האם רק אחד מהצדדים (למשל אני) יכול לעשות זאת או שכמו שבארץ צריך את הסכמת הגבר...?. אנחנו נחייה באנגליה ומתחתנים בקפריסין. הסיטואציה מורכבת ואני בונה הכל עליו. רק סוף סוף להתמיד במשהו.. מוכנה להתחתן למרות שאני לא שלמה, אולי יודעת שהוא זה שיחזיק אותי -שסוף סוף יצא ממני משהו. טיילתי המון, התנסתי בהמון דברים שלא קדמו אותי. מפחדת ממחיר החופש האם זה טוב לכבול את עצמנו למסגרות כדי להצליח סוף סוף לסיים תואר. כדי שישלמו לי שכר דירה ולא אצטרך לעבוד?\ איך בכלל להתחזק. הקלפים כבר לא מדהרים איתי. המלאכים נעלמו. שקט תעשייתי.
